שנה, שתי מלחמות, המסקנות דומות

האם ההיסטוריה חוזרת על עצמה? בוודאי!

ההשוואה היא בין מלחמת יום הכיפורים שנפתחה ב 6 באוקטובר 1973 ובין מלחמת טבח עוטף עזה ב- 7 באוקטובר 2023, היא המלחמה הנוכחית שעדיין אין לה שם מוסכם.

אתייחס רק למסקנות שהם להערכתי החשובות ביותר.

הכשלים

1, כשל מודיעיני ברמת על, הפתעה רבתי

המלחמות הנ”ל למרות אין ספור של ידיעות מוקדמות, ידיעות שזרמו מכל מקור אפשרי לרבות מהתצפיות מהשטח.

המלחמות הנ”ל הפתיעו את הממשלה ומערכת הביטחון.

ההפתעה היתה ממוקדת גם למועד המדויק של המתקפה וגם לעוצמת המתקפה וגם לשיטת הפעולה של המתקפה.

התוצאה: כשל משותף לשתי המלחמות, כשל של גורמי הערכה שהיו תקועים בקונספציה מטופשת ששיבשה כליל את דעתם וכשל של דרג מקבלי ההחלטות שנחשפו למידע.

 

2, כשל מיבצעי בהערכות לבלימת מתקפת האויב

א, כתוצאה מההפתעה לא בוצעה הערכות מבצעית נכונה לבלימת ההתקפה, זאת בטרם כוחות האויב יצליחו לכבוש שטחים משמעותיים ולבצע טבח.

ב, קווי ההגנה לא נבנו נכון כדי לסכל ביעילות את התקפות אוייב במקרה של הפתעה וגם ללא הפתעה.

 

3, כשלים טכנולוגיים ומיבניים.

לא אכנס לפירוט נרחב אך בגדול, צה”ל של 1973 וצה”ל הנוכחי לא נבנו נכון כדי להתמודד ביעילות עם האוייב.

דוגמאות:
א, התעלמות מתחום השימוש ההתקפי בכטב”מים.(שייך למלחמה הנוכחית)

ב, כישלון שניתן היה לצמצם אותו משמעותית בתחום ההגנה מאש הכטב”מים וטילי הנ”ט.

ג, כישלון בגודל הצבא היבשה הקרבי.(שייך למלחמה הנוכחית)

ד, כישלון בפיתוח מערכות תותחי לייזר רבי עוצמה שינטרלו מבצעית וכלכלית את איום הרק”ק, הטק”ק והכטב”מים.(שייך למלחמה הנוכחית)

התוצאה של הכשלים הטכנולוגים והמבניים: ריבוי מיותר של אבדות ונפגעים לצה”ל ומיעוט של אבדות ונפגעים לאויב.

 

ההצלחות:

1, התעשתות המהירה

ההתעשתות המהירה של צה”ל מההפתעה רבתי, זאת ביחס לזמן מקובל להתעשתות בצבאות העולם.

2, היכולת האישית המצויינת של החיילים והקצינים הזוטרים.

היכולת הזו וחירוף הנפש היא שעמדה לעם ישראל ביום פקודה.

 

מסקנה כללית

תהליך הפקת הלקחים גם אם הוא קיים, התהליך שמתבצע במערכת הבטחון הוא רק לטווח הקצר, במהלך השנים הלקחים נשכחים והשגיאות חוזרות על עצמן.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.      קרדיט לתמונה: ויקיפדיה