תותח לייזר חלש אינו הפתרון הנכון. המינימום הדרוש 300 ק”ו! תגובה למאמר אודות תותח הלייזר החדיש של דרום קוריאה שנכנס לשימוש מבצעי
רקע כללי
המאמר הזה נכתב לאחר פירסום הכתבה שפורסמה בעיתון האינטרנטי הבטחוני נציב נט.
כתבה שתיארה את תותח הלייזר הדרום קוריאני שלאחרונה נכנס לייצור בהיקף גדול ולשימוש נרחב של צבא דרום קוריאה.
הסבר כללי ללא העמקה בעקרונות פיסיקליים:
קרן הלייזר היא הדרך הפיסיקלית היחידה שמאפשרת מעבר אנרגיה רבה של אור מהנקודה בה נוצרה לנקודה אחרת, בדרך כלל רחוקה ,וזאת דרך האוויר או החלל. אין צורך בכבלים.
המעבר של האנרגיה מתבצע במהירות האור, שבריר שניה.
האנרגיה הנ”ל שכאשר היא מגיעה ליעד היא זורמת לגוף היעד.
מכאן שכבר לפני כ 50 שנה+ עלתה האפשרות להשתמש בעוצמת הלייזר כדי ליירט את כל סוגי הסיכונים האוויריים.
המדובר ביירוט של כל סיכון אווירי לרבות רקטות ,טילים ,כטב”מים ופגזים מכל הסוגים.
יירוט בעלות נמוכה מאוד, עלות זניחה ממש אפסית בהשוואה ליירוט באמצעות טילים נגד טילים ומטוסים.
קרדיט: אלדאריו
היכן הקשיים?
הבעיה היא שהמעבר של האנרגיה באטמוספירה, ובכלל, מוגבל בטווח, מאחר והאנרגיה שנוצרה מתפזרת וכך מתפוגגת ביחס למרחק ממקור הלייזר. לכן חייבים לייצר ולהשתמש בתותחי לייזר עוצמתיים כדי שכאשר הקרן תפגע ביעד המרוחק עדיין תיוותר מספיק מהאנרגיה המקורית כדי ליירט את הסיכון.
תופעה דומה של אובדן אנרגיה קיימת גם בירי של קליעים, כדור מרובה רגיל שפוגע באדם ממרחק 100 מטר הורג כי הוא אנרגטי ומהיר, ממרחק של 1000 מטר הוא לא מזיק כי הוא איטי.
יש בעיות נוספות כגון אי היכולת לבצע מעבר של אנרגיה באוויר בתנאים של גשם, עננות ואובך אבל הבעיות הנ”ל קיימות רק חלק קטן של הזמן.
הלייזר הקוריאני שדווח שניכנס לאחרונה לשימוש נרחב הוא חלש מאוד עוצמתו (הספק היציאה שלו) 20 ק”וו בלבד, לכן הוא מסוגל ליירט רק כטב”מים מטווח של 2-3 ק”מ.
משך זמן היירוט גדול, כ- 10-20 שניות למטרה, המשמעות היא שבגלל הטווח היעיל הקטן והזמן הממושך הנדרש ליירוט אזי מעשית היירוט יהיה רק של כטב”ם אחד לתותח אחד.
כדי להגן על סיאול הגדולה בירת קוריאה והאזור המפורז שרוחבו 4 ק”מ ואורכו 250 ק”מ הקוראנים ידרשו לאלפי תותחי לייזר וזה לא מעשי.
תותחי לייזר אחרים כבר מופעלים ע”י צבא ארה”ב. גם כאן העוצמה קטנה יחסית וכך גם הטווח היעיל.
קרדיט: רשתות חברתיות
בישראל מצהירים שבשנה הבאה, ולאחר איחור ניכר, יכנס לשימוש תותח לייזר כחול לבן בעוצמה של כ 100 ק”ו ויותר. נקווה!
להערכתי הלייזר הישראלי עדיין יהיה מוגבל מאוד ביכולותיו כי העוצמה הזו של 100 ק”ו+ עדיין לא מספקת.
להערכתי חייבים לייצר תותחים רבים וגם אז ההגנה שתתקבל מהתותחים תהיה חלקית ולא יעילה נגד נחילים.
הכל עניין של עוצמה. עם רובה או מקלע לא מפילים מטוס שטס גבוה בשמיים.
בארה”ב מפתחים כעת תותח לייזר בעוצמה של 300 ק”ו.
זו לא העוצמה האידיאלית אך זו העוצמה המינימלית שתאפשר להגן על שטח נרחב כנגד כל סיכון אווירי.
להגן יבשתית ולהגן גם מהאוויר, שם הטווח היעיל גדול לערך פי 3-4.
כאן גם הזמן הנידרש ליירוט אחד יתקצר משמעותית בטווחים קצרים.
בשנים הקרובות כנראה עד סוף העשור יפותחו בעולם לייזרים בעוצמה של 500 ואחר כך של 1000 ק”ו ואז כנראה שנוכל להגן ביעילות ובזול על העם והארץ.
אז האם האחראים על הבטחון שלנו רוצים שוב תלות בארה”ב?
קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים. קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות