מילה על שיקום סוריה
במאי 2020 כתבתי לכם על שאיראן לא תמהר לעזוב את סוריה גם בגלל שהמשטר האיראני רוצה לקבל ממשטר אסד, חוזים לשיקום סוריה, ועל שחברות איראניות, חברות עיראקיות (הקשורות למשמרות המהפכה) וחברות רוסיות עובדות בפרויקטי שיקום באזורי שליטת משטר אסד, וביוני 2020 סיפרתי לכם על שבנמל טרטוס היה טקס חגיגי לקבלת מערבלי בטון רוסיים.
בסוריה של משטר אסאד היה מאבק בין איראן לרוסיה על חוזי שיקום תשתיות ובינוי, ולאחר נפילת אסד ותפיסת השלטון ע”י משטר אל-ג’ולאני, כל חוזי השיקום שהעניק המשטר הקודם לחברות של משמרות המהפכה באיראן ועיראק, וחברות רוסיות, הפכו שווי ערך לקליפת השום (כדרכם של חוזים חתומים רבים בשכונה).
בינואר 2025 כתבתי לכם על שבסוריה החדשה של משטר אל-ג’ולאני, צפויה מלחמה בין מדינות וחברות מסחריות מהשכונה על חוזים לשיקום סוריה.
סוריה החדשה של המחבל האסלאמיסט בחליפה, משוועת להשקעות זרות ולשיקום ההריסות, ומאחורי הקלעים מתנהלת מלחמה על חוזי השיקום החדשים, ובמקום איראן ורוסיה, מתנהלים מאבקים בין טורקיה, קטר, האמירויות, ערב הסעודית ומדינות נוספות מהשכונה המזרח תיכונית ועולם האסלאם בכלל, על השפעה ועל הכסף הגדול של חוזי השיקום.
כשמדובר בשיקום סוריה, לא מדובר רק בשיקום הריסות כפרים, שכונות וערים שלמות, אלא גם בשיקום תשתיות תחבורה שבחלקם מתלווים גם חוזי ניהול, כגון שיקום שדות תעופה ונמלי ים, שיקום כבישים, מסילות רכבת, וכמובן גם שיקום תשתיות אנרגיה, כגון תשתיות הולכת חשמל, תחנות כוח, תחנות מיתוג והשנאה, ויש צורך לשיקום של תשתיות מערכות המים והביוב, ותשתיות אזרחיות נוספות.
ובסוריה החדשה של אל-ג’ולאני, מדובר גם בשיקום צבא סוריה החדשה, שזה לא רק הכנסת ארגוני המורדים וארגוני טרור ג’יהאדי סלפי, תחת כנפי צבא סוריה, אלא גם ציוד ואמל”ח מכל הסוגים.
לאחרונה כבר ראינו מאבק בין חברות טורקיות וחברות ממדינות המפרץ על חוזי שיקום לשדות תעופה ונמלי הים, וראינו שטורקיה מספקת לצבא סוריה החדשה, כלים משוריינים מסוגים שונים, וגם חברה ירדנית החלה לספק למשטר אל-ג’ולאני, כלי רכב משוריינים.
אפשר להניח שנראה בעתיד הלא רחוק, פרסומים שגם מדינות נוספות מהשכונה המזרח תיכונית מצטרפות לספקי כלי רכב צבאיים ואמל”ח של צבא סוריה החדשה, ואפשר לשער שחלק מהמדינות יחכו לראות האם סוריה החדשה לא תתגלה כמדינת אסלאם ג’יהאדיסטי קיצוני, או שמא סוריה החדשה באמת שינתה פניה, ותהפוך מקן צרעות של אסלאם קיצוני רצחני, למדינה שוחרת שלום, והאם אל-ג’ולאני יתגלה כמחבל ג’יהאדיסט שרק לבש חליפה, או שהוא אכן יהפוך להיות אחמד א-שרע, המדינאי שמנהיג מדינה שליווה שרוצה להשתלב באזור.
היום התבשרנו על שנחתם הסכם בין חברת אקווה פאוור (أكوا باور = ACWA Power) הסעודית על חוזה להקמת תחנת כוח סולרית בהיקף של אלף מגה וואט, ושדה טורבינות רוח להפקת חשמל בהיקף של 1,500 מגה וואט (בשלב הראשות יתבצע מחקר לבדיקת היתכנות ההקמה של תחנות הכוח).
בנוסף לחוזה זה, נחתמו היום עוד שישה מזכרי הבנות בתחומי החשמל, הנפט והגז, בין משרד האנרגיה של ממשלת אל-ג’ולאני, לחברות סעודיות נוספות (בהן חברת החשמל הסעודית) בתחומי ייצור חשמל, שיקום שדות נפט וגז, וסקרים גיאולוגיים וגיאופיזיים.
סביר להניח שלאחר שמשרד האוצר האמריקאי הסיר את הסנקציות מעל סוריה של אל-ג’ולאני, נראה בקרוב “הסתערות” רבתי של מדינות וחברות רבות, כולל מאירופה וצפון אמריקה, על חוזי השיקום של סוריה החדשה, ולא רק את הגישושים שנעשו לאחרונה מאחורי הקלעים בין משטר אל-ג’ולאני לחברות אירופיות, כגון הדיונים עם חברת סימנס הגרמנית, לשיקום תחנות כוח.
אף אחד לא יודע מה גודל השקעת הענק הנדרשת בשיקום סוריה, אבל הערכות שונות שעולות בעיתוני השכונה המזרח תיכונית, מדברות על מאות מליארדי דולרים במהלך שנים ארוכות, וכשמדובר בכסף גדול שאליו תתלווה יוקרה והשפעה, יש להניח שמאחורי הקלעים יתנהלו מאבקים עזים, רוויי יצרים והפעלות מנופים ולחצים מצד הגורמים השונים.
יהיה מעניין לעקוב אחר הפרסומים על חתימת חוזי שיקום חדשים, ויהיה מעניין לא פחות, ואולי אף יותר, לעקוב אחר הפרסומים שילוו את המלחמות לחתימת חוזי שיקום סוריה החדשה.
קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות


