תחקיר מקיף ראשון על פיגועי הביפרים של חיזבאללה וקורבנותיהם: ניצולים נזכרים ברגעים האפלים ומספרים על סבלם. חלק א’
שרה ג’אפל התעוררה מאוחר, סובלת מצינון קשה, ופנתה למטבח. הדממה בדירה הופרה על ידי צליל זמזום לא מוכר של ביפר שהיה מונח ליד השולחן. בת ה-21, מוטרדת וסקרנית כאחד, הרימה את הביפר, שהיה שייך לבן משפחה. היא ראתה הודעה שעליה נכתב: “שגיאה”, ואחריה “לחץ על אישור”.
לשרה לא היה זמן להגיב. היא אפילו לא שמעה את הפיצוץ. “פתאום, הכל החשיך. הרגשתי כאילו אני במערבולת”, אמרה. היא איבדה את הכרתה למשך שעות, דם ניגר מפיה וכאב חד בקצות אצבעותיה, כך מספר תחקיר ארוך של סוכנות הידיעות AP.
באותו רגע ב-17 בספטמבר 2024
באותו רגע ב-17 בספטמבר 2024, אלפי ביפרים שחולקו לחיזבאללה בבתים, משרדים, חנויות ובחזית ברחבי לבנון התפוצצו לאחר שישראל פוצצה אותם מרחוק. חיזבאללה ירה רקטות לעבר ישראל כמעט מדי יום במשך כמעט שנה, בסולידריות עם הפלסטינים בעזה.
לאחר שנים של תכנון, ישראל חדרה לשרשרת האספקה של חיזבאללה. היא השתמשה בחברות קש כדי למכור מכשירים מזויפים לשותפיו העסקיים של חיזבאללה, במבצע שמטרתו לשבש את רשתות התקשורת של המיליציה הנתמכת על ידי איראן, לפגוע ולבלבל את חבריה.
מתקפת הבייפרים פצעה יותר מ-3,000 בני אדם והרגה 12 נוספים, ביניהם שני ילדים.
ישראל מתגאה בכך, כעדות ליכולותיה הטכנולוגיות והמודיעיניות. ראש הממשלה בנימין נתניהו העניק לאחרונה ביפר מזהב לנשיא ארה”ב דונלד טראמפ, הוסיפה הסוכנות.
אבל דוחות זכויות אדם והאו”ם טוענים כי ייתכן שההתקפה הפרה את החוק הבינלאומי, ומתארים אותה כחסרת הבחנה.
חיזבאללה הודה כי רוב הפצועים וההרוגים היו לוחמיו או חבריו. עם זאת, הפיצוצים בו-זמנית באזורים מיושבים פצעו גם אזרחים רבים, כמו שרה, שהייתה אחת מארבע נשים, יחד עם 71 גברים, שקיבלו טיפול רפואי באיראן. חיזבאללה אינו מציין כמה אזרחים נפצעו, אך אומר שרובם היו קרובי משפחה של חברי האירגון או עובדים של מוסדות הקשורים לחיזבאללה, כולל בתי חולים.
עשרה חודשים לאחר מכן, הניצולים נמצאים בדרך איטית וכואבת להחלמה. ניתן לזהות אותם בקלות: עיניים חסרות, פנים מצולקות ואצבעות קטועות, סימנים לרגע בו הפעילו את המכונות המצפצפות.
ראיונות נדירים
במשך שבועות לאחר הפיגוע, ניסתה סוכנות הידיעות AP להגיע לניצולים, שנותרו ברובם מוסתרים. רבים מהם בילו שבועות מחוץ ללבנון וקיבלו טיפול רפואי. רוב חברי הקהילה המגובשת של הארגון שמרו על שתיקה בזמן שחיזבאללה חקר את פרצת האבטחה העצומה.
הסוכנות יצרה קשר גם עם חיזבאללה ועם הארגון המסונף אליו, המטפל בנפגעי ההתקפות, כדי לראות אם יוכלו לסייע ביצירת קשר. נציג של אגודת פצועי חיזבאללה שיתף עם סוכנות הידיעות AP פרטי קשר של שמונה אנשים שהביעו נכונות לשתף את סיפוריהם. הסוכנות יצרה איתם קשר באופן עצמאי, ושישה מהם הסכימו להתראיין, ביניהם שרה ואישה נוספת, שני בנים בני 12 ושני גברים – אחד כומר ואחד לוחם.
לא היו מלווים נוכחים, ולא היו שאלות אסורות לתחום. חלקם סירבו לענות על שאלות בנוגע לזהותו או לתפקידו של בעל הביפר, וזיהו אותם רק כקרובי משפחה. שעות הראיונות סיפקו הצצה נדירה למחיר האנושי של הפיגוע. ניצולים תיארו כיצד הביפרים, שזמזמו ברציפות, התפוצצו כאשר הרימו אותם, בין אם לחצו על כפתור ובין אם לאו. חלקם אמרו שאוזניהם עדיין מצלצלים מהפיצוץ.
“סבלתי כאב שמעולם לא חשבתי שאוכל לסבול”, אמרה שרה, בוגרת אוניברסיטה.
הניצולים הביעו תמיכה מתמשכת בחיזבאללה אך הודו בפריצת אבטחה והאשימו את ישראל בפציעותיהם.
ארגוני זכויות אדם טענו כי ההתקפה הייתה חסרת הבחנה משום שהביפרים התפוצצו באזורים מיושבים, מה שהפך את זה לכמעט בלתי אפשרי לדעת מי נשא את המכשירים או היכן הם היו ממוקמים כשהם התפוצצו. איש הדת מוסטפא שועיב נזכר ששתי בנותיו הצעירות היו משחקות עם הביפר שלו, ולפעמים הוא היה מוצא אותו בין צעצועיהן.
סוכנות הביון “המוסד” הישראלית סירבה להגיב לפניות הסוכנות בנוגע לטענות אלה. עם זאת, גורמי ביטחון ישראלים הכחישו כי התקיפה הייתה אקראית, ואמרו כי הביפרים נמכרו אך ורק לאנשי חיזבאללה וכי נערכו בדיקות כדי להבטיח שרק האדם הנושא את הביפר ייפגע.
הביפרים היו התקיפה הראשונה בקמפיין ישראלי שמטרתו לשתק את חיזבאללה.
יום לאחר פיגועי הביפר, מכשירי הקשר של חיזבאללה פוצצו גם הם במתקפה ישראלית נוספת, בה נהרגו לפחות 25 בני אדם ונפצעו יותר מ-600, על פי משרד הבריאות הלבנוני. לאחר מכן, ישראל פתחה בקמפיין של תקיפות אוויריות בהן נהרגו מזכ”ל חיזבאללה חסן נסראללה ומאות חמושים ואזרחים נוספים. המלחמה הסתיימה בהפסקת אש בנובמבר.
חיזבאללה נותר במצב של בלבול. בנוסף לתקיפה הצבאית, הארגון המשיך לשאת בנטל הכלכלי והנפשי של אלפי אנשים הזקוקים לטיפול רפואי ארוך טווח ולהחלמה.
קרדיט: אלג’נובייה