קצרצר לפרשת כי תשא – אמר ר’ יונתן : מִפקד – ספירת תרומות העם היהודי ולא ספירת ראשים

בס”ד
קצרצר לפרשת כי תשא – אמר ר’ יונתן : מִפקד – ספירת תרומות העם היהודי ולא ספירת ראשים

-לע”נ חמותי רלה הודיה שַרף ב”ר מנחם ושינדל הוכמן ע”ה-

בתחילת הפרשה ניתנת הוראה למשה לערוך מִפקד לבני ישראל, אבל לא לספור אותם ישירות, אלא בדרך עקיפה באמצעות מחצית השקל שכל אחד ייתן, ונאמר שכך תימנע סכנה במפקד. מה הסכנה? פירושים שונים הוצעו במהלך הדורות, והרב זקס מציע פירוש חדש בעל אופי דרשני. [הסברו מובא לקמן לאו דווקא מתוך הזדהות פרשנית אלא למען הצגת המסר החשוב שלו.]
לשם מה מקיימים מִפקדים? כדי להראות את הכוח הצבאי, הכלכלי או הדמוגרפי של העם; יש עוצמה במספרים. אבל העם היהודי הוא עם קטנטן בכמותו, ולכן מסוכן לספור אותו, שהרי התוצאה הנמוכה עלולה לייאש. אז איך בכל זאת ניתן לספור אותו? באמצעות בקשה מהיהודים לתת, ואז סופרים את התרומות. התרומה של העם היהודי לאנושות היא כבירה.

הרב זקס מציין את הישגיהם של יהודים בכמה וכמה תחומים. בין השאר הוא מציין את העובדה שכ-40% (!) מזוכי פרס נובל בכלכלה הם יהודים וכן את מספרם הגבוה של יהודים בקרב מקבלי פרס נובל ברפואה. אך מעבר לפרס נובל הוא מציין שמותיהם של חוקרים יהודיים בולטים בענפי מדע שונים – בפיזיקה, בפילוסופיה, בסוציולוגיה, באנתרופולוגיה, בפסיכיאטריה, בפסיכותרפיה (המצאה יהודית!), במשפטים. ועוד יותר מכך קיימת תרומה יהודית אדירה לחיי הרוח, תרומה שקבעה את התפתחותה של הציביליזציה המערבית.
בסוף דבריו הרב זקס טוען, שיש לו ראיה להסברו מתוך סיפור בספר שופטים. גדעון אסף 32,000 איש להילחם במדיינים שהציקו לבני ישראל, וה’ הורה לו לדלל את הלוחמים עד שנשארו רק 300 איש. מה המסר? הרב זקס עונה, שכדי לנצח לא צריך מספרים גדולים אלא התמסרות, מחויבות, חזון. מה שנחוץ הוא אנשים שנטייתם הטבעית היא לתת, לתרום, וכך אפשר למדוד את כוחו של העם.
(ראו הרב י’ זקס, שיג ושיח, א, עמ’ 250-247.)

בברכת פורים שמח, שבת שלום ושמחה שלימה לעם ישראל.

קרדיט: הפרופסור עמוס פריש (אמריטוס) – ראש המחלקה לתנ”ך באוניברסיטת בא אילן    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות