מפעלי צללים: כיצד הפכה עיראק לסדנת נשק איראנית המיועד לתדלק סכסוכים אזוריים. חלק ב’
מידע ממפלגת החופש הכורדית האיראנית מצביע על כך ש-Shahed Aviation Industries נוכחת גם בעיראק. חברה איראנית זו מתמחה בתכנון וייצור רחפנים וכטב”מים, והיא מעבירה את הכטב”מים שלה מדגם Shahed 101 ו-Shahed 136 בחלקים לעיראק כדי שיורכבו בתוך מפעלי כוחות הגיוס העממיים.
כחלק ממעקב אחר נושא תעשיית הנשק האיראנית בעיראק, יצר אתר האינטרנט האמריקאי “אל-חורה” קשר עם מנהיג באחת המפלגות העיראקיות המקורבות למסגרת התיאום, שהתנה כי שמו או שם מפלגתו לא יוזכרו בתמורה לדיון על תיק התעשיות הצבאיות של כוחות הגיוס העממי.
בשנת 2018, רויטרס דיווחה בדו”ח תחקיר, תוך ציטוט מקורות איראניים, עיראקיים ומערביים, כי “טהרן סיפקה טילים בליסטיים לקבוצות שיעיות הנלחמות בשמה בעיראק, והיא מפתחת את היכולת לייצר שם טילים נוספים כדי להרתיע התקפות פוטנציאליות על האינטרסים שלה במזרח התיכון וכדי שיהיו לה אמצעים לפגוע ביריביה באזור”.
במהלך השנים האחרונות, נשק של המיליציות גרם למבוכה בינלאומית לעיראק באמצעות התקפות חוזרות ונשנות על בסיסים צבאיים ואינטרסים אמריקאים באזור כורדיסטן, בחלקים אחרים של עיראק וסוריה, וכן באמצעות תקיפות נגד מטרות בתוך ישראל.

למרות שממשלת עיראק עושה מאמצים נמשכים להשתלט על כלי נשק, כולל אלה של מיליציות חמושות, מיליציות אלו נותרות בשליטה על כלי הנשק שלהן למרות הכל.
פרהד עלא אל-דין, יועץ לראש ממשלת עיראק ליחסי חוץ, אמר באפריל האחרון כי ראש הממשלה מוחמד שיע אל-סודאני אישר יותר מפעם אחת את מחויבותה הנחרצת של עיראק להגביל את הנשק בידי גורמים לא ממשלתיים במדינה ולהבטיח שכל המערך החמוש, כולל כוחות הגיוס העממי, יהיו כפופים לחלוטין למפקד הכוחות המזוינים.
עלאא אל-דין הסביר כי “הממשלה נוקטת בצעדים מכוונים לקראת השלמת ארגון מחדש של מערכת הביטחון, באמצעות דיאלוגים בונים עם מפלגות לאומיות שונות, במטרה לחזק את סמכותה של המדינה, להגן על השלום והיציבות ולמנוע כל ניסיון לגרור את עיראק לסכסוכים אזוריים שאינם משרתים את האינטרסים שלה”.
הפוליטיקאי העיראקי העצמאי מיתאל אל-אלוסי מאמין שמטרתה של איראן בייצור כטב”מים וטילים מקומיים בידיים עיראקיות בתוך עיראק היא לתת למיליציות יד חופשית על המדינה ולהטיל אימה על מפלגות עיראקיות במטרה לסחוט אותן או לשלוט בהן, ולהרחיק את טהרן מאחריות לטרור זה.
אל-אלוסי הוסיף: “יש להבין כי פעולות ייצור הנשק האיראניות מחוץ לאיראן מתבצעות במסגרת שותפות גדולה התלויה בכסף, כיסוי ותחבורה עיראקיים עם תרומה עיראקית, כמו גם עובדים ויצרנים, וכולם מסכימים ש טהרן שולטת בטרור האזורי.”
קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות
הוא הוסיף כי “איראן פועלת באמצעות שליחיה העיראקים כדי ליישם את מטרותיה, כולל חימוש מחדש של חיזבאללה בלבנון וקבוצות אחרות הנאמנות לה באזור”.
כוחות הגיוס העממי כוללים יותר מ-70 מיליציות חמושות ידועות, בנוסף לעשרות מיליציות לא ידועות, שהוקמו בזמנים שונים על ידי משמרות המהפכה האיראניים באמצעות הזרוע החיצונית שלהם, כוח קודס. רוב הפלגים הללו השתתפו במלחמת האזרחים בסוריה בשנים האחרונות במסגרת המיליציות האיראניות.
כוחות הגיוס העיראקי הכריזו על תמיכתם בחיזבאללה הלבנוני ושגרו מספר תקיפות טילים על מטרות בתוך ישראל במהלך 2023 ו-2024 לפני שהודיעו על הפסקה זמנית של התקיפות בסוף השנה שעברה, 2024.
שאהו קרדאגי, פרשן פוליטי במרכז ראמאן למחקר וייעוץ, סבור כי נאומם של מנהיגי כוחות הגיוס העממי ומעורבותם הקודמת בלחימה מחוץ לעיראק מראים כי חלק מכלי הנשק הללו, למרות הטענה כי שימשו רק להגנה על עיראק, הגיעו בסופו של דבר לידי פלגים פרו-איראניים מחוץ לעיראק, בין אם בסוריה ובין אם במקומות אחרים.
קרדאגי הסביר כי “הגעת הנשק הזה לפלגים שאינם עיראקים מהווה סכנה ממשית המאיימת לסבך את עיראק בסכסוכים ובעיות חיצוניים”.
קרדאגי מדגיש כי איראן מנצלת את שטחה העיראקי כבסיס עורפי לחימוש ומימון שלוחיה החמושים באזור. היא מביאה מומחים ונשק מעבר לגבולות שאינם בשליטת המדינה, ומשתמשת בפלגים ככיסוי להברחת נשק למיליציות שלה בסוריה, לבנון ותימן, ובכך מסבכת את עיראק בסכסוכים אזוריים שאין לה בהם עניין.

קרדיט: אלחורה קרדיט לתמונות: AI

