רוסיה מכשירה את הדרך לעיסקת ה-אף 35 של טורקיה עם ארה”ב: מבקשת לרכוש חזרה את סוללת ה-אס 400

רוסיה מציעה לטורקיה לרכוש בחזרה מערכות הגנה אווירית מדגם S-400 כדי לחדש את המלאי שלה, בעוד אנקרה מתמקדת בפיתוח מערכת “כיפת פלדה” מקומית משלה. בינתיים, מוסקבה דוחה את אספקת המערכות החדשות להודו עד 2026-2027.

קרדיט: רשתות חברתיות

 

מוסקבה מבקשת לחזק את מלאי הנשק שלה, בעוד אנקרה מתמקדת בפרויקטים פנימיים שלה ובמיתון השפעת הסנקציות האמריקאיות.

העיתון הטורקי “Nefes” דיווח כי רוסיה הציעה לטורקיה לרכוש בחזרה את מערכות טילי ההגנה האווירית S-400 שנמכרו לאנקרה בשנת 2019.

העיתון הסביר כי רוסיה סובלת ממחסור במערכות S-400 במלאי שלה, מה שמקשה עליה לעמוד בחוזים עם מדינות אחרות. כתוצאה מכך, גורמים רוסים שוקלים להחזיר את שתי המערכות שטורקיה רכשה תמורת 2.5 מיליארד דולר בשנת 2017.

העיתון הוסיף: “טורקיה כמעט ואינה משתמשת במערכות ה-S-400 הרוסיות, מכיוון שהן אינן תואמות לתקני נאט”ו. יתר על כן, אנקרה מפתחת מערכת הגנה אווירית מקיפה משלה, הנקראת ‘כיפת ברזל’, אשר מפחיתה את תלותה של טורקיה במדינות אחרות בתחום זה. כמחצית מהתקופה המותרת לשימוש בטילים כבר חלפה.”

ההסכם משנת 2017 מתח את היחסים עם ארצות הברית והוביל להטלת סנקציות של CAATSA, שאסרו על טורקיה להשתתף בתוכנית מטוסי הקרב F-35. לדברי Nefes. 

קרדיט: רשתות חברתיות

 

רוסיה מצידה מחדשת במהירות את מלאי הנשק שלה לאור הביקוש הגובר מצד מדינות בעלות הברית והאבדות כתוצאה מהסכסוכים הנוכחיים. למוסקבה אין יחידות S-400 נוספות במחסן מעבר למערכות שכבר נפרסו.

אנקרה טרם הודיעה רשמית על נכונותה לחתום על חוזה כלשהו.

בינתיים, רוסיה דחתה שוב את אספקת מערכות ה-S-400 החדשות להודו. בשיחות שנערכו לאחרונה בין שר ההגנה הרוסי אנדריי בלוסוב לשר ההגנה ההודי רג’נת סינג, נקבעו מועדי אספקה ​​חדשים לשנים 2026-2027.

בשנת 2017, טורקיה חתמה על הסכם לרכישת שתי מערכות הגנה אווירית מדגם S-400 מרוסיה תמורת 2.5 מיליארד דולר, כאשר המסירה הושלמה בשנת 2019. בתגובה, ארצות הברית הסירה את טורקיה מתוכנית מטוסי הקרב F-35 במסגרת חוק התמודדות עם יריבותיה של אמריקה באמצעות סנקציות (CAATSA).

מערכת ההגנה האווירית S-400, הידועה גם בשם טריומף, היא מערכת הגנה אווירית רוסית מתקדמת, ארוכת טווח ורב-שכבתית, שנועדה ליירוט מגוון רחב של מטרות אוויריות. המערכת מסוגלת לתקוף מטוסי קרב קונבנציונליים, כטב”מים, טילים בליסטיים וטילי שיוט, וכן לזהות מטרות בטווחים ארוכים של מעל 600 קילומטרים וליירט אותן בטווח של עד כ-400 קילומטרים, תלוי בסוג הטיל בו נעשה שימוש.

קרדיט: משרד ההגנה הרוסי

 

המערכת מורכבת ממכ”מים רב-תכליתיים ומשגרי טילים המסוגלים לשגר מספר סוגים של טילים לטווח ובמהירות משתנים, כולל טילים ארוכי טווח המגיעים למהירויות של עד פי חמישה ממהירות הקול. ה-S-400 מאופיין ביכולתו להנחות טילים באופן עצמאי או באמצעות מכ”מים מתקדמים, מה שמאפשר לו להתמודד עם איומים מרובים בו זמנית.

המערכת ידועה גם בגמישותה הרבה, שכן ניתן לשלב אותה עם מערכות הגנה אווירית אחרות, וליצור רשת הגנה משולבת. המערכת מציעה יכולת תמרון גבוהה והתאמה לסביבות לחימה משתנות. רוסיה תכננה מערכת זו כדי לספק הגנה אווירית משולבת המגנה על מרחב אווירי חיוני ואזורים אסטרטגיים, ומהווה גורם הרתעה רב עוצמה מפני איומי אוויר מתקדמים. זוהי אחת ממערכות ההגנה האווירית המתקדמות ביותר בעולם.

למרות עוצמתו, ה-S-400 אינו עומד בתקני נאט”ו, דבר המגביל את שילובו ברשתות ההגנה המשותפות של הברית. גם הטילים והתחזוקה שלו דורשים נהלים קפדניים כדי להבטיח ביצועים אופטימליים, במיוחד ככל שזמן מחצית החיים של הטילים והצורך בתחזוקה תקופתית חולפים.

קרדיט: דפנס ערביכ     קרדיט לתמונות: מנסטריון ההגנה הרוסי