מדוע חייבים לנהל כלכלת יירוטים?

מדוע חייבים לנהל כלכלת יירוטים?    השאלה הזו רלוונטית תמיד וחשיבותה הפכה להיות קריטית במלחמות המאה ה 21.

הבעיה הזו חשובה מאוד במלחמה הנוכחית כאשר כל הארץ מותקפת כל יום ומכל גבולותיה היבשתיים והימיים במאות איומים אוויריים מסוגים שונים כגון: רקטות מכל הסוגים, פצמ”רים, טילים מדויקים מכל הסוגים וכטב”מים.

תשובה: תמיד היה, תמיד גם יהיה מחסור גדול בטילים המיירטים.

בנוסף, בדרך כלל צפוי שיהיה, ובמקביל גם מחסור חמור בסוללות הנדרשות להפעלתם של הטילים המיירטים, סוללות שמגנות על שטחים מוגדרים.

הגורמים לנ”ל הם רבים, במאמר זה אתייחס רק לגורם החשוב ביותר לביצוע כלכלת היירוטים והוא הגורם הכלכלי.

הטילים המיירטים יקרים מאוד, בדרך כלל הם יקרים פי כמה וכמה מהאיומים האוויריים אותם הם נדרשים ליירט.

 

עלות הטילים המיירטים נקבעת בהתאם לסוג הטיל וליכולות שלו בעיקר יכולות הטווח, המהירות של הטיל וגובה היירוט הנדרשים.

עלות הטילים המיירטים מתחילה בעשרות אלפי דולר לטיל מיירט אחד ומגעת גם למיליוני דולר לטיל יירוט אחד.

בנוסף, לעיתים קרובות אנו נדרשים לשגר 2 טילים ויותר כדי לנסות ולהצליח ביירוט של איום בודד.

עובדה, הטילים המיירטים הם טילים המתוחכמים ביותר.

הסבר: הטילים המיירטים חייבים שיהיה להם כוח רב וגם אנרגיה מספקת כדי להמריא מהקרקע לגובה רב או להיות משוגרים מכנף המטוס(טילי א”א), בנוסף, במהלך השיגור הטילים המיירטים חייבים לרכוש מהירות רבה. המהירות נדרשת כדי לסכל את האיום האווירי בגובה רב ובמרחק רב ככול הניתן מהיעד שהאיום האווירי נועד להחריב.

 

בנוסף, הטילים המיירטים חייבים שיהיה להם גם כוח רב ואנרגיה מספקת כדי לתמרן מהר במהלך המעוף שלהם אל האיום האווירי.

הטילים המיירטים חייבים שיהיה להם גם ראש ביות ממוחשב ומשוכלל. ראש ביות שיודע לכוון את הטיל במדויק אל האיום האווירי, איום שטס מהר כדי לפגוע ביעד.

שהטיל המיירט מתקרב לאיום המיורט אזי ראש הביות חייב להנעל על האיום, להתקרב למרחק מטרים בודדים מהאיום ולהתפוצץ קרוב או לעיתים לפגוע פיזית באיום ולחסלו.(טילים כחץ 3, קלע דוד עובדים בשיטה הזו).

מעשית, ובגלל המהירות האדירה של הטילים, לעיתים נדרש לתזמן את חיסול האיום האווירי בפרק זמן של אלפיות השניה.

ארה"ב תרכוש מערכות של "כיפת ברזל" | משרד הביטחון

 

על התיחכום הנ”ל יש להוסיף גם את עלות הסוללה זו שאחראית על האיתור של האיום האווירי והנסיון ליירט, עלות הסוללה שכוללת את המכ”מ, מרכז השליטה והבקרה, המשגרים, התקשורת המהירה בין מרכז השליטה והבקרה למכ”מ למשגרים ולטילים ולכל מרכיבי הסוללה והמיחשוב. עלות סוללה ולא כולל את עלות הטילים המיירטים מסתכמת בעשרות עד מאות מליוני דולרים לסוללת טילי יירוט אחת.

כדי להגן על מדינת ישראל נדרשות סוללות רבות.

בנוסף, לטילים המיירטים ולסוללות מהן הם משוגרים יכולת ליירוט מוגבלת בדרך כלל רק לסוג מסוים אחד של איומים אוויריים. כך לא נשגר טיל חץ כדי ליירט כטב”מ או לא נשגר טיל של כיפת ברזל כדי ליירט טיל איראני מעל ירדן.

המשמעות: עלות נוספת ואדירה של תחזוקה ותפעול של המערך של הלוגיסטיקה והתחזוקה וההדרכה והכשרת צוותים ותיאום.

בנוסף, עלויות הפיתוח והשדרוג של מערכי טילי היירוט והסוללות שמשגרות אותם ומנחות אותם ליירט את האיומים גבוהות מאוד ומסתכמות במיליארדי ש”ח.

הושלם בהצלחה ניסוי ירי בסוללת 'כיפת ברזל' אמריקנית | משרד הביטחון

 

סיכום
בגדול אם נסכם את המספרים עלויות היירוט של האיומים האוויריים גדולה לפחות פי 10 ולעיתים גם פי 100 מהעלויות של האיומים האוויריים.

וההצלחה ביירוט זו כלל אינה מובטחת.

בשנים האחרונות הבעיה הזו מתעצמת במהירות מאחר ומתקיים מעבר מהיר מאוד משיגור של רקטות סטטיסטיות שאת מרביתן אין צורך ליירט לשיגור של איומים אוויריים מדויקים וכאן ,בגלל הדיוק, אנחנו מחייבים ליירט כל איום.

הושלמה בהצלחה סדרת ניסויי יירוט במערכת הגנה המשלבת את כיפת ברזל | משרד  הביטחון

 

התובנה

אין ולא יהיה פיתרון ליירוט האיומים האוויריים להוציא מעבר ליירוט באמצעות אנרגייה ישירה היא אנרגיית הלייזר.

כאן העלות הישירה של היירוט זניחה וגם עלות ההפעלה והתחזוקה של הסוללות נמוכה משמעותית.

אין בכוחה של מדינה וגם לא של המעצמה הגדולה והעשירה בעולם ,ארה”ב, להתבסס על מערך יירוט של טילים נגד טילים.

היום אנחנו מצליחים להקטין את סכנת האיומים האוויריים באמצעות תקיפות של משגרים, מחסני טילים ומודיעין מעולה , לא ניתן לבנות על היכולת הזו לאורך זמן.

השילוב של המעבר העולמי לשיגור איומים מדויקים ובמקביל הוזלת עלויות הרכש והתפעול של האיומים המדויקים באמצעות המעבר לשימוש בכטב”מים זולים ישבור, ובקרוב, את מערכי ההגנה באמצעות טילים נגד טילים.

 

מסקנה
חייבים לפתח ולהצטייד במערך תותחי לייזר רבי עוצמה, מערך יבשתי ואווירי.

אין ולא יהיה פתרון אחר לבעיית הביטחון מס’ 1, הגנה על העורף האזרחי, התשתיות החשובות והאוכלוסיה.

ניסוי ב"חץ 3"

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.      קרדיט לתמונות: משרד הביטחון