רקדנו על גבה של מפלצת ישנה, ​​ונראה שהיא מתעוררת: פצצת המתאן העולמית מתפוצצת

האנושות משחררת מדי שנה 9.6 מיליארד טונות של פחמן לאטמוספירה, כמו גם 58 טריליון טונות המאוחסנים בסביבה.

למרות הנזק המשמעותי שנגרם לאנושות עקב ייצור גזי חממה, המספרים הקשורים לתהליך זה עשויים להיראות זניחים עד שקשה לדמיין לעומת סכנת גז המתאן. 

מדי שנה אנו משחררים כ-9.6 מיליארד טונות של פחמן לאטמוספירה בצורה של פחמן דו חמצני, אך בתמורה יש כ-58 טריליון טונות המאוחסנים בחומרים אורגניים ומאובנים באטמוספרה, ביבשה ובאוקיינוסים.

במשך כמה עשורים, נתונים אלה סימנו עתיד מדאיג; ככל שכדור הארץ הלך והתחמם, אנו מסתכנים בשינוי התנאים העדינים הלוכדים את טריליוני הטונות הללו באדמה, בצמחים ובמי הימים והאוקיינוסים.

אם האיזון הזה יופר באופן משמעותי, אנו עלולים לגרום לשחרור הרזרבות הטבעיות העצומות הללו , בדומה לבקבוק סודה שמתוסס כשפותחים אותו. התוצאה עלולה להיות “פצצת מתאן”, שמשמעותו שחרור מהיר והרסני של גזי חממה שעלולים לסכל את מיטב המאמצים שלנו לשלוט בהתחממות.

 

עד כה היו עדויות מוגבלות אך מעודדות לכך שמה שנקרא משוב אקלים (תהליכים טבעיים שבהם שינויי אקלים מאיצים את ההתחממות בספירלה שמתעצמת) מתרחשים בקנה מידה מדאיג.

הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים מצא בהערכתו האחרונה לשנת 2021 שמשובי ההתחממות והקירור מאוזנים בערך; ככל שהטמפרטורות עולות, יותר רסס ים, אבק וחלקיקים עדינים אחרים משתחררים לאטמוספירה, מה שעוזר להחזיר יותר אור שמש בחזרה לחלל. כוכב לכת חם יותר גם מקרין יותר אנרגיה, הודות לתופעת לוואי של מכניקת הקוונטים, שמספיקה כדי להתמודד עם ההשפעות של כל “פצצות מתאן” פוטנציאליות.

עם זאת, הנחה זו אינה ודאית ביותר, ויש סימנים מדאיגים לכך שהמצב עשוי להשתנות.

 

שני מקורות מתאן

קחו, למשל, ראיות שהוצגו בשבוע שעבר על ידי צוות בראשות חוקרים מאוניברסיטת קולורדו בולדר, שחקר שינויים ביחסים של שני איזוטופים פחמן במתאן , גז חממה חזק המהווה כרבע מההתחממות הנוכחית. 

מתאן (המכונה CH4) יכול להגיע מבארות נפט דולפות וממכרות פחם, אך הוא מיוצר גם על ידי חיידקים במעי פרות, בבוץ שדות אורז ובמזבלות, וכן על ידי תהליכים טבעיים באזורי ביצות.

יחסי האיזוטופים של מתאן מחומרים מאובנים שונים מאלה ממקורות טבעיים, כך שניתוח קפדני של גזים אטמוספריים בתחנות כמו מאונה לואה בהוואי יכול לאתר בערך את מקור הפליטות הללו.

 

ישנן עדויות רבות לכך שהניסיונות להפחית את פליטת מתאן מחומרים מאובנים כשלו, אך חוקרים מציינים כי זו לא הייתה הסיבה העיקרית לעלייה בפליטות בשנים האחרונות. ריכוזי המתאן באטמוספירה עלו בקצב שיא מאז 2020, וחוקרים מצאו כי התהליכים הטבעיים הם האשמים. כלומר, “עליית המתאן לאחר 2020 נגרמת כמעט לחלוטין מפליטת חיידקים מוגברת”.

הם לא הצליחו לקבוע אם החיידקים הללו מקורן בחוות ומזבלות שבני אדם אחראים להן ישירות, או באזורי ביצות שיש לנו עליהם מעט שליטה. עם זאת, ראיות אחרות מצביעות על האפשרות האחרונה.

 

מחקר משנת 2022 ציין האצה בריכוזי מתאן בשנת 2020, למרות שרוב הדלקים המאובנים ראו ירידה משמעותית כתוצאה ממגיפת Covid-19, בעוד ייצור הפסולת גדל בקצבים רגילים.

זה מצביע על כך שמזג אוויר רטוב יותר (המגדיל את שטח הביצות) וטמפרטורות גבוהות יותר (מה שמגביר את פעילותם של חיידקים מייצרי מתאן) עשויים להיות הגורמים העיקריים. מחקר אחר בשנה שעברה, לאחר שהוסיפו תצפיות מזג אוויר עדכניות למודל שמחשב את כמויות המתאן המיוצרות על ידי ביצות, מצא שאדמות אלו פולטות את הגז בקצבים התואמים לכמה מהתחזיות הפסימיות יותר לאקלים חם יותר.

قنبلة كبيرة من الحرب العالمية الثانية تنفجر تحت الماء في بولندا - ترندينغ

קרדיט: בלומברג      קרדיט לתרגום: אלשרק      קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות