נושאת המטוסים האמריקאית "לינקולן" התייצבה בעמדת קרב אופטימלית ומוכנה לקרב בתז"מ. משמעויות!
לפני כשבועיים פרסם האתר נציב.נט כי "ארה"ב מרחיקה את נושאת המטוסים "לינקולן" כ-1400 ק"מ מחופי איראן. פחדנות? או טקטיקה מבריקה המתחשבת בנסיבות? ניתוח מצב!" .
אתמול התקבל עדכון חדש.
על פי מקורות אוסינט המסתמכים על תמונות לוויין (סנטינל-2) נראה כי נושאת המטוסים האמריקאית עם כוח המשימה הנלווה אליה התמקמו כ-700 ק"מ מחופי איראן.
הזיהוי הלווייני של נושאת המטוסים אברהם לינקולן (CVN-72) ב-15 בפברואר 2026, כשהיא ממוקמת כ-300 ק"מ ממזרח לעומאן וכ-700 ק"מ מדרום לאיראן, מצביע על מספר משמעויות אסטרטגיות וטקטיות:
- שמירה על מרחק הגנה: מרחק של 700 ק"מ מציב את נושאת המטוסים מחוץ לטווח המיידי של מרבית הטילים האיראניים נגד ספינות ומחוץ לטווח הפעולה של כלי שיט מהירים. זהו "מרחק ביטחון" המאפשר הגנה טובה יותר מפני התקפות פתע.
- שימור יכולת התקפית: למרות המרחק, נושאת המטוסים נשארת בתוך "טווח תקיפה" (Striking Distance). מטוסי ה-F-35C וה-F/A-18E/F שעל סיפונה מסוגלים להגיע ליעדים בעומק איראן עם תדלוק אווירי, ובכך היא ממשיכה להוות איום הרתעתי ממשי.
- מרחב תמרון ואיתות מדיני: הפלגה בים הערבי (מזרחית לעומאן) במקום כניסה למפרץ הפרסי או למפרץ עומאן הצר, מאפשרת לארה"ב להפגין נוכחות מבלי להיתפס כפעולה התקפית פרובוקטיבית מיידית. הדבר קורה במקביל לדיווחים על ניסיונות למו"מ ושיחות בין הצדדים (למשל בעומאן).
- היערכות להגעת כוחות נוספים: המיקום הנוכחי מאפשר ל"לינקולן" להמתין להגעת נושאת המטוסים השנייה שנשלחה לאזור, ה-Gerald R. Ford, ובכך לייצר עוצמה צבאית כפולה לקראת הסלמה אפשרית או לחץ מדיני מוגבר.
לסיכום, ההתרחקות מחופי איראן אינה בהכרח "נסיגה" אלא שינוי עמידה טקטי המשלב הגנה על הנכס האסטרטגי תוך שמירה על אופציה צבאית פתוחה ולחץ מדיני.
הערה ברקע הכתבה: מקורות יודעי דבר אומרים כי נושאת המטוסים לינקולן תהיה רשאית לשפר עמדות לאחור , לנקודה הרחוקה מחופי איראן כ-1400 ק"מ , ליד האי סוקוטרה שבאוקיינוס ההודי , אם יתברר שהטילי החוף-ים של האיראנים לטווח של 1000 ק"מ מסכנים את ביטחונה.
קרדיט לתמונות: ויקימדיה