קשרי נשק איראן–ונצואלה: עיקרי ממצאים!

קשרי נשק איראן–ונצואלה: עיקרי ממצאים

רקע כללי

מאז תחילת שנות 2010 שתי המדינות מעמיקות שיתוף פעולה ביטחוני, תוך עקיפת סנקציות אמריקאיות.

המוקד: טכנולוגיות אוויריות וימיות, כלי-טיס בלתי מאוישים (UAV/Drones) , שיתופי פעולה תעשייתיים: דיווחים על ייצור והרכבת מזל״טים איראניים בוונצואלה בסיוע טכנולוגי ישיר מטהרן.

שמות דגמים שצוינו: Mohajer-2, Ababil וגרסאות מקומיות.

מטרות: מעקב גבולות, יכולות תקיפה, וכן ייצוא משני לארגונים אזוריים.

טכנולוגיות טילים ונשק מדויק

 טילים נגד כלי שיט/קרקע-קרקע קצרי טווח: פריסת סירות תקיפה איראניות וטילים כמו Nasr/CM-90 עם טווח של עשרות ק״מ.

טילי שיוט או בליסטיים ארוכי טווח: אין ראיות פומביות חד-משמעיות למשלוח מערכות מלאות; קיימות הערכות מודיעיניות בלבד.

 

סנקציות ותגובות בינלאומיות

משרד האוצר האמריקאי (OFAC) הטיל סנקציות על חברות ספנות, אנשי צבא וספקים המעורבים בהעברת רכיבי מזל״טים וטילים.

דו״חות של NTI ומכוני מחקר מציינים שוושינגטון רואה בשיתוף הפעולה איום פוטנציאלי על היציבות האזורית.

הערכת מצב

*- מגובה היטב: שיתופי פעולה במזל״טים, סירות תקיפה וטילים קצרי טווח.

*- נדרש אימות נוסף: טילי שיוט ארוכי טווח או בליסטיים.

*- משמעות אסטרטגית: חיזוק יכולות ההרתעה של ונצואלה, ופתיחת ערוץ השפעה איראני בחצי הכדור המערבי.

*- אזכיר שהמרחק של ונצואלה מתעלת פנמה הוא בין 1,100-1,500 ק”מ בלבד.

קרדיט: טל שטיינברגר מקבוצת נציב    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות