“כבר שנה למלחמה: עושים חשבון נפש”. דעה

כבר שנה, ויש לנו הזדמנות לעשות חשבון על ניהול המלחמה.
הנה סעיפי החשבון, כפי שאני רואה אותם. אני מניח שחצי מהסעיפים יעצבנו אתכם. והחצי השני יעצבנו את המחנה ההופכי לכם (כאילו יש סיבה להישאר נאמנים למחנות):

1. הצלחה פנומנלית במישור הצבאי – מערכות הבטחון שכשלו טראגית בשבת השחורה מובילות מהלכי מלחמה מבריקים, נועזים ויעילים. אין צורך בפירוט. בכל החזיתות כולן, צבא היבשה, האוויר והים, המודיעין, השב״כ והמוסד פועלים כמו מכונה ואין לי ספק שהרבה מדינות נדהמות מהיכולת. מגיע ח״ח גם לדרג הבטחוני וגם לדרג המדיני שמנחה, מאשר ומאפשר את המהלכים.

2. הצלחה במישור קבלת ההחלטות – נתניהו והקבינטים (קבינט המלחמה והפורומים המצומצמים), הוכיחו שהם קיבלו החלטות בצורה מפוכחת וטובה. ההחלטה לא למהר לחזית בלבנון עם תחילת המלחמה, ההחלטה ללכת לעסקת החטופים הראשונה, ההחלטה להיכנס לרפיח למרות לחצים מוטרפים לחלוטין מהעולם וגם בתוך ישראל, וההחלטה לגלגל את תכנית המלחמה שהוכנה נגד חיזבאללה – כל אלה החלטות נכונות שנעשו תחת לחצים והתנגדויות והתבררו כקריטיות ונכונות.

3. כישלון מחפיר במישור האסטרטגי-מדיני – בעוד מכונת המלחמה של צה״ל פועלת ביעילות ושיטתיות, הממשלה פשוט כושלת בשרטוט חזון למזרח התיכון ביום שאחרי המלחמה, הצגתו לציבור הישראלי ולעולם וחתירה למימוש הישגי המלחמה והפיכתם להישגים מדיניים. האם אנחנו רוצים למוטט את אונר״א ולהחליף את הניהול האזרחי בעזה (וביו״ש?) עם מנגנונים חליפיים שבהם מוותרים על סטטוס הפליט? האם ממשל צבאי ישראלי? האם אנחנו מעוניינים למשוך את איראן להסכם גרעין חדש שיפרק אותם ממאמצי השמדת ישראל לעשורים קדימה? או שמא לחיסול הכלכלה והגרעין האיראניים?
מלחמה היא לא רק חיסולים, טילים והשמדת מחסני אמל״ח. היא עיצוב מחדש של מציאות. אחרת היא ״עוד סבב״.
העולם רוצה לראות הסדרה, אנחנו צריכים להניח את תנאיה ואת מפת הדרכים אליה. זה לא סותר את הצורך בניצחון ברור וחד משמעי על חמאס ועל חיזבאללה. אנחנו צריכים ניצחון צבאי מוחלט. אבל בלי מפת דרכים לנקודה שמעבר לניצחון הצבאי, אנחנו מתברברים בדרך.

4. כישלון מחפיר בזירת התודעה, דעת הקהל והדיפלומטיה – נתניהו הסביר את זה בתירוץ מופרך ש-״אין אנשים שיודעים לחבר מילה למילה״ באנגלית (אחרי שאילון לוי פוטר, שרת ההסברה ברחה ומערך ההסברה הלאומי נותר יתום ולא מתפקד כבר מעל שנה!). מולנו ניצבים איראן, קטאר ורוסיה עם השקעה מאסיבית של מיליארדים בקמפייני השפעה ותודעה, שקרים ועלילות דם. הם מבוססי דאטה, טכנולוגיה וחוות בוטים ואווטרים. הם מוטמעים עמוק בתוך האקדמיה, התקשורת והטיקטוק. הם ממנפים נכסים דיפלומטיים וכלכליים. וישראל גוררת רגליים ואפילו לא מנסה להילחם על האמת. במקום להפוך את זה לנושא עיקרי ברכיבי הבטחון הלאומי אנחנו מושכים כתפיים. הכשלון הזה מצר את צעדנו, מוביל לאמברגו נשק, לפגיעה כלכלית, מדעית ואזרחית במדינה ואנחנו אפילו לא עולים על המגרש.

5. כישלון מחדלי בניהול הלכידות הפנימית והלגיטימציה הציבורית למלחמה – מאז השבעה באוקטובר ישראלים נכנסו תחת האלונקה בלי לשאול שאלות. במילואים, בהתנדבות, בסיוע למפונים, בכל דבר. היה ראוי שגם הממשלה תתאפס על עצמה ותבין שכדי לנצח במלחמה אנחנו צריכים להתלכד סביב ההבנה שאנחנו ברגעים מכוננים. הקואליציה חזרה לסורה בניסיונות המופרכים להעביר חוק מימון משתמטים ובדאגה למקורבים. ראש הממשלה ושריו הבכירים שהיו אמורים לצאת במסע להרגעת הלהבות, מאבק בתיאוריות קונספירציה והוצאת העוקץ מהמאבקים שקרעו אותנו רגע לפני המלחמה, מאפשרים בקריצה ולפעמים אפילו תורמים להמשך מלחמת היהודים. גם בעניין החזרת החטופים: אני אישית מאמין שאין ולא תהיה עסקה כוללת כי חמאס לא רוצה. אני התנגדתי לעסקה שמשמעותה הפסקת המלחמה עם נסיגה של צה״ל וערבויות לאי-חידוש המלחמה. אבל השתוללות ההסתה והאלימות בחלקים מסויימים בימין נגד משפחות החטופים עם אור ירוק מהמנהיגות, מחלישים את החברה כולה. עבדתי בממשלות ובכנסת שנים. אני יודע איך שהות ממושכת בתוך המשכן הממוזג בירושלים מאפשרת ניתוק מהמציאות. אם הממשלה הזו לא תתעלה לגודל השעה ותדע לאחד סביבה את הציבור שנושא בנטל המלחמה ולשרת אותו בענוה, כולנו ניפגע.

6. כישלון מזעזע בניהול כלכלת המלחמה – אנחנו לקראת שנים קשות של אתגרים בטחוניים כבדים. כלכלת בעזרת השם של סמוטריץ׳ היא סכנה לעתיד הבינוני והרחוק שלנו וסכנה ליכולת העמידה שלנו מול אתגרי המלחמה. סמוטריץ׳ ונתניהו יודעים שזה הזמן למהלכים נועזים מאד ואמיצים מאד, קיצוץ חד מאד בכל התקציבים שהולכים למקורבים, ג׳ובים, פרוייקטים מיותרים, משרדים מנופחים, רפורמות מבניות בשירות הציבורי ובצבא, פתיחת השווקים לייבוא, ייעול המשק והקלת הנטל ככל האפשר על קטרי המשק ועל מעמד הביניים הקורס.

במקום, הם בוחרים בדיוק בהיפך. זאת הקרבה של עתיד המדינה ובטחונה, עם קשר ישיר למלחמה, לטובת עסקנות פוליטית ושקט בקואליציה.

שנה טובה ובשורות טובות ובמיוחד – אמן ונראה את 101 האחיות והאחים שלנו בחזרה בבית כי הלב שורף בהיעדרם.

קרדיט: רונן שובל    קרדיט לתמונות: דובר צה”ל