מתייחס למאמר שפורסם כאן באתר:

הנטייה של אנליסטים לראות בחיזבאללה גורם משועבד לרצונה של איראן באופן מוחלט מתמיהה בכל פעם מחדש. כאילו שחיזבאללה מסכים להילחם עד אחרון לוחמיו למען איראן – ועד הרס טוטלי של לבנון ובמיוחד של הנוכחות השיעית בדרום לבנון.

אפשר בקלות לחשוב על תסריט בו חיזבאללה איננו בובה של איראן אלא יש לו אינטרסים משלו ושיקולים משלו שאינם זהים וחופפים את האינטרס האיראני.
למשל – אין זה אינטרס של חיזבאללה לתקוף מטרות אסטרטגיות ישראליות או ריכוזי אוכולוסייה שיסבו לישראל אבידות כבידות בנפש וברכוש.
ולמה? כי זו בדיוק תהיה עילת המלחמה האולטימטיבית עבור ישראל – גם מבחינת החוק הבינלאומי ! – לנקות את כל דרום לבנון כולל אזורים נרחבים בבקעה ובאזור החוף בואכה ביירות ולייצב גבולות בני הגנה עם מכשולים טבעיים בעומק לבנון ושליטה באש ותצפית על כל לבנון תוך ניקוי וגירוש החלטי של האוכלוסייה כולה משם. טרנספר בסערת הקרב שיביא לגירוש והרס טוטלי של מאות כפרים לבנוניים.
צריך לזכור: אם חיזבאללה יורים מטחי טילים כבדים שגורמים לנפגעים רבים אצלנו מתוככי הכפרים הלבנונים או מאזורי שיגור ליד ערים הרי שבמקרה כזה החוק הבינלאומי מתיר גירוש והרס נרחבים על מנת לעצור את הפעולות ההתקפיות להעניש את התוקפן ולגבות ממנו מחיר יקר וזה כולל גירוש אוכלוסיה נרחב למען בטחונה.
מתי הם יחזרו? מתי שיחזור מגורשי 48 – באחרית הימים.

מי שחושב שישראל תהסס ,במקרה שייפלו בניינים רבי קומות ויהיו לנו מאות הרוגים אזרחים וחיילים ביממה ,לשלוח את צה”ל להשמיד את האיום – חי בעבר וכדאי שיתעורר.
חיזבאללה אינו כוח סדיר. הוא כוח גרילה מועצם בטילים שספג אבדות רבות בסוריה ונלחם נגד כוחות יחפנים נואשים נחותים ממנו ללא סיוע אווירי וללא שריון או גיבוי מדינתי ומעצמתי. אל תעשו מהם מה שהם לא. המעטה בכוח האויב כמוה בהפרזה בכוחו: שניהם מסוכנים.

צה”ל יכול למחוץ את עיקר הכוח של חיזבאללה בתקיפה משולבת אווירית וקרקעית בתסריט דומה לזה של 1982 אבל עם עוצמת אש גדולה פי כמה מונים. מה שלקח בלבנון  חודשיים ימים – ייקח לילה אחד או שניים במערכה הצפויה. חיזבאללה לא יזכה לראות חייל ישראלי אחד בטווח אש בטרם יאבד את מרבית כוחו ויספוג אבדות כבדות ביותר.
הלם הקרב אחרי הלילה הראשון ייתרגם לבלבול בשטח ולמנוסת בהלה של אוכלוסיה וחלק גדול מהכוח הלוחם שלו אחרי שיחזו במו עיניהם בעוצמת האש של צה”ל.
הניסיון מראה שחיזבאללה יאבד את הטילים הכבדים שלו מהר מאד.
ואם יצליח לשגר את מה שנשאר ולפגוע מדויק ולהפיל מפעל חיוני אחד או בניין אזרחי – הוא מסתכן במתן עילה צודקת להשמדה מוחלטת ובסיום הנוכחות השיעית בלבנון בגיבוי הקהילה הבינלאומית שלא תקבל מראות של בניינים נופלים אצלנו וילדים ישראלים הרוגים.

לפעמים אני נדהם מהנטייה הרווחת להמעיט מכוחה של מדינת ישראל ביום פקודה.
בתסריט קיצון של איום על המדינה או פתיחה באש ע”י איראן או חיזבאללה צה”ל ישאף להפעיל את עוצמת האש שלו במלואה כבר בשעות הראשונות על מנת לקצר את המלחמה ולהעבירה לשטח האויב. האבידות בצד השני יהיו מעבר לכל מה שהורגלנו וראינו עד כה. תוך דקות ושעות ספורות ייראו גלי פליטים ענקיים שינועו צפונה בעוד הכפרים והישובים שלהם בהם הוסתרו טילים ושמורות טבע בוערים.
צה”ל מחזיק בדי עוצמת אש ודיוק על מנת לתקוף בזמן שיא אלפי מטרות. אתם מבינים מה המשמעות של היכולת הזאת?
הבעיה איננה בעוצמת האש או בנכונות להפעילה – אלא בעילה הנחוצה להפעילה. לא נעים לומר: עד שלא ייפול פה בניין או שניים צה”ל לא יקבל את הפקודה המתאימה לחסל את חיזבאללה.

מרב כוחו של החיזבאללה נובע מקשר הדוק עם האוכלוסייה האזרחית בלבנון. במיוחד השיעים.
האם חיזבאללה יסכן את קיומם של השיעים בלבנון למען איראן שהולכת וקורסת? למען משטר שלא ברור עתידו? אני בספק.
הספק הזה אינו מופיע משום מה בתסריטים שקראנו לעיל שכולם לוקחים את ישראל כמין נאבעך מסכן שלא מסוגל לעשות כלום אלא רק לספוג ולספוג ומקסימום להתגונן ולקרוא להפסקת אש.

עכשיו תשאלו את עצמכם האם חיזבאללה מוכן לתסריט כזה? האם חיזבאללה מוכן שאיראן תילחם עד הלבנוני האחרון ושאנשיו יהיו פליטים שיעים עלובים שנעים ונדים בין מחנות הפליטים בסביבה סונית עוינת וגורלם לא ידוע?

המאמר מתאר גם התערבות איראנית פוטנציאלית:
ראשית, איך בדיוק יתערבו האיראנים?
אין להם פה שיריון או ח”א. ולא יהיה.
כוח הטילים הכבדים שלהם בעיקר בידי חיזבאללה.
המיליציות שלהם נועדו בעיקר לאחזקת שטחי הכיבוש מול מורדים יחפים בסוריה. לא מול צבא מסודר ומאומן. הם לא יהיו מסוגלים להוציא התקפה מסודרת ואם ינסו – ייפלו כמו זבובים על ידי צה”ל בעודם נעים לעבר הגבול.
תאמרו: יש להם טילים בליסטיים. ישגרו מטחים מאיראן!
על כך אשיב: נכון – יש להם. אבל הם לא נועדו לתקוף בניינים אזרחיים בישראל. דיוקם מוגבל. מספרם של הטילים מועט. מיקומם ידוע. הנזק שהם מסוגלים לגרום מוגבל מאד לעומת תקיפת הנגד הישראלית שיכולה בהחלט לחסל מטרות נבחרות בכל רחבי איראן ולהסב נזק עצום למשטר ולכלכלה הקורסת האיראניים. דמיינו תקיפה על אתרי נפט תחנות כוח מפעלים חיוניים או בתי זיקוק ששולחת את איראן דה-פקטו לימי הביניים באין יכולת לשאוב נפט. אוכלוסיה רעבה ונואשת של 80 מיליון איש מסוגלת בהחלט לצאת מהבתים שלהם אחרי שיבינו שהם הולכים לרעוב ולשחוט – פשוטו כמשמעו – את האייטוללות שהביאום עד הלום. אם צה”ל יכה בחכמה במטרות נבחרות שיפגעו במשטר ולא יביאו להרג אזרחים חסר אבחנה אצלם – המשטר לא יצליח לאחד את העם שיראה מולו רק רעב וטיפשות של המשטר שסיבך את איראן מול כל העולם.
בנוסף -תקיפה איראנית על ישראל תיתקל בשכבות ההגנה הישראליות נגד טילים. הם עלולים לגלות שלא רק שהם לא תקפו ביעילות – אלא חטפו בחזרה מכה אדירה ולא גרמו לשום נזק בצד שלנו.
ובנוסף, הם מסתבכים עם ארה”ב שתדרוש בכל הסכם איתם ביתר נחישות לפרק גם את הטילים שלהם. ישראל היא בת ברית קרובה של ארה”ב – איראן לא.
ארה”ב אולי לא תתערב בעזרת מטוסים וטילים נגד איראן -אבל תקיפת סייבר, ל”א ול”פ אמריקנית שתחסל את הכלכלה וחלק מהצבא האיראני בהחלט אפשרית.
ארה”ב תיתן גם עורף לוגיסטי לישראל ותגן עליה באו”ם.

אפשר לדון ולדון עוד ועוד …אבל חשוב לזכור שצה”ל לא נבנה לעימות בבילעין אלא למלחמה קצרה מאד תוך הפעלת עוצמת אש דמיונית ומשתקת על אלפי מטרות בכל הטווחים והתווכים.
אני לא רואה מי שמוכן להתמודד עם זה ולספוג את זה.

שאלה: נראה לך שהגנרלים הערכיים שלנו יפעילו את כל הכוח הזה? 

          נראה לך שהיועצים המשפטיים יאשרו את זה?   

תשובה: המשפטנים, הגנרלים מזהי התהליכים וכו’ -הכל נכון עד לבניין הראשון שייפול אצלנו  ויקבור תחתיו כמה עשרות או מאות ישראלים אזרחים או עד למפעל החיוני הראשון שייפגע.
אחרי זה – יקרו דברים במהירות רבה כל כך שאתה לא יכול לדמיין.

לא לחינם ולא במקרה האויב שלנו נזהר מאד בהפעלת הכוח שלו נגד אזרחים.
הם יודעים ונזהרים לא לספק לישראל את עילת המלחמה האולטימטיבית שתסתום את הפה אפילו לאירופה ולשמאל שם.

היינו בסרט הזה כבר אגב. במלחמת העצמאות אז הם הואילו לספק לנו ברוב טובם עילה נהדרת למלחמה, ערב ששת הימים אז הם גרשו את האו”ם והכניסו כוחות לסיני ואיימו, בהתשה עם הפצצות העומק שהרסו את ערי התעלה ומתקני הנפט, לפני לבנון I, ב 2006 במידה מוגבלת. בצוק איתן.
על מקרים פעוטים יחסית כמו חטיפת שני חיילים והרג אחרים הגבנו באלימות רבה שהוציאה אותם משיווי משקלם.
ואת כל זה עשתה ישראל שהיתה חלשה בהרבה ותלויה דרמטית בעולם כלכלית ובטחונית.
צא ולמד מה תעשה המדינה אם תחוש באיום קונקרטי או תותקף בטילים שיסבו אבידות כבדות בנפש וברכוש.
יש צה”ל של ימי המב”מ (מלחמה בין מלחמות)- ויש צה”ל שנבנה במשך עשורים בדיוק לסוג המלחמה שתיארתי: מלחמה על הגנת המדינה והשמדת האויב המאיים עליה ופועל לפגוע באזרחיה ובביטחונה בצורה חמורה.

קרדיט: גריפין