מטוס כנף ציון של ראש הממשלה עלה לאוויר ובדרכו מערבה אל מחוץ לגבולות ישראל. משמעויות טקטיות ואסטרטגיות!

העלייה של מטוס "כנף ציון" לאוויר, במיוחד כשהוא חוצה את גבולות המדינה, מעוררת תמיד עניין רב בשל המורכבות המדינית והביטחונית סביבו. נכון להיום (14 בינואר 2026), חשוב לבחון את המהלך דרך מספר היבטים אפשריים:
1. טיסת אימון או כשירות (הסבירות הגבוהה)
במקרים רבים בעבר, המטוס המריא ללא ראש הממשלה או הנשיא לצורך טיסות כשירות ותחזוקה. נהלי הבטיחות של המטוס (בואינג 767) מחייבים טיסות תקופתיות כדי לשמור על תקינות המערכות. לעיתים מדובר בטיסות אימון לצוות האוויר והשירות שכוללות נחיתה והמראה מהירה ביעדים קרובים כמו קפריסין או יוון.
2. היבטים משפטיים ומסלול הטיסה
מאז הוצאת צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) נגד נתניהו בסוף 2024, "כנף ציון" טס במסלולים המכונים "נתיבי עוקף סיכון".
* הימנעות ממדינות חתומות: המטוס נמנע מלעבור מעל מדינות שעלולות לאכוף את הצווים במקרה של נחיתת חירום.
* הנתיב הדרומי: בטיסות לארה"ב, למשל, המטוס נוהג לטוס בנתיב דרומי דרך הים התיכון ומצרי גיברלטר, תוך עקיפת רוב שטחה של אירופה.
3. משמעות אסטרטגית וביטחונית
המטוס אינו רק כלי תחבורה אלא "מוצב פיקוד מעופף". הוא מצויד במערכות קשר מוצפנות (קווים אדומים) המאפשרות לראש הממשלה לנהל את המדינה ואת זרועות הביטחון בזמן אמת מהאוויר. אם המראה זו מתרחשת בשיאה של מתיחות ביטחונית, היא עשויה להעיד על פינוי המטוס מבסיס נבטים כדי להגן עליו מפני תקיפה (כפי שקרה באפריל 2024 בליל המתקפה האיראנית).
4. אוסינט והקשר המודיעיני
אתרי אוסינט (OSINT) מסוג זה נוטים לנתח נתוני טיסה גלויים (כמו Flightradar24) יחד עם הקשרים גאופוליטיים כדי להבין אם מדובר בטיסה מנהלתית או באירוע בעל משמעות אסטרטגית רחבה יותר.

קרדיט: ואיינט

ההמראה של "כנף ציון" היום, 14 בינואר 2026, היא אירוע שמרכז תשומת לב רבה, במיוחד לאור הלו"ז המדיני הצפוף בתחילת השנה.
על פי הדיווחים העדכניים וההקשר המדיני, ניתן להצביע על מספר משמעויות מרכזיות להמראה זו:
1. השלמת סבב הביקורים בארה"ב
לאחר הפגישות שנערכו בסוף דצמבר ובתחילת ינואר עם הנשיא טראמפ ומזכיר המדינה רוביו, ייתכן שמדובר בטיסת המשך או חזרה של דרגים בכירים. כפי שצוין בדיווחים, המטוס משמש כעת באופן פעיל לטיסות ארוכות טווח לארה"ב, תוך שימוש בנתיבים עוקפים כדי להימנע ממרחבים אוויריים של מדינות שעלולות להערים קשיים משפטיים (בעקבות צווי ה-ICC).
2. שיקולי משקל ודלק (היבט טכני-מבצעי)
בשל הצורך בנתיב טיסה ארוך יותר (עוקף אירופה), המטוס ממריא כשהוא נושא כמות דלק גדולה מהרגיל. המשמעות היא לעיתים הגבלת מספר הנוסעים (צמצום פמליה ועיתונאים) כדי לעמוד במגבלות המשקל של ה-767 המיושן יחסית, במיוחד בהמראות בתנאי מזג אוויר מסוימים.
3. אבטחה ומערכות הגנה
המטוס מצויד במערכת "מגן רקיע" (C-Music) להגנה מפני טילים. המראה שלו בדרכו אל מחוץ לישראל מחייבת דריכות ביטחונית גבוהה. אם המטוס נצפה יוצא בנתיב שאינו שגרתי, זה עשוי להעיד על הערכת מצב ביטחונית נקודתית או על ניסיון להסתיר את יעד הנחיתה הסופי עד לרגע האחרון.
4. זווית ה-OSINT 
עפ"י דיווחים בקהילת המודיעין הגלוי בוחנים כעת את "אות הקריאה" (Callsign) של המטוס.
* אם המטוס משתמש באות קריאה אזרחי, ייתכן שמדובר בטיסת תחזוקה.
* אם הוא מופיע תחת אות קריאה ממשלתי/צבאי, מדובר בנסיעה רשמית של אחד מ"סמלי השלטון" (רה"מ או הנשיא).
חשוב לשים לב: היום בוטלו מספר ישיבות ועדות בכנסת (כמו ועדת הכלכלה והוועדה לביטחון לאומי), מה שעשוי לרמוז על ריכוז מאמץ של הדרג המדיני בנושאים אחרים, ייתכן שכאלה הקשורים ליעד הטיסה של המטוס.

על פי נתוני המעקב העדכניים והערכות המצב המודיעיניות , הנה מה שניתן ללמוד על מסלול הטיסה הנוכחי של "כנף ציון":
נתוני הטיסה והנתיב
המטוס המריא מנתב"ג והפנה את חרטומו לכיוון מערב-דרום-מערב. נכון לעכשיו, הוא טס מעל הים התיכון.
* גובה טיסה: המטוס מטפס לגובה שיוט סטנדרטי של כ-35,000 רגל (FL350).
* נתיב "עוקף": נראה כי המטוס נצמד לנתיב דרומי יחסית במרחב האווירי שבין קפריסין למצרים. נתיב זה מאפשר גמישות מרבית: פנייה צפונה לכיוון אירופה או המשך מערבה לכיוון גיברלטר והאוקיינוס האטלנטי.

אפשרויות ליעד הסופי
* ארצות הברית (החוף המזרחי): אם המטוס ממשיך בקו ישר מערבה לכיוון גיברלטר, היעד הסופי הוא ככל הנראה בסיס חיל האוויר "אנדרוז" (Andrews AFB) ליד וושינגטון. טיסה כזו בבואינג 767 מחייבת לעיתים עצירת תדלוק טכנית או המראה במשקל מקסימלי, בשל המרחק הרב והצורך לעקוף מדינות אירופיות.
* מערב אירופה (ביקור בזק): קיימת אפשרות שהיעד הוא אחת מבירות אירופה שעדיין נחשבות "בטוחות" מבחינה משפטית ודיפלומטית עבור הדרג המדיני, לצורך תיאומים ביטחוניים דחופים.

המשמעות המבצעית של הטיסה
עצם העובדה שהמטוס באוויר תחת אות קריאה רשמי (Callsign) מעידה על כך שמערכות הקשר הלווייניות וההגנה האקטיבית (מערכת הלייזר "מגן רקיע") מאוישות ופעילות. כפי שצביקה נוהג לציין בניתוחיו, תנועה כזו של המטוס הרשמי בזמן שבו הכנסת נמצאת בפעילות חלקית עשויה להצביע על "דיפלומטיה שקטה" – ניסיון לסגור קצוות בנושאים אסטרטגיים הרחק מאור הזרקורים.

קרדיט: פלייט ראדאר    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות