ארה"ב מחישה סוללות הגנה אווירית מדגם "פטריוט" מיפן למזרח התיכון. משמעויות!
העברת סוללות הפטריוט מיפן למזרח התיכון בשעות האחרונות, לצד פריסת מערכות THAAD ונושאת המטוסים "אברהם לינקולן", מהווה שינוי דרמטי בפריסה האמריקנית המיועד להרתעה ולמוכנות לתקיפה אפשרית באיראן.
למהלך זה השלכות ומשמעויות מרכזיות על המדינות התומכות בארה"ב:
1. חשיפה לנקמה איראנית
מדינות המארחות בסיסים אמריקניים (כמו בחריין, ירדן, כווית וקטאר) הופכות ליעד פוטנציאלי לתגובה איראנית במקרה של עימות. איראן איימה בעבר כי כל מדינה שתפתח את שטחה או את המרחב האווירי שלה לתקיפה אמריקנית תיחשב למטרה.
2. דילמה מדינית וביטחונית
- ירדן: מנסה לשמר ניטרליות והצהירה כי לא תאפשר שימוש במרחב האווירי שלה לתקיפות. עם זאת, הצבת סוללות פטריוט ונוכחות מטוסי F-15 בשטחה מאלצות אותה לתמרן בין בעלת בריתה ארה"ב לבין החשש מהסלמה אזורית.
- מדינות המפרץ: פועלות במישור הדיפלומטי כדי למנוע מלחמה כוללת. חלקן העבירו מסרים לאיראן כי פגיעה בבסיסים שבשטחן תוביל להתערבותן, בעוד שאחרות מבהירות לוושינגטון כי אינן מעוניינות להוות בסיס יציאה להתקפה.
3. הקמת מערך הגנה אזורי משותף
בינואר 2026 הושק מרכז תיאום הגנה אווירית חדש בקטאר (MEAD-CDOC) המאגד 17 מדינות. משמעות הדבר היא הידוק שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות התומכות בארה"ב (כולל שיתוף מודיעין ויירוט משותף), מה שיוצר חזית הגנה רב-שכבתית אך גם קושר את גורלן הביטחוני למדיניות האמריקנית.
4. פגיעה בכלכלה וביציבות
הימצאות "ארמדה" אמריקנית באזור מעלה את מחירי הביטוח הימי ומאיימת על נתיבי הסחר במפרץ הפרסי ובמצר הורמוז, דבר שמשפיע ישירות על כלכלות המדינות השכנות התלויות בייצוא נפט וגז.
5. הקרבת הגנה בזירות אחרות
הזזת המערכות מיפן חושפת את בעלות הברית באסיה (כמו יפן ודרום קוריאה) לסיכונים גוברים מצד סין וצפון קוריאה, ומדגישה את המשאבים המוגבלים של ארה"ב בהגנה אווירית גלובלית.
קרדיט לתמונות: טלאל נחלה