המלחמה הצפויה עם איראן לא נותנת מענה לסכנה הגדולה מכולם והיא סכנת הטילים הבליסטיים

המלחמה הצפויה עם איראן לא נותנת מענה לסכנה הגדולה מכולם והיא סכנת הטילים הבליסטיים

 

ברור לכל מי שמעמיק בנושא שהמלחמה עם איראן – קרובה, אם זו בכלל תתרחש?

המלחמה הזו לא תביא את הפתרון לסכנה הגדולה של הטילים והכטב"מים שמאיימים על האוכלוסייה במדינת ישראל.

מדוע? להערכתי בתחום הזה ובשונה מהתחום של נטרול היכולות של הפיתוח והייצור של הפצצות הגרעיניות שזה יעד ניתן להשגה.

כאן לא ניתן יהיה לנטרל את היכולות וגם את הרצון העז של מדינות האזור ובעיקר של הגדולות והחשובות ביותר והם איראן וטורקיה לנטרל את עוצמתה הצבאית של מדינת ישראל.

מבחינת האזור ,הגורם העיקרי לעוצמתה הצבאית של מדינת ישראל הוא עוצמתו של צה"ל.

האויב מוטרד בעיקר מהעליונות המוחצת של ח"א הישראלי ששולט במרחב.

מה משקל הנגד שהאויב מפתח כבר עשרות שנים כדי לאזן ולהיות משקל נגד לעוצמתו של ח"א?

האיום במתקפה, ואם יש צורך אזי גם בביצוע מעשי של מתקפה נרחבת על מרכזי האוכלוסייה והאתרים החיוניים של מדינת ישראל וזאת באמצעות הטילים והכטב"מים.

מסקנה: גם אם בסוף המלחמה יהיו הסכמים בתחום הזה של הפיתוח והייצור של טילים ארוכי טווח וכטב"מים, להערכתי ההסכמים הנ"ל, ובוודאות, לא יכובדו.

וזאת לדעת כי הטילים הבליסטיים והכטב"מים כאשר הם מצויים בכמויות גדולות ויש להם גם איכויות חדשות ומשופרות של דיוק ותמרון – הם סכנה קיומית.

הסכנה הזו, שהיא כמותית וגם איכותית, גורמת למצב של יכולת של הטילים והכטב"מים לגרום לאבדות כבדות לאוכלוסייה הכללית ובנוסף לנזק כבד, לרבות הרס של מתקנים חיוניים וסימלי שלטון.

 

2, הפתרון לבעיית הטילים והכטב"מים:

א, שילוב במערך ההגנ"א הנוכחי של הגנת לייזר צפופה ומערך נרחב של כטב"מים מיירטים.

הסבר: מערך ההגנ"א הנוכחי מבוסס היום על מס' סוגים של טילים ,חלקם משוגרים מהקרקע ומהים – כגון טילי החץ מהסוגים 2 ו 3, טילי קלע דוד, כיפת ברזל וברק 8 וכן טילי א"א שמשוגרים כנגד כטב"מים ממטוסי קרב.

המערך הנ"ל יקר מאוד לתפעול ויעילותו טובה אך חייבת להשתפר.

 

ב, מה הם התובנות בנושא הלייזר

כדי ליירט טילים בליסטיים וכטב"מים מטווח ארוך חייבים לפתח מתקני לייזר רב עוצמה בהספק של כ 1000 ק"ו.

תותחי לייזר שיוכלו ליירט כטב"מים וגם כל טיל בליסטי או איום אחר.

המתקנים יהיו יבשתיים, מוטסים וגם ימיים.

היתרונות רבים להלן חלק מהם:

1, ציפוף מערך היירוט הקיים, שניתן לדמות אותו לרשת דייגים, כך שסיכוי החדירה של מעופף אווירי עויין יקטנו מאוד.

2, הוזלת עלות היירוט לטיל בודד ועלות היירוט הכוללת להדיפת המתקפה וכאן הערכה היא לחיסכון של מיליארדים.

3, הקטנת התלות במלאים המתכלים של הטילים נגד טילים. הלייזר מיוצר ע"י חשמל וזה מצוי בכמות לא מוגבלת ובעלות זניחה.

4, באמצעות הלייזר ניתן לחזור ולנסות ליירט את האיום שוב ושוב, זה לא טיל שאם היה כאן פיספוס אזי קשה מאוד לנסות וליירט שוב.

קרדיט: משרד הביטחון

 

ג, יירוט כטב"מים באמצעות לייזר ובנפרד כטב"מים

הכטב"מים מדוייקים ועלות הרכש שלהם נמוכה ולכן הם תוקפים בכמויות עד כדי עשרות רבות בו זמנית.

החיסרון של הכטב"מים הוא המהירות האיטית שלהם

היירוט שלהם חייב להתבצע בטווח גדול מאוד.

כאן ,שוב, בגלל העלויות עדיף שהיירוט יתבצע ע"י מטוסים נושאי תותחי לייזר וכטב"מים שמיועדים ליירוט באמצעות תותחים ולא ע"י מטוסים מאוישים שמשגרים טילי א"א יקרים.

בטווח הקצר, קרוב ליעד, היירוט יכול להתבצע באמצעות כטב"מים זולים ,קטנים שמתאבדים על הכטב"ם התוקף.

לכטב"ם התוקף ראש נפץ קטן אך הוא מדויק מאוד ואין לאפשר את הגעתו ליעד.

 

ד, לתגבר את הגנה הפסיבית ככול שניתן

*-  הגנה תת קרקעית באמצעות בניית מקלטים והכשרת חניונים תת קרקעיים ותחנות רכבת תחתית

*- הטמנת מיתקנים חיוניים בתת קרקע.

*- התקנת רשתות נגד כטב"מים וטילי נ"ט במקומות צפויים לפגיעה.

 

סיכום

האיום הבליסטי ואיום הכטב"מים יהיו כאן עוד עשרות שנים, לא המלחמה הנוכחית או המלחמה העתידית יחסלו את האיום הזה

ולכן חייבים לפתח ולהשקיע נכון בהתגוננות יעילה וגם ביכולות משופרות של התקפה.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.  קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות