לווייתני הכסף תחת משטר אסד שנמלטו עם התמוטטות המשטר הסורי. תמונת מצב

עם נפילת משטרו של בשאר אל-אסד, הייתה סוריה עדה לתמורות גדולות במבנה הכלכלי שלה, שהבולטת שבהם הייתה הגירה של מספר רב של אנשי עסקים בולטים שהיוו את עמוד השדרה של הכלכלה הסורית במשך עשרות שנים.

אנשים אלו, שהעושר שלהם הצטבר באמצעות הקשר ההדוק שלהם עם המשטר, מצאו עצמם לפתע עומדים בפני קריסת ההגנה הפוליטית שהבטיחה להם שליטה במגזרים חיוניים במדינה.

יש החוששים שיציאה של אנשי עסקים הקשורים למשטר תגרום לריק כלכלי ולהשפעה שלילית על המגזרים הכלכליים השונים, מכיוון שהחברות שלהם היו רשתות מקושרות שכללו את מגזרי התקשורת, הספנות, המסחר והשירותים, והקשר ההדוק של ההשקעות שלהם במוסדות המדינה אפשרו כל שינוי במבנה הכוח. הדבר משפיע ישירות על החברות הללו ועסקיהן וחושף את הכלכלה הסורית, שכבר סובלת ממשברים מצטברים, להידרדרות רבה יותר.

 

אנשי העסקים הבולטים ביותר שעזבו ועסקיהם

*- רמי מכלוף, בן דודו של בשאר אל-אסד, נחשב לאחד מאנשי העסקים הסורים החזקים, והיה בעל אימפריה כלכלית שכללה את חברת התקשורת “סיריאטל” ופרויקטים נוספים בתחום הנדל”ן והשירותים.

לאחר מחלוקות עם המשטר ב-2020, הוטלו הגבלות על כספיו, מה שהוביל להצרת תפקידו הכלכלי, ולא ידוע היכן הוא נמצא כעת.

*- למוחמד חמשו, הזרוע הכלכלית של מאהר אל-אסד, היו השקעות במגזרי הנדל”ן, הטכנולוגיה והבנייה. בין החברות שלו ניתן למנות את “Hamsho International Group” ו”Siraco Company”.

לאחר נפילת המשטר, חמשו עזב את המדינה ומאמינים שהתיישב באיחוד האמירויות.

לאחרונה עלה שמו לכותרות עם דיבורים על הסדר כספי גדול המוערך במיליארד דולר, אותו הציע לשלם לממשל הסורי החדש בתמורה להסדרת מעמדו המשפטי.

*- חאדר טאהר, המכונה “אבו עלי חאדר”, שלט בתחום הספנות והתחבורה, בנוסף להקמת מספר חברות בקבלנות, תיירות ותקשורת.

החברות הבולטות שלו הן “אל-יסמין קבלנות”, שניהלה פרויקטים ענקיים, “אלה תיירות” ו”שירותי מיגון ואבטחה אלקלעה”, בנוסף לחברת “אמאתל” המתמחה בייבוא ​​והפצת טלפונים חכמים ואלקטרוניקה אך ורק בשוק הסורי . דיווחים מצביעים על כך שהוא עזב את המדינה לאחר נפילת אסד.

*- סאמר פוז, אחד מאנשי העסקים הגדולים בשנים האחרונות לשלטונו של אסד. פוז היה הבעלים של רשת רחבה של חברות, ביניהן קבוצת אמן הולדינג, חברת Sorouh Al-Emaar, המתמחה בבנייה, וחברת עמר אלשאם להפקה אמנותית.

הוא גם רכש נתח גדול ממלון ארבע העונות בדמשק ב-2018 והיה הבעלים של Mina Crystal Sugar, המתמחה בייצור סוכר.

משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על פוז מכיוון שניצל כמה פרויקטים לטובת המשטר, ועם השינוי בנסיבות הפוליטיות, פעילותו של פוז קפאה באופן ניכר.

*- מוהנאד דבאח, בן דודה של אסמה אל-אסד, היה הפנים הפיננסיות של פרויקט “הכרטיס החכם”, שפיקח על המערכת לניהול נגזרות נפט והפצת מזון ודלק מסובסדים.

כשהממשל הסורי החדש השתלט, הוא ביטל ישירות את הפרויקט הזה.

*- פיראס אל-אחראס, אחיה של אסמה אל-אסד, שלט במגזר שירותי הרפואה.

הוא היה מנכ”ל ושותף מייסד של החברה הלאומית לשירותי רפואה, שהייתה אחראית על הקמת בתי חולים ומכונים רפואיים.

לאחר נפילת המשטר עזב אל-אחראס לאמירויות.

*- חוסאם קתרג’י, המכונה “לוויתן הנפט”, ניהל מסחר בנפט וגז באמצעות רשת עצומה של חברות.

ארצות הברית כללה את החברה שלו ברשימת הסנקציות ב-2018.

מדיווחים עולה כי הוא עזב לרוסיה לאחר שתנאיו בסוריה הידרדרו.

*- ריאד שליש, בן דודו של בשאר אל-אסד, ניהל את חברת ייצור המלט שבבעלות המדינה עמרן, בנוסף לחברות בבנייה ובמסחר.

הוא ניצל רבות את מעמדו כדי להשיג רווחים אישיים מהמתקנים הכלכליים של המדינה, כולל גניבת ברזל מיובא שנתפס על ידי המכס.

שליש יצא לאמירויות עם נפילת המשטר.

 

כלכלה לא לגיטימית

המומחה הכלכלי, אדהם קאדימתי, הסביר בראיון בלעדי לרשת “אלחורה” כי הכלכלה הסורית הנוכחית עוברת שלב מעבר, ויש להבחין בין שני שלבים בסיסיים: שלב אסד, שנשען במידה רבה על כלכלה בלתי לגיטימית , מבוסס על סחר קפטגון, פעולות הברחה, הטלת תמלוגים וסחיטה והשלב שלאחר נפילת אסד.

קאדימתי סבור כי הכלכלה הסורית הולכת כעת לקראת התאוששות בריאה ובת קיימא בעתיד, שכן אופן ניהול הכלכלה יהיה שונה לחלוטין מהשלב הקודם.

קאדימתי מאשר כי לאנשי העסקים שהיו חלק מהמשטר הישן לא יהיה תפקיד בשלב הבא, והיעדרם לא ישפיע על התהליך הכלכלי, “מכיוון שהכלכלה החדשה תיבנה על יסודות אחרים לגמרי”.

 

גורלם של פרויקטים ונכסים

קאדימתי מציין כי כל הפרויקטים של אנשי עסקים קודמים היו קשורים במישרין או בעקיפין למשטר, ואי אפשר היה לאף איש עסקים להגיע להצלחה ללא רשת קשרים שקשרה אותו למשטר ואפשרה לו להעביר תמלוגים ובעלות.

לפיכך, סבור המומחה כי יש להבחין בין אנשי עסקים המזוהים ישירות עם המשטר, שאין טעם להחזירם לזירה הכלכלית, לבין אלו שעבדו באופן עצמאי יותר.

הוא הוסיף, “עבור הקטגוריה האחרונה, יש צורך בארגון מחדש של העסק שלהם מבחינה משפטית בהתאם לדרישות השלב העתידי המבוסס על שקיפות וחוק”.

באשר לפרויקטים ונכסים, קאדימתי מציע להקים ועדה לניהול נכסים אלו באופן זמני, או להעמידם למכרזים פומביים, או לשלבם במגזרים משותפים בין המדינה למגזר הפרטי, כך שהרווחים יתחלקו בצורה הוגנת בין שני הצדדים.

 

משיכת השקעות חדשות

לגבי האפשרות למשוך השקעות חדשות, קדאימתי מאמין שזה אפשרי, אבל זה תלוי בשני גורמים בסיסיים: שליטה בביטחון ואבטחת התשתית שרק איתם סוחרים ותעשיינים יחזרו, בנוסף למשיכת משקיעים זרים”.

 

נכסים שהוחרמו

קדאימתי מאשר כי אין עדיין נתונים רשמיים לגבי הנכסים שהוחרמו או גורלם, בין אם לשיקום, תפעול או מכירה במכירות פומביות.

הוא מציין כי רוב הכסף של אנשי העסקים והמשטר הוברח לחו”ל, ובאשר לשאר הנדל”ן בתוך סוריה, הוא מאמין שלא יהיה לו ערך גבוה במיוחד בשלב הבא.

קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות