האו”ם: בתנאי המצור הנוכחיים יידרשו לעזה כ-350 שנה כדי להשתקם. המספרים העדכניים מאחורי ההרס העצום
350 שנה הם פרק הזמן שעזה עשויה להזדקק כדי להחזיר את הרצועה למה שהייתה לפני 7 באוקטובר 2023 אם המצור יימשך, על פי הערכות האו”ם.
הדיבורים על שיקום חודשו, לאחר שהתעוררה התקווה להפסקה מוחלטת של המלחמה עם הפסקת האש עליה הסכימו ישראל וחמאס.
הערכות מומחים מגלות כי כ-70 אחוז מהמבנים ברצועת עזה ניזוקו או נהרסו כתוצאה מהמלחמה שנמשכה למעלה מ-15 חודשים.
ההערכות של האו”ם נכתבו בדו”ח שפורסם בספטמבר 2024, ובו נחשף שמה שהפסידה כלכלת רצועת עזה ידרשו לפחות שלוש וחצי מאות שנים כדי שרמות התמ”ג יחזרו לשנים שקדמו למלחמה.
מצרים, שמילאה תפקיד חשוב עם מתווכים בינלאומיים בהשגת הפסקת אש בין ישראל לחמאס, הביעה ביום חמישי את נכונותה “לארח ועידה בינלאומית” לשיקום עזה.
משרד החוץ המצרי קרא לקהילה הבינלאומית “להתחיל בפרויקטים של שיקום מוקדם” בנוסף לתמיכה במאמצים הומניטריים.
לפי הערכות של האו”ם, שיקום הרצועה מבחינת תשתיות ומבנים יימשך עד 15 שנים ויעלה יותר מ-51 מיליארד דולר.
כלכלן בתאגיד RAND שבסיסו בקליפורניה, דניאל איגל, מעריך את העלויות של שיקום עזה ביותר מ-80 מיליארד דולר, אם לוקחים בחשבון את כל ההוצאות הישירות והעקיפות, דברים שאישר לבלומברג .
“ניתן לבנות מחדש בניין, אבל איך אפשר לבנות מחדש את חייהם של מיליון ילדים?”
בדצמבר, האו”ם אישר כי “המהירות והיקף ההרג וההרס ברצועת עזה הם חסרי תקדים בהיסטוריה המודרנית”.
70 אחוזים מרשת הכבישים ניזוקו, עם כ-1,190 ק”מ של רחובות, כולל 415 ק”מ שניזוקו קשות ו-1,440 ק”מ ניזוקו באורח בינוני, על פי “ניתוח ראשוני” שנערך על ידי מרכז הלוויין של האו”ם “UNOSAT” באוגוסט 2024.
כדי לפנות את שרידי המלחמה בעזה מהריסות המבנים והכבישים ההרוסים, אנו זקוקים ל-15 שנים, בתרחיש של 100 משאיות שעובדות 24 שעות ביממה, וזה עשוי להתארך ל-30 שנה, כמו מלחמת ישראל בעזה ב-2014 הפיק כ-2.5 טונות של פסולת, שלקח שנתיים לפינוי, לפי האומות המאוחדות.
האו”ם מעריך שהמלחמה הותירה יותר מ-50 מיליון טונות של הריסות, שווה ערך לפי 12 מגודל הפירמידה הגדולה ביותר במצרים.
האו”ם מציין שעבודת פינוי ההריסות עשויה להיות מסובכת מכיוון שהיא מכילה “כמויות אדירות של כלי נשק שלא התפוצצו וחומרים מזיקים”, שלא לדבר על שרידי אדם, שכן על פי ההערכות יש אלפי הרוגים קבורים מתחת להריסות.
על פי הערכת הנזק האחרונה שבוצעה על ידי מרכז הלוויין של האו”ם (UNOSAT), נכון לתחילת דצמבר, כ-69% ממבני המגזר ניזוקו או נהרסו, כלומר בסך הכל 171,000 מבנים.
החוקרים האמריקאים קורי שיר וג’מון ואן דן הוק, המבוססים אף הם על ניתוחי לוויינים באמצעות מתודולוגיה אחרת, ספרו 172,000 בניינים שניזוקו באופן חלקי או מלא ברצועה נכון ל-11 בינואר, אשר שווה ערך, לפי חישוביהם, ל-60% מהבניינים ברצועה הפלסטינית.
בעיר עזה, הממוקמת בצפון הרצועה, היו 600,000 תושבים לפני המלחמה. כמעט שלושה רבעים מהמבנים (74 אחוז) הופצצו.
באשר לעיר רפיח, הממוקמת בדרום הרחוק של עזה, הנחשבת לעיר הפחות גדולה ברצועה שבנייניה נפגעו, ניתוחי החוקרים הראו כי 48.7 אחוז מבנייניה נפגעו בהפצצות.
אמנסטי מצידה אומרת כי יותר מ-90 אחוז מהמתקנים שנבנו על שטח של יותר מ-58 קמ”ר וממוקמים לאורך הגבול בין הרצועה הפלסטינית לישראל נראה כי “נהרסו או ניזוקו קשות” בין אוקטובר 2023 ומאי 2024.
במהלך המלחמה, כוחות ישראליים תקפו לא פעם בתי חולים ברצועת עזה, בטענה שפועלים בהם לוחמי חמאס.
על פי ארגון הבריאות העולמי, בית החולים כמאל עדוואן, אחד מהמתקנים הרפואיים הבודדים בצפון רצועת עזה שעדיין יכולים לפעול, הפך ל”ריק” ו”מחוץ לשירות” מאז שהיה יעד של מבצע צבאי גדול של ישראל בסוף השבוע של חודש דֵצֶמבֶּר.
ארגון הבריאות של האו”ם גם אומר שרק 18 מתוך 36 בתי חולים, 50 אחוז מהם פועלים “חלקית”, עם קיבולת כוללת של 1,800 מיטות.
באשר למקומות תפילה, בשילוב נתונים ממרכז הלוויין של האו”ם ומאגר המידע הבינלאומי OpenStreetMap, מתברר כי 83 אחוז מהמסגדים ברצועת עזה ניזוקו באופן חלקי או מלא.
בתי ספר בעזה ששימשו מאז תחילת המלחמה מקלטים לעקורים, לרבות אלו המניפים דגל האו”ם הכחול, שילמו מחיר כבד במלחמה, שכן הצבא הישראלי מאשים את חמאס בשימוש במתקני חינוך אלה כמקומות מחבוא עבור הלוחמים שלה.
נכון ל-1 בדצמבר, יוניס”ף ספרה לפחות 496 בתי ספר שניזוקו, או כמעט 88% מ-564 המתקנים הרשומים. מבין בתי הספר הללו הופצצו ישירות 396 מבנים.
לפי תמונות שצולמו על ידי מרכז הלוויין של האו”ם ב-26 בספטמבר 2024, כ-70% מהקרקע החקלאית ברצועה, שווה ערך ל-103 קמ”ר, נפגעו מהמלחמה.
בנפת צפון עזה אחוז האדמות החקלאיות שנפגעו עמד על 79 אחוזים ובנפת רפיח 57 אחוזים.
באשר להרס שנגרם לנכסים חקלאיים, לרבות מערכות השקיה, חוות משק חי, פרדסים, מכונות ומתקני אחסון, האחוז גבוה בהרבה, שכן עד תחילת 2024 הוא נע בין 80% ל-96%, לפי דו”ח שפורסם בספטמבר על ידי ועידת האומות המאוחדות לסחר ופיתוח.
הערכות האו”ם מצביעות על כך שגם בתרחיש האופטימי ביותר, בהנחה שקצב הצמיחה הכלכלית השנתית מגיע ל-10 אחוזים, תצטרך עזה עשרות שנים להתאושש.
בהנחה שהפעולות הצבאיות לא יחודשו, ושהושג מצב של חופש תנועה של סחורות ויחידים, ועידת האומות המאוחדות לסחר ופיתוח (UNCTAD) צופה שהתמ”ג לנפש יחזור לרמות של 2022 עד 2050.
הערכות פסימיות מראות שהשיקום יהיה יקר מאוד וידרוש עשרות שנים, מה שאומר שהסבל יימשך דורות בעזה.
קרדיט: אלחורה קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות