כ-200 שיגורים לישראל – על ההמשך מול החות’ים. דעה

בלילה שבין שישי לשבת (21.12) שוגר טיל בליסטי נוסף מתימן לעבר ישראל. ניסיונות היירוט לא צלחו וחלקים של הטיל פגעו בבית ביפו, גרמו למספר נפגעים ולהרס רב יחסית. עד היום שוגרו כ-200 חימושים – טילים וכטב”מים.

מאז סוף אוקטובר 2023 החלו החות’ים לתקוף את ישראל לאחר שהכריזו עליה מלחמה, וכאות הזדהות עם חמאס. מרבית החימושים שהגיעו מתימן יורטו, אך היו לא מעטים שפגעו במטרות בישראל, בין אם ישירות או בין אם היו אלה שברים של מיירטים וחימושים שגרמו לנזקים.

החות’ים הם ארגון טרור הפועל כשלוחה בשירות של איראן, אך הוא גם בעל “עמוד שדרה” עצמאי ומקבל החלטות ברמה האופרטיבית לבדו, כשהוא מונע גם ממניעים תיאולוגיים וגם כלכליים. חימוש הארגון מגיע רובו ככולו מאיראן, כולל הטילים הבליסטיים והכטב”מים ששוגרו לעבר ישראל.

הזרוע הצבאית של החות’ים היא זרוע גדולה, ויש הערכות אירופאיות שונות הטוענות שמספר האנשים בה נע בין 100 ל-350 אלף (אכן, תחום רחב של חוסר ודאות). הזרוע הצבאית היא זרוע בעלת ניסיון צבאי רב, אשר נרכש במלחמת האזרחים בתימן מ-2011 ולאחר מכן במלחמה הארוכה מול סעודיה ומצרים מ-2015 ועד הסכם הפסקת האש ב-2022.

 

החות’ים ידעו את “נחת זרועם” של המצרים והסעודים במשך כשמונה שנים, ולמרות כל הכוח הצבאי שהופעל עליהם (כולל תקיפות רבות בריטיות ואמריקניות), ידעו החות’ים להמשיך ולשמור על שלטונם וכוחם במדינה השסועה, כמובן בסיוע רב של איראן וחיזבאללה.

צריך לציין, שהתקיפות הישראליות גרמו לנזק לחות’ים, בדגש על התקיפה הראשונה של נמל חודידה, נתיב הברחות האמל”ח המרכזי של האיראנים לתימן, אך לא לנזק כזה שישבית את יכולותיהם המבצעיות (כפי שנוכחנו שוב בלילה האחרון), ואם להיות ריאלי, קשה יהיה לומר שהתקיפות הישראליות יצרו הרתעה בקרב ארגון המורדים התימני.

עוד אלמנט חשוב בהיבט ההרתעה מול החות’ים הם מצרי באב אל-מנדב. כחלק מהמאמץ האסטרטגי להשפיע על ישראל ולהטות את הכף לטובת חמאס, כפו החות’ים מצור ימי על הים האדום, כשעד היום נתקפו על ידם למעלה מתשעים כלי שיט שונים, כולל אוניות סוחר ואוניות צבאיות. תקיפות החות’ים גרמו לשפל חסר תקדים בכלכלת מצרים, לעליית מחירי התובלה ולשיבושים בשרשרת האספקה לאירופה. כוח רב לאומי, בראשות ארה”ב, מדינות אירופה ומדינות נוספות (כולל סין), שלחו כלי שיט לאבטח את הכניסה לים האדום אך לא הצליחו לייצר הצלחות מסחררות, ובוודאי שלא למנוע מהחות’ים לפעול. למרות הנזקים הכלכליים והביטחוניים, העולם אינו מגיב, מצרים וסעודיה לא מגיבות, והחות’ים בשלהם. צוברים עוצמה, ביטחון, ופועלים כמעט באין מפריע במצרי באב אל-מנדב (למעט מספר תקיפות חסרות משמעות אמריקניות ובריטיות).

 

יש לציין, שלמרות שנושא זה אינו בראש החדשות ובראש מעייני מערכת הביטחון, הרי שהוא אמור להטריד את הציבור הישראלי, שכן הוא משפיע אנושות לא רק על הכלכלה המצרית, אלא גם פוגע בכלכלה הישראלית, בייבוא ובייצוא אל ישראל וממנה, וביכולת של ישראל להיות נקודה משמעותית בשרשרת האספקה אל אירופה.

כך, ההצלחות בממד הימי ובממד האווירי, יחד עם התמיכה האיראנית, גורמות לחות’ים להמשיך לפעול ולהנות מעליונות, הלכה למעשה, בזירת הים האדום.

לאחר ההיחלשות המשמעותית של חיזבאללה וחמאס, התפרקות סוריה וחוסר היציבות בעיראק, מבחינת המשטר האיראני, החות’ים הם נקודת משען אסטרטגית במזרח התיכון, והם נותרו כארגון הפרוקסי המוביל וגורף ההצלחות, שלא כמו “בני דודו”. עניין זה מפיח רוח חיים נוסף במוטיבציה החות’ית.

 

אם כן, כל עוד ישראל ובנות בריתה לא תעשנה מהלכים אסטרטגיים משמעותיים כנגד החות’ים, ימשיכו אלו בתקיפות “טפטוף” מול ישראל וימשיכו לייצר מצור ימי הלכה למעשה על ישראל. סביר יהיה אף להניח שישראל תספוג תקיפות מחיזבאללה גם לאחר הסכם הפסקת אש כזה או אחר מול חמאס, אם הוא לא “ימצא חן” בעיניי החות’ים או האיראנים.

דרך הפעולה האולטימטיבית של ישראל צריכה להיות באמצעות מספר ממדים.

הממד הראשון הוא יצירת קואליציה התקפית עם מצרים וסעודיה תחת מטריה אמריקנית כדי לגרום לסיכול תשתיות פיזיות ואישיות של אנשים המובילים את התוקפנות מתוך תימן (לרבות תקיפות ישירות על סמלי שלטון בצנעא). הסבירות הגבוהה היא שיהיה קשה לגרום למצרים ולסעודיה להצטרף לכך, אך ייתכן שמשטר טראמפ יצליח בכך, תוך שהוא מבטיח מטרייה כלכלית וצבאית לשתי המדינות.

הממד השני, לחימה כלכלית בארגון החות’ים, כולל עיקול וסגירת תשתיות כלכליות שלהם בעולם.

 

והממד השלישי, ואולי המשמעותי ביותר, הוא מניעה מוחלטת של חימוש ובניין כוחו של הארגון מאיראן, ויצירת חיץ בין איראן ותימן בנתיבי האספקה הימיים והאוויריים. כמובן, שההישג המשמעותי ביותר והדרך האופטימלית יהיו לגרום לנפילת משטר האייתולות, אך זה ככל הנראה לא יקרה בקרוב.

הלחימה הכלכלית וניתוק צירי האספקה מאיראן גם הם לא יכולים להיעשות על ידי ישראל לבדה ותידרש פה שותפות אמיתית בין ישראל (ותשומת ליבה לכך), ארה”ב, בריטניה ומדינות נאט”ו נוספות (שעד היום ישבו על הגדר והמתינו לבאות).

כל עוד ישראל לא תפנה משאבים אמיתיים ומשמעותיים ללחימה בחות’ים בממד הימי, המודיעיני והאווירי, יחד עם כינון שותפויות סוניות אזוריות, אנו צפויים לעוד ימים רבים של משחק פינג פונג הטילים.

קרדיט: ד”ר אייל פינקו – בכיר לשעבר במערכת הביטחון, מומחה בנושאי מודיעין, סייבר וביטחון לאומי    קרדיט לתמונות: דובר צה”ל

פורסם באתר NTD ישראל