איראן מאיצה את בנייתן של ערי טילים וכטב”מים תת-קרקעיים כהכנה לכל עימות עם ישראל
בשבועות האחרונים, הולכים ומתגברים סימנים לכך שאיראן החלה לבנות רשת של בסיסים וערי טילים תת-קרקעיים מבוצרים, צעד שמטרתו לחזק את יכולותיה ההתקפיות כהכנה לאפשרות שישראל תתקוף מחדש את שטחה.
על פי דיווחים שפורסמו על ידי אתר האינטרנט “איראן אובזרבר” ומספר מומחים איראנים, טהרן החלה בפרויקט זה מיד לאחר תום מלחמת 12 הימים, המכונה גם “מבצע “עם כלביא”, אשר גרם לנזקים כבדים לתשתית הגרעינית והטילים שלה. למרות היעדר ראיות חותכות מלוויינים על אופי המתקנים החדשים הללו, סוכנות הידיעות AP דיווחה על עבודות שיקום והרחבה מתמשכות באתרי טילים שהופצצו על ידי ישראל, מה שמאשר את קיומה של פעילות הנדסית אינטנסיבית לשיקום יכולות שנהרסו.
תמונות לוויין שפרסמה הסוכנות הראו בבירור עבודות שיפוצים והרחבה בכמה בסיסים במערב איראן, מה שמחזק את הדיווחים לפיהם טהרן מתכננת לבנות לפחות שש ערי טילים חדשים בהרים, הכוללות מספר כניסות ומערכות ביצורים מתקדמות מבטון. בסיסים אלה, על פי מקורות, ישלשו את יכולת הטילים ההתקפית של איראן לאחר השלמת התיקונים בבסיסים שניזוקו.
קרדיט: אלמשהד
נראה כי איראן למדה את לקחיה מהעימות האחרון. במהלך המלחמה, ישראל הצליחה לשבש את מערכת התגובה של איראן למשך 48 שעות תמימות באמצעות פעולות מודיעין מדויקות ושימוש בכטב”מים וטילים בתוך שטח איראן, תוך שיתוק פלטפורמות שיגור ומכ”מים. מכאן ההחלטה לבנות מתקנים מתחת להרים עם מספר כניסות כדי להפחית את הסבירות להיות מטרה ולשפר את סיכויי ההישרדות לאחר כל תקיפה אווירית.
אותם מקורות מצביעים על כך שטהראן מבקשת, באמצעות ביצורים אלה, להבטיח יכולת תגובה מיידית בכל עימות עתידי, במיוחד מאחר שהבסיסים החדשים יהיו מסוגלים לשגר טילים בליסטיים והיפרסוניים, בנוסף לכטב”מים. דיווחים מאשרים כי מתקנים אלה נועדו להישאר חבויים מתחת להרים, ללא כל מתקנים עיליים גלויים, מה שיקשה על חיל האוויר הישראלי לזהות אותם או לתקוף אותם.
בסיס חאג’ עבאד, הסמוך למצרי הורמוז, בולט כמודל לסוג זה של בסיס מבוצר, הכולל מספר כניסות ושערי שיגור לטילים ולכטב”מים. זה יאפשר לאתר לשגר התקפות רב כיווניות במקרה של עימות, ויספק לאיראן יתרון אסטרטגי על תנועת הספנות במצר החיוני.
בינתיים, תמונות לוויין סיניות חושפות ביצורים מוגברים בכניסות לבסיסים מסוימים, כמו בסיס כרמאנשאה. טהרן הוסיפה חומות בטון עבות ומערכות הגנה פנימיות כדי למתן את ההשפעה של כל תקיפה ישירה, מה שמאפשר לבסיסים להמשיך לפעול גם אם יותקפו.
ראוי לציין כי בסיס הטילים באספהאן – בו נמצאים מתקני העשרת אורניום – לא הושבת לחלוטין במהלך המלחמה האחרונה למרות שהותקף שוב ושוב. אנליסטים רואים בכך עדות להצלחתו של סוג חדש של ביצורי הרים. הם מאמינים כי המשך פיתוחם של בסיסים כאלה עשוי לסלול את הדרך לטהרן לקידום תוכנית הגרעין שלה, ואולי לייצר פצצה גרעינית שניתן יהיה לחמש אותה בטילים, במיוחד לאור שיתוף הפעולה הטכני הגובר שלה עם רוסיה וצפון קוריאה.
בינתיים, מהלכים אלה מגיעים על רקע אקלים פוליטי מתוח. בעוד שנשיא ארה”ב דונלד טראמפ הכריז על סיום המלחמה בעזה והציע חזון ל”מזרח תיכון חדש” המבוסס על הסכמי שלום מורחבים, איראן מסרבת להשתתף בכל תהליך משא ומתן ומתעקשת על המשך העשרת האורניום והרחבת טווח הטילים שלה ליותר מ-2,000 קילומטרים , מה שמחזק את החששות המערביים שהיא עלולה להפוך למעצמה גרעינית בין-יבשתית.
משקיפים מזהירים כי אי הגעה להסכם גרעיני חדש תיתן לישראל ולארצות הברית הצדקה משפטית וצבאית לשגר תקיפה ישירה נגד איראן. טהרן רואה בבניית ערי הטילים הללו את הערובה היחידה להרתעת כל תקיפה פוטנציאלית, ומסר לפיו יכולות ההתקפה שלה מסוגלות כעת לפגוע במטרות ישראליות ואמריקאיות באזור, ואף לאיים על השיט במצרי הורמוז אם העימות ידרוש זאת.
בריגדיר גנרל בדימוס סובי נאזים, מומחה ביטחון ואסטרטגיה היושב באיסטנבול, מאמין שמה שאיראן עושה כיום “אינו צעד פתאומי, אלא תוצאה טבעית של ניסיונה הרב בבניית מתקנים מבוצרים במשך יותר משני עשורים”. הוא טוען כי המלחמה הבאה, אם תפרוץ, “תהיה מלחמת קיומית גם עבור איראן וגם עבור ישראל”, וכי שתיהן כבר מתכוננות לעימות שיהיה, לדבריו, “אלים הרבה יותר ממלחמת שנים עשר הימים”. ( קרדיט: ערביכ דפנס)
קרדיט: מהר ורשתות חברתיות