כוחו של “כל נדרי”

בס”ד

קצרצר ליום כיפור – אמר ר’ יונתן : כוחו של “כל נדרי”

“כל נדרי” (בהמשך: כ”נ) בפתח יום הכיפורים היא אחד הסמלים הבולטים של היום. הוא אינו תפילה ולא וידוי אלא אמירה משפטית של התרת נדרים; והנה הוא זכה למנגינה עוצמתית מרגשת (ובטהובן שילב את פתיחתה באחת מיצירותיו). מה סוד כוחו של “כ”נ”?

הרב זקס עונה על כך בהציגו שלושה ממדים:
א) “כ”נ” הופך את בית הכנסת לבית משפט, כאשר הקב”ה הוא השופט, ואנו הנדונים. המסגרת המשפטית היא ביטוי לברית שבין ה’ לעם ישראל. “כ”נ” מכניס אותנו לאווירה של תפילות יו”כ, שיש בהן וידוי=הודאה באשמה, פעולה משפטית. והשיא יהיה בתפילת נעילה, כאשר הכול עומדים, ופסק דינו של השופט מוכן לחתימה.

ב) “כ”נ” מבסס את ההיגיון של התשובה, שמכוחה אנחנו מבקשים סליחה על חטאינו. איך ניתן לבטל את החטא שכבר נעשה? התרת הנדרים ב”כ”נ” היא תקדים משפטי לְמה שאנחנו מבקשים שייעשה בחטאינו בזכות התשובה. חכמינו קובעים שהחרטה שלנו כעת מלמדת, שכשנדרנו לא הייתה לנו כוונה מלאה, ולכן הנדר אינו תקף. כך אנו עושים גם בווידוי. כשאנו מתחרטים על חטאינו, אנו בעצם אומרים שלא הייתה כוונה מלאה, שאילו היינו יודעים אז את מה שאנו יודעים ומבינים כעת, לא היינו חוטאים.

ג) לפי דרשה נועזת של חז”ל, כשמשה ירד עם הלוחות השניים בי’ בתשרי הוא הבטיח את מחילת ה’ לעם על חטא העגל באמצעות התרת נדרו של הקב”ה (“ויחל משה” נדרש כלשון הפרת נדר), וכך נוצר תקדים סליחת ה’ לעמו ביום כיפור. ולכן אנו פותחים את תפילות היום בהתרת נדרים.

הרב זקס חותם בדחותו את הצגת היהדות כדת של דין ולא של אהבה. אלא היהדות היא שילוב של הדין עם האהבה, ושניהם נחוצים, שכן אהבה ללא דין מביאה לאנרכיה. “כ”נ” מציב אותנו בבית המשפט של הקב”ה, כשאנו סומכים על אהבתו ורחמיו.
(ראו: הרב י’ זקס, מועדים לשיחה, עמ’ 62-56.) בברכת גמר חתימה טובה ובשורות טובות לכל עמו בית ישראל.

קרדיט: פרופסור (אמריטוס) עמוס פריש – לשעבר ראש החוג לתנ”ך באוניברסיטת בר אילן

קרדיט לתמונות: ערוץ הטלגרם היוצרים AI