קריסת הרעיון הערבי ברחבי המזרח התיכון – דעה של חוקר מוסלמי פיכח
אנחנו במרחק שנה מהמבצע “מבול אל-אקצא”. כהיסטוריון וחוקר פוליטי, עלי להציג את חזוני למען עמי, ולמען אחיי ואחיותיי הסובלים מעול הכיבוש האכזרי. חזון זה אינו אסלאמי ואינו קיצוני, אלא חזון עצוב וכואב.
אחלק את דברי לשלושה חלקים:
1. בנו הטיפש של השטן.
2. היהודי החדש.
3. עתיד הערבים.
נתחיל בבן השטן, יחיא סינוואר, הסוטה הפדופיל שהביא עלינו את העונש הזה, עונש שכמו נוטל מאיתנו את התקווה לחסל את הישות הציונית למאה השנים הבאות. זה דחף חזק את הציונים לקראת קידום ויציבות, בדיוק כפי שקרה עם הנכבה הראשונה ב-1948 ואחריה ב-1967.
בנו של השטן, שחשב שכל העולם סובב סביבו, השתלט על האומה הערבית כולה. היו לו סיבות טובות לעשות זאת; חילוקי הדעות בין יהודים בנושאי דת וחוקים שיפוטיים היו בשיאם. היהודים היו מפולגים ונראו מפונקים ועצבניים. התקשורת הישראלית התגלתה כדומה מאוד לערוץ אל ג’זירה שלנו, תקשורת מלאה בשקרים ואינטרסים נסתרים.
לפיכך, הסצנה שהופיעה לפני בנו של השטן, אלוהים יקלל אותו, הייתה של הזדמנות שאין לה תחליף. אבל האידיוט לא חשב צעד אחד קדימה, וגם לא תכנן או אירגן את צעדיו מול כוחות חכמים ממנו. לא חיזבאללה ולא איראן הצטרפו למבול הזה, ובכך נפגשו אגרוף הברזל הישראלי מול פניה האומללות של עזה, פגע בה ללא רחם וחיסל את חלום פלסטין למאה השנים הבאות ואולי לנצח. התוכנית הגאונית של סולימאני קרסה בגלל פלסטיני משוגע ומטורף.
העם היהודי התאחד, בארץ ישראל ובשאר העולם, והנחישות והרוח שמפגינים הנוער היהודי אין דומה לה! וזכור את דברי האלה: אין שווה להם אצל שום בחור מכל ארץ אחרת, לא מהעולם הראשון ולא מהעולם השלישי. זו המכה האמיתית ממנה נאכל מרה בעשר השנים הקרובות. הכוח, האומץ, חוסר הפחד מהמוות, האמונה בצדקת המטרה חזרו לבני החזירים כאילו היו אימפריה גדולה מימי הביניים.
עזה נהרסה, לבנון מושמדת ואיראן תושמד. ואיראן, הו איראן, בני המוות, המשיכו לגרום לערבים למות למענם, הפרסים מקוללים.
הארץ, ללא ספק, היא להיט נוסף. עזה רבתי תיפול לשליטת ישראל לשנים רבות. דרום לבנון, על הכפרים הירוקים, תינטע על ידי חקלאים ישראלים, כפי שקורה בגדה המערבית. אובדן הקרקע הוא מכה אסטרטגית, מכה לכל הדור הזה, מכה שמחסלת כל חלום על נקמה נגדית או אפילו חזרה לבתי אבותינו.
העתיד ברור; ברצונו של בן השטן המקולל, הפכה ישראל לאימפריה אזורית ברצונה אנו חיים, ברצונה אנו מתים, וברצונה היא עוקרת אותנו מבתינו כאילו היינו עדר צאן.
העתיד של הנוער הפלסטיני אפל. קשה לי לומר זאת, אבל הדרך היחידה היא הגירה, נכבה מרצון, הגירה המונית ובניית קהילות במדינות אירופה, רצוי במערב היבשת. לאט לאט, יום אחד נוכל לשלוט פוליטית במדינה אירופית מפותחת ולהביא קץ לישות הרעילה הזו. זכור את דבריי, אחי, בן עיראק הגדולה, בן לבנון ההרוסה, או בן פלסטין כנוע, בחייך לא תבוא נקמה!
אחיך, חרית חסן
קרדיט לתמונות: ערוץ הטלגרם של שירה-יוצרת תמונות ב-AI