כיצד חדר המוסד לסודות תוכנית הגרעין של איראן? חלק א’
במשך יותר משני עשורים, תוכנית הגרעין של איראן הייתה אחד האיומים המשמעותיים ביותר שהטרידו את מקבלי ההחלטות בישראל.
לנוכח איומים אלה, סוכנות הביון הישראלית – המוסד, התגלה ככוח רב עוצמה במאבק החשאי לשיבוש הפרויקט ולמניעת השגת נשק גרעיני מטהראן.
ישראל אימצה גישת “סיכול מקדים” במקום מדיניות של בלימה. לפני יותר מעשר שנים היא החלה לתקוף את התוכנית מבפנים בשיטות שונות: התנקשות במדענים, שיגור מתקפות סייבר, גניבת מסמכים סודיים וגיוס סוכנים מקומיים. לאחר מכן עברה לתקיפה ישירה במהלך המלחמה עם טהרן ביוני האחרון.
“האופן שבו ישראל מבצעת את פעולותיה הצבאיות בתוך איראן מראה שהמוסד חדר עמוק למערכת הביטחון האיראנית”, אמר טום ווריק, חבר בכיר במועצה האטלנטית, לרשת “אלחורה”.
“ישראל השתמשה בכל האמצעים הזמינים כדי לאסוף מידע מודיעיני על תוכנית הגרעין של איראן”, הוסיף.
אך שאלות נותרות פתוחות: באיזו מידה הצליחה האסטרטגיה הזו לרסן את שאיפותיה הגרעיניות של איראן? כיצד הצליחה ישראל לחדור כל כך עמוק ללב התוכנית? ואיך תיראה תגובת איראן?
קרדיט: באדיבות ארגון המוסד
חדירת המוסד
במהלך מלחמת יוני, סוכנים ישראלים הצליחו לאתר את חדרי השינה של מדעני גרעין ומפקדים צבאיים איראנים בכירים, מה שאיפשר תקיפות אוויריות מדויקות ביותר שחיסלו אותם, על פי הרשויות הישראליות.
בין המדענים הבולטים שנהרגו בתקיפות אלה היו מוחמד מהדי טהראנצ’י, נשיא אוניברסיטת אזאד האסלאמית, ופרידון עבאסי-דוואני, לשעבר ראש ארגון האנרגיה האטומית של איראן.
בראיון עם “אלחורה” בנושא, ציין דן רביב, העיתונאי החוקר האמריקאי ומנחה הפודקאסט “תיקי המוסד”, כי בחודשים שקדמו למלחמה, המוסד אסף באדיקות רבה מידע מפורט על הרגלי העבודה והמיקום של 11 מדעני גרעין, במיוחד באזור טהרן.
“איסוף המידע כלל גם מפות של חדרי השינה בבתיהם של הגברים האלה”, מוסיף רביב, שעבד ככתב ב-CBS במשך יותר מ-40 שנה וחיבר מספר ספרים על מודיעין וביטחון ישראלי.
לדברי דן רביב, המוסד הצליח בשנים האחרונות לבנות רשת של “סוכנים מקומיים” בתוך איראן.
“אלה אינם ישראלים, אלא איראנים או בני לאומים אחרים, שגויסו בתמריצים כספיים או מתוך התנגדות למשטר.”
רביב מתאר את הרשת הזו כ”לגיון זרים”, המופעלת מרחוק על ידי אנשי מוסד בחו”ל.
רביב סבור שהמוסד אינו צריך עוד לשלוח ישראלים לאיראן, לאור הצלחתו בהעסקת מספר כזה של סוכנים.
נדרשו לישראל שנים של עבודה ותקיפות עד שהגיעה לשעת האפס ביוני האחרון.
קרדיט: רשתות חברתיות
בין השנים 2010 ו-2012, לפחות חמישה מדעני גרעין איראנים נרצחו בטהרן ובערים אחרות, על פי כלי תקשורת איראניים.
למרות שטהרן האשימה ישירות את המוסד, ישראל לא הודתה רשמית בפעולות אלה.
במהלך תקופה זו, מתקני גרעין איראניים היו נתונים גם למתקפות סייבר, ובראשן מתקפת נגיף הסטוקסנט בשנת 2010 על מתקן נתאנז. באותה תקופה, איראן האשימה את ישראל בתכנון המתקפה.
כלי תקשורת בישראל דיווחו באותה עת כי המוסד ביצע את הפיגוע.
ההערכה היא שהמתקפה השמידה מאות צנטריפוגות, ועיכבה את התקדמות תוכנית הגרעין של איראן בחודשים, ואולי אף שנים.
“מתקפת הסייבר של סטוקסנט גרמה לעיכובים משמעותיים בתוכנית העשרת האורניום של איראן. למרות שלא כל הצנטריפוגות בנתנז הושמדו, החלפת הצנטריפוגות שניזוקו ויצירת מעגלי אבטחה על הצנטריפוגות החדשות ארכה ללא ספק מספר שנים”, אמר ג’ון גילברט, מומחה במרכז לבקרת נשק ואי-הפצת נשק בוושינגטון, לאלהורה.
בשנת 2018, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הודיע כי המוסד הצליח לגנוב מאות מסמכים וקבצים דיגיטליים מארכיון תוכנית הגרעין האיראנית בטהרן, במה שנחשב לאחד המבצעים הנועזים ביותר בתולדות המוסד.
על פי המודיעין המערבי, מסמכים אלה סייעו לחשוף היבטים נסתרים של הפעילות האיראנית והניעו את ארצות הברית לפרוש מהסכם הגרעין בשנת 2018.
בשנת 2020 הצליחה ישראל להרוג את מוחסן פחריזאדה, הנחשב לאדריכל תוכנית הגרעין של איראן, באמצעות מקלע הנשלט מרחוק.
דיווחים מערביים הצביעו על כך שהמוסד השתמש בטכנולוגיות מתקדמות, כגון זיהוי פנים משופר באמצעות בינה מלאכותית, כדי לכוון את המקלע, שחנה בצד הדרך ליד ביתו של פחריזאדה.
גילברט אומר, “ישראל הצליחה לגייס מספר סוכנים איראניים שסיפקו מידע קריטי לאורך תקופה ארוכה, תוך ניצול ליקויים באמצעי הביטחון של איראן עצמה”.
קרדיט: אלחורה קרדיט לתמונות: AI – אלחורה