פשיטת הרגל של צרפת קרובה
צרפת חווה משבר תקציבי חסר תקדים. הגירעון נמצא בסיכון לעלות על 6% בשנת 2024. צרפת מסתכנת כעת בפשיטת רגל, שתגרור את כל גוש האירו לתהום.
ממשלת צרפת מתמודדת עם מצב פיננסי מדאיג . הגירעון עלול לעלות על 6% ב-2024 , מה שיאלץ את הממשלה לתכנן קיצוץ תקציבי של 60 מיליארד יורו לשנת 2025. למרות הצעד הדרסטי הזה, ההוצאה הציבורית תמשיך לעלות ב-2.1%.
מצב זה מעורר שאלות קשות לגבי ניהול הכספים הציבוריים .
ועדת הכספים של האסיפה הלאומית, בראשות אריק קוקרל, שוקלת להפוך לוועדת חקירה . המטרה תהיה להבין כיצד התרחשה קטסטרופה כלכלית כזו.
גישה זו מדגישה את גודל משבר האמון המשפיע על המוסדות הפיננסיים של המדינה.
ממשלה בלחץ
ההצבעה החגיגית על התקציב מתוכננת ל-5 בנובמבר. בהקשר זה, ממשלת ברנייה עלולה להיאלץ לנקוט בסעיף 49.3 לחוקה. החלטה זו עלולה להחליש עוד יותר את הרשות המבצעת, שכבר נמצאת בקשיים.
אמינות הממשלה מתערערת. המבקרים מאשימים ישירות את עמנואל מקרון באחריות לחוב . נאמר כי הנשיא סירב לצעדים מסוימים לחיסכון בעלויות, במיוחד בנוגע לגמלאים, מחשש להשלכות בבחירות.
מצב זה מדגיש את המתחים בתוך הרשות המבצעת .
קיצוצים שנויים במחלוקת בתקציב
בתגובה למשבר זה, הממשלה שוקלת קיצוץ תקציבי במספר מגזרים . משרד המשפטים עשוי לראות את תקציבו מופחת ב-500 מיליון יורו, החלטה שמעוררת דאגות בתחום מה יקוצץ בהשוואה לסטנדרטים האירופיים.
גם הרשויות המקומיות נמצאות באור הזרקורים. הממשלה מתכננת לבקש מהם להשתתף במאמץ של כ-20 מיליארד יורו. עם זאת, הרשויות המקומיות טרם נתנו את הסכמתן, מה שמעיד על משא ומתן קשה .
ההשפעה על השירותים הציבוריים
למשבר התקציבי כבר יש השפעות מוחשיות. הז’נדרמריות ברוב האזורים בצרפת כבר אינן משלמות את שכר הדירה שלהן, וצברו חובות של כ-200 מיליון יורו. מצב זה מפעיל לחץ על הרשויות המקומיות ומעלה שאלות לגבי יכולתה של המדינה למלא את חובותיה הריבוניות.
הנושא הזה אינו חדש. בשנת 2020, החוב אפילו טיפס למיליארד יורו לפני שהוסדר. עם זאת, הישנותם של עיכובים בתשלומים אלה מבליטה את הקשיים המבניים של הכספים הציבוריים.
שירותים ציבוריים אחרים עלולים להיפגע. מדווחים על עיכובים בתשלום במגזרים שונים, כגון סיוע משפטי. מצב זה עלול להפוך במהירות לבלתי נסבל ולהוביל לפגיעה בשירותים הציבוריים.
השווקים הפיננסיים עומדים בפני פשיטת רגל
השווקים הפיננסיים מתחילים לפקפק ביציבות הפיננסית הצרפתית . פריסת החובות הצרפתית עלתה מעל זו של פורטוגל וספרד. צרפת מלווה כעת ל-5 שנים במחיר יותר יקר מיוון, סימן מדאיג כיצד נתפסת יציבותה הכלכלית.
האמינות הצרפתית מונחת על כף המאזניים. אם המשקיעים יאבדו את האמון במידע שמספקת הממשלה, עלולות להיות לכך השלכות דרמטיות על שיעורי ההלוואות ולהחמיר את המצב.
סוכנויות הדירוג עוקבות מקרוב אחר המצב. להורדת דירוג האשראי של צרפת עלולה להיות השלכות קטסטרופליות על יכולתה ללוות ועל עלות החוב שלה.
מערכת בקצה החיבור שלה?
מערכת האירו אפשרה לצרפת להמשיך ללוות למרות חולשותיה המבניות. אבל עם גרמניה עצמה בצרות, ייתכן שהמנגנון הזה הגיע לגבולותיו.
ניתוח זה מעלה שאלות לגבי הכדאיות ארוכת הטווח של האיחוד הכלכלי והמוניטרי האירופי . אם צרפת, הכלכלה השנייה בגודלה בגוש האירו, תתמודד עם קשיים, המבנה האירופי כולו עלול להיות מאוים.
הבעיה האמיתית: פנסיה
חלק ניכר מהבעיה נעוץ במימון הפנסיה . ההוצאות הקשורות לפנסיה גדלו משמעותית במהלך השנים, ועלו מ-36.5% מהתמ”ג ל-57% מהתמ”ג.
מצב זה מעלה את שאלת ההון הבין-דורי . אוכלוסיית העובדים של היום מוצאת את עצמה במצב עדין, נאלצת לממן מערכת שאולי לא ייהנו ממנה בעתיד. תחזיות מצביעות על כך שעד 2055, הפנסיה עלולה לאבד 40% מערכה.
למרות דחיפות המצב, נראה שהממשלה מהססת להתמודד עם הנושא הזה חזיתית, מחשש להשלכות אלקטורליות. עם זאת, חוסר מעש זה עלול להחמיר את המצב בטווח הארוך.
יותר מדי עובדי מדינה בצרפת?
גם הנהלת שירות המדינה עומדת בלב הדיונים.
האשמות של חסות מועלות באופן קבוע נגד שירות המדינה הטריטוריאלי. יצירת מקומות עבודה ציבוריים לא פרודוקטיביים מודגשת כאמצעי לשמירה על צורה של שלום חברתי , תוך פגיעה ביעילות הכלכלית.
מצב זה מעלה את שאלת הרפורמה הממלכתית ומבניה. צמצום מספר עובדי המדינה עשוי להניב חיסכון משמעותי, אך תתמודד עם התנגדות פוליטית ואיגודית.
הצרפתים נעשים עניים יותר
ההשלכות של המשבר התקציבי הזה מתחילות להיות מורגשות בחיי היומיום של הצרפתים. ישנה ירידה בצריכת בשר , אשר יש מי שמייחסים לדאגות אקולוגיות או בריאותיות, אך עשויה להיות למעשה תוצאה של אילוצים כספיים.
באופן דומה, הירידה בצריכת האנרגיה, המוצגת כהצלחה אקולוגית, עשויה להיות פשוט שיקוף של הקשיים הכלכליים ההולכים וגדלים של האוכלוסייה. התפתחויות אלו מצביעות על ירידה ברמת החיים שהממשלה מתקשה להודות בה.
פשיטת הרגל של צרפת
המצב הנוכחי מהדהד את זה של 2010, כאשר פרנסואה פילון הכריז שהוא מוביל “מדינה פושטת רגל” . תחזית הגירעון לשנת 2024 (6.1%) היא הגבוהה ביותר מאז אותה תקופה.
השאלה כעת היא עד לאן הכאוס הכלכלי יכול להגיע לפני שמהפכה תתפרץ. הקורבנות שיבואו עלולים להיות אכזריים, עם השלכות חברתיות משמעותיות.
הניסיון היווני עשוי להציע הצצה להשלכות החברתיות של משבר כזה. עם זאת, צרפת, ככלכלה השנייה בגודלה בגוש האירו ומעצמה צבאית משמעותית, לא יכלה לעבור את אותו סוג של התערבות חיצונית כמו יוון.
תפקידו של האיחוד האירופי
האיחוד האירופי מילא תפקיד מכריע בשמירה על היציבות הפיננסית של צרפת בעשור האחרון. המדיניות של הבנק המרכזי האירופי (הדפסת כסף), כולל הקלה כמותית, סיפקה לצרפת ריביות נמוכות היסטורית.
עם זאת, נראה שמנגנון זה הגיע לגבולותיו. עם עליית הריבית והקשיים הכלכליים של גרמניה, צרפת שוב חשופה למציאות של מצבה הפיננסי.
התפתחות זו מעלה שאלות לגבי קיימות הפרויקט האירופי במתכונתו הנוכחית. למשבר גדול בצרפת עלולות להיות השלכות על כל גוש האירו ולאתגר את יסודות האיחוד הכלכלי והמוניטרי.
צרפת נמצאת בנקודת מפנה קריטית. הבחירות שיתקבלו בחודשים הקרובים יהיו מכרעות לא רק לעתידה של צרפת אלא גם לעתידה של האיחוד האירופי בכללותו. בהתחשב בגודל האתגרים, שיפוץ גדול של המודל החברתי והכלכלי הצרפתי נראה בלתי נמנע.
קרדיט ולתמונות: קויין טריביון