הסכנה מתגובת החיזבאללה אינה גדולה במיוחד

הסכנה מתגובת החיזבאללה אינה גדולה במיוחד. מדוע? 

כי להערכתי כ 90% מהחימוש שלהם הן רקטות והסכנה מפגיעת רקטה קיימת, אך צריך לדעת שאיום הרקטות הוא איום סטטיסטי.

איום סטטיסטי? מה המשמעות המעשית של איום סטטיסטי? ההסבר יינתן באמצעות חקר ביצועים פשוט!

כללי:

1,הרקטות משוגרות לשטח מדינת ישראל ע”י ארגון הטרור החיזבאללה. החיזבאללה הוא ארגון טרור שממומן, מאומן, מחומש וכפוף להוראות של משמרות המהפכה האירניות.

2, לרקטות אין ראש ביות(לכן הם רקטות ולא טילים) ולכן גם לאחר שהרקטות שוגרו הן יכולות לפגוע רק באזור מסוים גדול יחסית ולא יכולות לפגוע בבניין מטרה מוגדר.

3, הרקטות משוגרות לכיוון של ישוב ו/או מתקן חיוני בו רוצים לפגוע, והן מיועדות לגרום להרס, להרג ולנפגעים של התושבים והחיילים.

 

עובדות

א, מרבית הרקטות, להערכתי כ 70-80% מהן צפוי שיפגעו בשטחים הפתוחים שמצויים מחוץ לתחום הבנוי של ישוב או המתקן החיוני הגדול בו רוצים לפגוע. מהרקטות הנ”ל לעיתים קרובות נגרם נזק כבד לטבע, לחורש הטבעי, לשטחים חקלאיים אך כמעט ולא נגרמת פגיעה באדם וברכוש.

ב, מרבית הרקטות הנותרות, נניח כ 20-30% הם הרקטות שאם לא ייורטו כן יפגעו בישוב או במתקן החיוני.

במצב בו עדיין לא אזלו לצה”ל הטילים המיירטים, מרבית הרקטות הנ”ל, נניח כ 70-80% ייורטו ע”י מערכות טילים נגד טילים מהסוג של כיפת ברזל וקלע דוד.

ג, כך מסתבר שרק כ 5-10% מהרקטות ששוגרו ושמערכות היירוט לא הצליחו ליירט כן יפגעו בשטח הישוב או במתקן חיוני גדול.

ד, הפגיעה המסוכנת ביותר היא פגיעה ישירה במבנה. מי שיהיו במרחב המוגן, עדיף בממ”ד או במקלט סביר שלא יפגעו.

בשטח בנוי, גם בעיר גדולה רק כ 10% מהשטח מכוסה במבנים מיושבים.

שאר השטחים הם גנים ציבוריים, כבישים, מדרכות מגרשים ריקים, מתקני חינוך, ספורט ותרבות, מגרשי חניה, אזורים מסחריים, מבני משרדים, מלאכה ותעשייה ועוד ועוד.

מכאן מסתבר שרק רקטה אחת מ כ- 100-200 רקטות ששוגרו תפגע ישירות במבנה ותסכן את יושביו.

ואכן כדוגמא מאתמול , החיזבאללה שיגרו כ 200 רקטות לשטח ישראל ואיש לא נפגע.

 

היכן סכנת הרקטות מתגברת אם כי עדיין היא אינה קטלנית במיוחד?

1, אם אין יותר לצה”ל טילים מיירטים(תמיד יש מחסור בטילים מיירטים שהם יקרים פי 10-20 מהרקטות אותם הם נועדו ליירט).

במצב זה הסיכוי של הרקטה לפגוע במבנה גדל בערך פי 4 וכך רקטה אחת מ כ 25-50 כן תפגע במבנה.

2, רקטות גדולות להם רש”ק במשקל כבד, כ 150-600 ק”ג, רקטות מהסוג הזה כן יגרמו לנזק כבד גם אם יפגעו קרוב למבנה.

עדיין גם כאן הסיכוי להיפגע של מי שיהיה במרחב המוגן או בממ”ד או במקלט קטן מאוד .

אין לחיזבאללה רקטות רבות מאוד מהסוג הזה והם בגלל גודל המשגרים שלהם פגיעות יותר לאש מנגד, בעיקר לאש של מטוסי קרב וכטב”מים.

 

סיכום

1,עיקר האיום הכמותי של החיזבאללה הוא מהרקטות שטווחם מתחיל בישובים הקרובים לגבול הלבנון ומגיע עד לאזור המרכז ולת”א. האיום הזה הוא איום סטטיסטי ולא מסוכן מאוד.

2, אם היה לנו מערך תותחי לייזר היה ניתן לנטרל כ 80% מהאיום הנ”ל וזאת בעלות נמוכה מאוד ואז האיום הזה היה הופך לאיום זניח.

זניח כי הסכנה של העדר טילים מיירטים לא היתה קיימת יותר.

 

מה הוא האיום המסוכן יותר? האיום המדויק. טילים מדויקים, כטב”מים וטילים טקטיים(בעבר טילי נ”ט).

נכון להיום להערכתי עדיין אין לחיזבאללה כמויות גדולות של איומים מדויקים.

יכולת ההיזק של האיום המדויק גדולה פי 10-20 לפחות מיכולת ההיזק של האיום הסטטיסטי ביחס למס’ שיגורים זהה.

הסבר : האיום המדויק אינו מכוון לאזור, הוא מכוון למבנה מטרה מוגדר. כאן אין שטחים פתוחים מחוץ לעיר ובתוך העיר.

גם כאן תותחי הלייזר הם המענה הטוב ביותר ועד שיהיו בשימוש מבצעי חייבים לסכל את האיום הזה ובכל דרך אפשרית ובכל מקום בו הוא מוסתר.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.      קרדיט לתמונות: מאהר