כיצד חדר המוסד לסודות תוכנית הגרעין של איראן? חלק ב’
מה קורה בתוך איראן?
בתגובה להתנקשותם ביותר מ-30 מדעני וחוקרים גרעיניים על ידי ישראל ביוני האחרון, נקטה איראן צעדי נגד נרחבים כדי להגן על מה שנותר מההון האנושי שלה.
מקורות דיווחו כי טהרן פועלת להגן על מדעני הגרעין הנותרים שלה על ידי שליחתם למקומות מסתור סודיים.
צעד זה מגיע על רקע חששות, שהונעו על ידי תדרוכים ישראליים, כי התנקשויות נוספות של מדעני וחוקרים גרעיניים איראנים עשויות להיות קרובות.
“מאמצי המשטר האיראני להגן על מדעניו מובנים מאליהם”, אומר בהנם בן טאלבלו, חוקר בקרן להגנת הדמוקרטיות בוושינגטון. “הוא מנסה להגן על המוחות שניתן להשתמש בהם לייצור נשק גרעיני”.
עם זאת, מתן הגנה לאנשים אלה אינו קל, בהתחשב באופן שבו התרחשו ההתנקשויות האחרונות במדענים אלה.
לדברי בן טאלבלו, המשטר ניצב בפני “דילמה אמיתית עקב חדירתם העמוקה ארוכת השנים של שירותי הביטחון הישראליים, מה שמעלה את השאלה עד כמה פרוטוקולי האבטחה שלהם יכולים להישאר בלתי ניתנים לפיצוח?”.
בינתיים, איראן הודיעה בשבוע שעבר כי הוציאה להורג אחד ממדעני הגרעין שלה, שהואשם בסיוע להתנקשות בעמיתו במהלך מלחמת שנים עשר הימים ביוני, באמצעות העברת מידע לישראל.
הטלוויזיה האיראנית שידרה מה שלטענתה היו הודאות של רוזבה ואדי, בהן ציין כי שלח מידע על מתקני העשרת האורניום בפורדו ובנתאנז לישראל. הרשויות האיראניות טענו כי ואדי, בעל דוקטורט בהנדסה גרעינית מאוניברסיטת אמירקביר לטכנולוגיה, נפגש חמש פעמים עם סוכני מוסד בזמן שהותו בווינה והתבקש לפתוח חשבון קריפטו כדי לקבל תשלום עבור שירותיו.
ואדי אמר בסרטון כי המוסד הבטיח לו דרכון זר אם ימשיך לשתף פעולה במשך תקופה ארוכה.
כלי התקשורת הממלכתיים האיראניים שידרו גם מאמר אקדמי שהוצג בכנס גרעין איראני בשנת 2012, שנכתב על ידי ואדי ואחמד זולפקאר ועבדולחמיד מנוצ’ר, שני מדעני גרעין שחוסלו על ידי ישראל ביוני.
במסמך, ואדי מכונה חוקר גרעין בארגון האנרגיה האטומית של איראן, הגוף הגרעיני הבכיר במדינה.
בין אם ההאשמות הללו נכונות ובין אם לאו, מה ששודר בטלוויזיה האיראנית הוא הודאה מביכה בהיקף חדירת המוסד לאיראן.
טום ווריק אומר, “איראן עוצרת או מוציאה להורג מעת לעת אנשים שהיא מאשימה בריגול למען ישראל או ארצות הברית. כמעט בלתי אפשרי לקבוע האם האשמות אלה מבוססות על ראיות ממשיות או שהן פשוט שעיר לעזאזל עבור המשטר”.
דן רביב ציין כי מקורותיו במוסד מדווחים באופן שוטף על הצלחתם בגיוס והכשרת סוכנים אמינים שאינם ישראלים, שעשויים לכלול אנשים העובדים במסגרת תוכנית הגרעין האיראנית.
מה היא אסטרטגיית ההגנה האיראנית?
איראן אימצה אסטרטגיית הגנה רב-שכבתית כדי להגן על תוכניתה הגרעינית מפני איומים, כולל תקיפות צבאיות ישירות, התנקשויות ולוחמת סייבר.
ביצור פיזי וקבורה עמוקה של תשתית גרעינית הן אבני היסוד של אסטרטגיית ההגנה של איראן.
מתקן הגרעין בנתנז, אתר העשרת אורניום מרכזי, ממוקם בעומק של 40 עד 50 מטרים מתחת לאדמה ומוגן על ידי בטון מזויין בעובי 7.6 מטרים ועוד 22 מטרים של אדמה כדי להפוך אותו לעמיד בפני רוב התקפות האוויר הקונבנציונליות.
אתר פורדו נבנה גם הוא עמוק בתוך הר ליד העיר קום. ההערכה היא שהוא קבור 80 עד 100 מטרים מתחת לאדמה ומוגן בבטון מזוין.
משמעות הדבר הייתה שפצצות פיצוח הבונקרים החזקות ביותר של ישראל לא הספיקו כדי להשמיד את המתקן, מה שחייב שימוש בפצצות אמריקאיות. זה מה שקרה בפועל כאשר ארצות הברית תקפה את מתקן פורדו עם שתי פצצות פיצוח בונקרים GBU-57 ביוני האחרון.
נראה כי איראן צפתה את התקיפות הללו והתכוננה אליהן מראש. אתר סודי שלישי, המכונה “הר הגרזן”, צץ, הממוקם שני קילומטרים דרומית לנתאנז בעומק של יותר מ-100 מטרים.
מתקן זה היה בבנייה בזמן התקיפות ביוני 2025 ולא הותקף.
האתר הסודי נחשב לעמוק יותר מפורדו, עם מאפייני הגנה משופרים כמו כניסות מרובות למנהרות המקשות על ניטרולו באמצעות פצצות.
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) ביררה את הפעילות בג’בל אל-פאס באפריל האחרון, אך גורמים איראניים סירבו להגיב.
על פי דו”ח שפרסם המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים ב-6 באוגוסט, אתר זה עשוי להכיל 400 קילוגרמים של אורניום איראני מועשר ב-60 אחוזים.
הדו”ח ציין כי קיומו של אתר חדש זה ופעילותו המתמשכת מייצגים התפתחות משמעותית באסטרטגיית ההגנה של איראן, המאמצת מדיניות של “ביצור מלא” כדי להבטיח את הישרדות תוכניתה הגרעינית לנוכח כל מתקפה עתידית.
הדו”ח התייחס גם להשלכות של הריגת מדענים איראנים: “אובדן אנשי הצוות המדעי עלול להשפיע עמוקות על תוכנית הגרעין של איראן, בהתחשב בכך שהמדענים שנבדקו היו בעלי מומחיות ניסויית הנדרשת למשימות מורכבות, כגון הפעלת צנטריפוגות, שילוב מערכות או אפילו ייצור נשק גרעיני.”
הדו”ח ציין גם כי המאמצים האיראניים עשויים לדרוש שנים של הכשרה וניסיון מיוחדים כדי ללמוד כיצד לבנות ולהפעיל מכונות מורכבות, כמו הצנטריפוגות המשמשות להעשרת אורניום.
הוא סיכם כי פגיעה במנהיגים ומדענים מרכזיים כדי “לפגוע בבסיס הידע הגרעיני יכולה להיות יעילה באותה מידה כמו השמדת מתקנים וציוד, ועלולה להאריך את לוחות הזמנים של חימוש מחדש וייצור של איראן”.
בראיון לרשת “אלחורה” במאי, הסביר יועץ הביטחון לשעבר, הישראלי אייל חולטה, את האסטרטגיה של ארצו לחתור תחת תוכנית הגרעין של איראן באמצעות שלושה אלמנטים: מתקני העשרה, מנגנון העברת חומרים ותוכנית הנשק עצמה.
“אם המדענים המרכזיים לא שם ומתקני הגרעין ניזוקו, יהיה להם קשה מאוד לייצר פצצה”, אומר חולטה.
ג’ון גילברט מסכים במשתמע עם טענה זו.
הוא אומר, “מאמצי ישראל לשבש את תוכנית הגרעין של איראן נמשכים שנים רבות, אך אפילו עם הצלחותיהם הרבות, לא סביר שיכולתה הסופית של איראן לפתח נשק גרעיני בוטלה”.
“ההתנקשות במספר מדענים איראנים הייתה מכה לטווח ארוך, אך סביר להניח שבסיס הידע נותר שלם, מה שאומר שפיתוח הנשק התעכב, אך לא הסתיים”, הוסיף גילברט ל”אלחורה”.
קרדיט: אלחורה קרדיט לתמונות: AI ורשתות חברתיות