אסור להרפות מהלחץ על מקבלי ההחלטות

כמו במשחקי הכדורגל והכדור סל חייבים תמיד להשאיר את העיניים ואת הקשב על הכדור ולא להתרכז בסכנות משנה.

מה הוא הכדור?

זה האיום של הטילים הבליסטים שישוגרו מאיראן וכאן הממשלה ומערכת הביטחון חייבים, ומהר, לפתח ,לייצר ולהצטייד בפתרונות יעילים יותר מהפתרונות הקיימים

להערכתי הפתרונות הנוכחיים לא ימנעו במלחמה הבאה את הסכנה וזאת סכנה ברמה של אסון לאומי.

עובדה: הסיכון מהטילים הבליסטיים שישוגרו מאיראן היה במלחמה האחרונה, וגם צפוי להיות במלחמה הבאה, מלחמה שבוודאות תפרוץ ,הסיכון הגדול ביותר למרכזי האוכלוסייה של מדינת ישראל.

מלחמת 12 הימים האחרונה בין ישראל לאיראן הוכיחה לציבור וגם למרבית העוסקים בביטחון (הם לא היו מודעים ליכולות של הטילים הבליסטיים) את עוצמתו ויעילותו ההרסנית של החימוש הזה.

קרדיט: משרד הביטחון

 

להלן חלק מיתרונות של הטילים הבליסטיים ארוכי הטווח, יתרונות שהם מובהקים על כל חימוש אחר:

1, עוצמת הפגיעה של הטיל ביעד (באדמה ו/או במרחב ו/או בבניין המטרה) היא של כ 2-3.5 טון tnt. זו עוצמה גדולה פי כמה בהשוואה לכל חימוש אחר.

כך כדוגמא עוצמה זו גדולה עד פי 7 מעוצמת הפצצה הגדולה העיקרית שמטילים מטוסי חילי האויר על מטרות, פצצה משקלה כ 1 טון .

המשמעות:
א, פגיעה ישירה של טיל איראני בבניין מגורים רב קומת תחריב אותו על יושביו כך גם פגיעה בבניין גבוה.

ב, פגיעה קרובה למבנה תגרום לנזק כבד מאוד לרבות להרג ונפגעים באזור בנוי נרחב לרבות בבתי המגורים, בתי חולים, מלונות, מרכזי חינוך ותרבות, מרכזי קניות ומתקנים חיוניים.

2, את הטילים מאחסנים במחסות תת קרקעיים מבוצרים אותם קשה לתקוף בהצלחה מהאוויר.

עובדה: קשה יותר לתקוף מחסה טילים תת קרקעי מבוצר מלתקוף שדות תעופה ומסלולי המראה.

3, את הטילים משגרים מבורות שיגור מכוסים או ממשאיות כבדות שיוצאות לזמן קצר מהמחסות, שוב קשה למנוע מבעוד מועד את השיגור.

4, הטילים טסים ליעד בגובה של מאות ק”מ מעל האדמה ובמהירות של כ 4-5 ק”מ בשנייה והם יפגעו ביעד לאחר כ 10-15 דקות מהזמן בו שוגרו.

עובדה: אין למטוסים ולטילי יירוט קלים כל יכולת ליירט את הטילים המהירים בטרם הפגיעה שלהם ביעד.

5, ליירט את הטילים התוקפים יכולים רק טילים נגד טילים מהירים, טילים כבדים ומשוכללים אבל זה הליך מסובך ויקר מאוד וההצלחה כפי שהציבור חש על בשרו במלחמה האחרונה כלל לא מובטחת.

קרדיט: תסנים

 

הסבר קצר

עובדה- סיכוי היירוט של טיל מיירט בודד כנגד טיל תוקף אינם גבוהים במיוחד (לא נרחיב כאן בהסבר) ולכן מבוצעים במהלך תהליך היירוט כמה ניסיונות יירוט כנגד כל טיל תוקף ארוך טווח אחד. שוב ,גם כאן ,כפי שהוכח במלחמה, ההצלחה חלקית.

א, מסקנה כמותית
צריך הרבה יותר טילים מיירטים כדי ליירט מס’ נתון של טילים תוקפים.

כך נוצר המצב של “כלכלת יירוטים” והסכנה היא שכאשר נסיים להשתמש בכל הטילים המיירטים שלנו ולאויב יישארו עדיין טילים תוקפים רבים אזי הם הם מי שיחריבו את הערים הגדולות.

ב, מסקנה כלכלית ולוגיסטית.
עלות היירוט של מתקפת טילים גדולה פי כמה מעלות הייצור של הטילים התוקפים . גם עלות הרכש, התחזוקה והפעלת הסוללה של טילים נגד טילים אדירה.

כאן השיקול הכלכלי של ההצטיידות בטילים תוקפים רבים מנצח את היכולת להצטייד במס’ מספק של סוללות וטילים מיירטים.

בנוסף, זמן היצור של מלאי טילים נגד טילים שהתכלה גדול מאוד, התהליך יקר מאוד ויכול להמשך שנים.

 

מה צופן העתיד הקרוב שהופך מהר מאוד להווה?

שיפור טכנולוגי גדול ביעילות של הטילים התוקפים שיפור שמנטרל חלק ניכר מהיכולות של מערכת ההגנה נגד טילים.

להלן הסבר חלקי:

1, השגת דיוק עד כדי פגיעה בבניין מטרה מוגדר מראש.

הטילים האיראנים הישנים היו ברמת פגיעה באזור או שכונה או מתקן גדול.

השיפור בדיוק כבר מתרחש וזה יהפוך את הטילים החדישים למסוכנים פי כמה.

הטילים החדישים יפגעו במקום בו הם יגרמו לנזק המירבי.

2, הטילים החדישים בנויים מחומרים מרוכבים וטיטניום במקום הפלדה הכבדה ולכן או שהמשקל שלהם יהיה קטן יותר או שהטווח שלהם יהיה גדול יותר מהקודם או שמשקל הרש”ק יהיה גדול יותר מהקודם וכן יתכן שילוב של כולם.

3, הטילים החדישים מתמרנים בשלב המעוף שלהם ליעד חלקם גם משנים מהירות במהלך המעוף בחלל.

קשה מאוד לטיל מיירט לפגוע במטרה מהירה מתמרנת במהלך המעוף.

 

הפתרון

הקמת מערך יירוט יבשתי ואווירי המבוסס על תותחי לייזר בהספק יבשתי של כ 1000 ק”ו.

היתרונות רבים ובהם:

א, עלויות הלייזר נמוכות מאוד גם ביירוט וגם ברכש , הפעלה ותחזוקה של המתקן.

ב, ההפעלה של הלייזר אינה נדרשת לכ”א רב, כלי רכב רבים וללוגיסטיקה מורכבת.

ג, הלייזר, ובגלל מהירות האור (הופכת גם את הטיל המהיר ביותר למטרה עומדת), בנוי ליירוט מטרות רבות, מהירות ומתמרנות.

ד, הלייזר מסוגל ליירט כל מטרה אווירית החל ממטוסי קרב וכטב”מים וכלה בכל סוגי הרקטות והטילים.

זה לא כמו בטיל ירוט שמותאם ליירט רק סוג אחד של טילים.

כאן תותח הלייזר הוא גם חץ 2 וגם חץ 3 וגם טיל כיפת ברזל וטיל קלע דוד וגם טיל ברק 8.

ה, מס’ הקרניים של המערכת הוא אין סופי, אין כאן טילים שמתכלים ויש לייצר אותם שוב.

בלייזר אין כלכלת יירוטים.

ו, לתותח הלייזר יכולת פעילות קרקעית יבשתית וימית, יכולת שיש בה תועלת מבצעית גדולה.

ו, הלייזר יגבה את מערך היירוט הקינטי הנוכחי וביחוד בטווח הקרוב לפני הקרקע.

מה לעשות? הזמן קצר והאויב מתעצם.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.    קרדיט לתמונות: משרד הביטחון