השפעת החות’ים על הכלכלה הישראלית

המתיחות בין ישראל ובין החות’ים בתימן בעיצומה לאחר שהחות’ים הבהירו שהם יתקפו אניות ישראליות שיחצו את מצר באב אלמנדב.

מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, החותים ירו לעבר ישראל מעל 200 טילים ו-170 כטב”מים, אך התקיפות האלו הסבו נזק מזערי, אם בכלל.

ההשפעה המהותית יותר הייתה זו של החות’ים על הסחר הבין-לאומי, כאשר התקיפות הובילו להסטה של נתיבי השיט מתעלת סואץ דרך כף התקווה הטובה באפריקה.

הסטת נתיב השיט לוותה בירידה זמנית ביבוא מאסיה למדינות האיחוד האירופי. גם ברמה העולמית נרשמה ירידה של כ-10% בערך הסחר ובעליית מחירי התובלה הימית.

ובישראל? על פי מחקר של בנק ישראל, לא נרשמה פגיעה חריגה ביבוא הישראלי מאסיה, ומחירי היבוא לא עלו בצורה משמעותית ביחס לעולם.

בבנק ישראל מציינים כי בשל הרכב הסחר הפגיעה ביצוא הייתה מוגבלת, שכן רק כ-3.4 מיליארד דולר, שהם כ-5% מסך יצוא הסחורות משונעים דרך הים לאסיה. היבוא הימי כבר מסתכם בכ-20 מיליארד, שהם כחמישית מסך היבוא האזרחי, אולם סך היבוא לא ירד באופן חריג וכן מחירי היבוא לא עלו בשיעור משמעותי.

בשורה התחתונה, נראה כי למרות שישראל הייתה היעד המוצהר לפגיעה בהתקפות החות’ים, בפועל לא נראה שהייתה פגיעה בכלכלה הישראלית. הנפגעת העיקרית הייתה מצריים, שראתה נפילה משמעותית בתנועת הספינות בתעלת סואץ.

קרדיט: ערוץ הטלגרם תשואת יתר – תל אביב