ברית מצרית-אריתריאה מתגבשת כדי להתמודד עם דרישה אולטימטיבית אתיופית לקבל גישה לים סוף

נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, נפגש היום בקהיר עם נשיא אריתריאה, איסאיאס אפוורקי, בתקופה של הסלמה במתיחות בין אריתריאה לשכנתה אתיופיה בנוגע לגישה ימית. בהצהרה נשיאותית נאמר כי שני הנשיאים דנו בהתפתחויות בקרן אפריקה, כולל סוגיית הריבונות האריתראית – נקודה שהדגיש א-סיסי – והדגישו את החשיבות של חיזוק שיתוף הפעולה כדי להבטיח את ביטחון ים סוף ולשמור על חופש השיט בנתיב מים חיוני זה.

ההקשר האזורי מסביר את הסיבות למתיחות הגוברת. לפני יומיים, ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד, הודיע ​​כי ביקש תיווך מארצות הברית ומהאיחוד האירופי כדי למצוא פתרון שלום עם אריתריאה שיבטיח לאתיופיה גישה לים סוף . הוא הוסיף בפני הפרלמנט כי אתיופיה קיימה שיחות עם נציגים מארצות הברית, רוסיה, סין, האיחוד האפריקאי והאיחוד האירופי, והדגיש כי חתירתה של ארצו למוצא ימי היא “בלתי הפיכה”, וקרא לגישור כדי למצוא פתרון בר קיימא עם אריתריאה.

בנאומו למועצה, הצהיר אביי אחמד: “העם האריתריאי הוא אחינו, ואנו רוצים לשתף פעולה כדי להשיג פיתוח משותף. איננו רוצים לנהל מלחמה עם אריתריאה, אך על כולם לדעת שגישתה של אתיופיה לים סוף היא בלתי נמנעת ובלתי הפיכה.” תוך שהוא מדגיש את העדפתו לפתרון של שלום וחוקי, הוא גם הזהיר כי לאתיופיה יש כוח מספיק במקרה הצורך.

מצידו, ראש המטה הכללי האתיופי, ברהנו ג’ולה, אישר כי מיקומה האסטרטגי של אתיופיה מאפשר לה להבטיח את זכותה הלגיטימית לגישה לים, ורואה בכך אחד מעמודי התווך לתחייתה של המדינה ולשגשוגה העתידי.

כדי להבין את ההקשר ההיסטורי, לפני 1991, לאתיופיה היה קו חוף ארוך ונמלים מרכזיים. עם זאת, לאחר פרישתה של אריתריאה, אתיופיה הפכה למדינה ללא מוצא לים. מפות מראות שנמל מאסאווה מרוחק מהגבול האתיופי, בעוד שנמל אסאב קרוב יחסית ומשקיף על מצר באב אל-מנדב, מה שהופך כל שאיפה אתיופית להשיג מוצא ימי לחשובה אסטרטגית הן מבחינת משמעות צבאית והן מבחינת פוטנציאל.

לאור התפתחויות אלה, נותרת השאלה: לאן מועדות פניה של הסלמה אזורית זו? התמונה הנוכחית משקפת איזון שביר בין מאמצים דיפלומטיים שמטרתם הפחתת הסלמה לבין איומים צבאיים המנבאים פיצוץ אפשרי, על רקע עמימות סביב הצעדים הבאים של אדיס אבבה ואסמרה כאחד. ( קרדיט: ערביכ דפנס)

קרדיט: מאדותא