מה יקרה לאחר קריסת “טבעת האש” האיראנית על ישראל ? חלק ב’
קוביות דומינו
ב-27 בספטמבר 2024, ישראל הרגה את נסראללה, אבן הפינה של האסטרטגיה האזורית של איראן.
מאז, חיזבאללה, שליחו החזק ביותר של איראן ב”ציר ההתנגדות”, שקוע בכאוס.
רק מספר שבועות לאחר מכן קרס עמוד תווך נוסף של ההשפעה האיראנית: נפילתו הפתאומית של משטרו של בשאר אל-אסד בסוריה בדצמבר האחרון.
עם נפילת אסד, מה שמכונה “טבעת האש” שאיראן בנתה סביב ישראל החלה להתפורר.
נפילתו של אסד הייתה מכה הרסנית לאיראן, שראתה בסוריה אבן יסוד באסטרטגיה האזורית וכמסדרון חיוני עבור שליחיה בלבנון, עיראק והשטחים הפלסטיניים.
ביוני האחרון, ישראל ניצלה את הרגע.
עם קריסת שליחיה של איראן והמודיעין שהצביע על כך שאיראן מחדשת את תוכנית הגרעין שלה, פתחו מטוסים ישראליים במתקפה מסיבית נגד מתקני גרעין, מחסני טילים ותשתיות צבאיות איראניות.
התקיפות היו יעילות, והשמידו את רוב מערך ההגנה האווירית ומלאי הטילים הבליסטיים של איראן, וכן נהרגו כמה ממפקדיה הצבאיים הבולטים ומדעני הגרעין שלה.
“אני לא חושב שלאיראנים יש אסטרטגיה כרגע. הם במצב של הלם, וקשה להם מאוד לפתח אסטרטגיה”, אומר יוסי קופרווסר, תת-אלוף בדימוס ומנהל מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון.
“המצב עם חיזבאללה שונה לחלוטין ממה שהיה לפני המלחמה, וכך גם לגבי אסד, שכבר אינו נוכח. גם המיליציות בעיראק הפסיקו לנסות לפגוע בישראל, ואפילו חמאס אינו מסוגל לאיים בפועל על ישראל כרגע”, הוסיף קופרוסר לרשת אלחורה.
משמעות הדבר היא שאיראן ניצבת כיום בפני צומת דרכים אסטרטגי ועליה לחשב את דרכה מחדש.
האפשרויות של איראן?
במלחמה האחרונה עם ישראל, איראן תקפה מספר ערים ישראליות באמצעות כטב”מים וטילים בליסטיים, וגרמה לישראל אבדות ברכוש ובבני אדם.
לכן, יש הסבורים שלמרות המכות הכואבות שספגה טהרן, שאיפותיה לא השתנו.
“העניין טרם הוכרע”, אומר האנליסט האיראני חוסיין רואירן מטהרן, “ואיראן תמשיך באותה אסטרטגיה. היא לא תיסוג מנוכחותה האזורית ותמשיך לעשות מאמצים כדי להגן על בריתותיה”.
“העימות נמשך בין איראן לציר ההתנגדות מצד אחד, לבין ישראל מצד שני. כן, יש שינוי משטר בסוריה, וזה משפיע על המשוואות, אבל חיזבאללה וחמאס נשאו את הנטל, וישראל לא הצליחה לפתור את המצב ולקבוע משוואות חדשות ויציבות באזור”, הוסיף רויראן לרשת אלחורה.
לאחר תום המלחמה, ניסתה ההנהגה האיראנית להסיט את תשומת הלב מהכישלונות הצבאיים שלה על ידי המעטה בחשיבותן של ההתקפות הישראליות.
כלי תקשורת פרו-ממשלתיים דיווחו באותה תקופה על כישלון מטרת ה”אויבים” לפרק את תוכנית הגרעין של איראן, ושיבחו את יכולתם של משמרות המהפכה לפגוע במטרות בישראל ו”לחדור את מיתוס כיפת הברזל”.
חוקר המועצה האטלנטית, טום ווריק, אמר לרשת אלחורה: “כרגע, אין שינוי בשאיפותיה של איראן, אך יכולותיה מוגבלות כרגע עקב טעויותיה הצבאיות עם ישראל”.
“גם חיזבאללה וגם חמאס מבקשים לעשות קאמבק, ואיראן תעשה כל שביכולתה כדי לשמור על המיליציות שלה חזקות, משפיעות ונאמנות יותר לטהרן מאשר למדינה בה הן נמצאות”, הוסיף ווריק לאלחורה.
מצד שני, תוכנית ההעשרה של איראן, שהגיעה לטוהר של 60% אורניום, הייתה קרובה לרמה צבאית לפני המלחמה.
למרות שהמתקני הגרעין ניזוקו קשות על ידי תקיפות ישראליות ואמריקאיות במהלך המלחמה, הם לא נהרסו כליל.
“מה שאנחנו יכולים לצפות הוא כמה שינויים בתוך המשטר, כאשר למתונים תהיה השפעה גדולה יותר על מה שקורה ויקבלו יותר תשומת לב מהמנהיג העליון, שעשוי להבין שנדרש שינוי”, אומר יוסי קופרווסר.
“המבחן האולטימטיבי לכך יהיה האם הם ידבקו בדרישתם להעשיר אורניום בהסכמים עתידיים עם ארצות הברית או סבא”א, או שינטשו זאת.”
“אם הם מוותרים על זה, זה אומר שהם הבינו את הצורך לשנות את האסטרטגיה שלהם. אבל עד כה, הם לא עשו זאת”, מסכם קופרווסר.
קרדיט: ע’סאן טאקי– אלחורה קרדיט לתמונות: AI