ארכיון המדינה חושף עשרות מסמכים סודיים על המו”מ עם אסד מלפני 50 שנה

ארכיון ישראל פרסם היום, יום שישי, עשרות מסמכים סודיים של המשא ומתן שהתנהל בין ישראל למשטר הסורי לפני 50 שנה, בתיווכו של שר החוץ האמריקני דאז הנרי קיסינג’ר.

הארכיון הממלכתי של משרד ראש הממשלה מסר כי פרסם מסמכים שכותרתם “ממשלת גולדה מאיר והמשא ומתן בדבר הסכם הפרדת הכוחות עם סוריה, ינואר-מאי 1974”.

“הפרסום כולל כ-40 מסמכים מאוספי ארכיון, כולל פרוטוקולים של ישיבות ממשלה בתקופת המשא ומתן, שנפתחו לאחרונה לעיון”.

המסמכים מתייחסים לתיווך שביצע קיסינג’ר בין ראש ממשלת ישראל דאז גולדה מאיר לבין ראש המשטר הסורי לשעבר, חאפז אל-אסד.

 

מהארכיון הישראלי נמסר: “לפני חמישים שנה, ב-27 בפברואר 1974, מסר שר החוץ האמריקני הנרי קיסינג’ר את רשימת שמות השבויים הישראלים שבידי סוריה לראש הממשלה גולדה מאיר, ובכך הסתיים השלב הראשון של מגעים עם סוריה לאחר מלחמת יום הכיפורים.

הוא ציין כי “באוקטובר 1973 החלו שיחות עם מצרים, ובנובמבר (מאותה שנה) נערכו עמה חילופי שבויים”.

מארכיון ישראל הוסיפו, “המשא ומתן עם סוריה היה הרבה יותר קשה, ולא הביא להסכם עד סוף מאי 1974, כלומר כחצי שנה לאחר תום המלחמה”.

לפי הארכיון, “סוריה הייתה מעוניינת בנסיגת ישראל מהאזורים שכבשה במהלך המלחמה, אך היא סירבה להעביר לישראל רשימה של שבויי מלחמה שהיא מחזיקה או לאפשר לצלב האדום לבקר אותם”.

 

בנוגע לתנאים הישראלים נמסר מהארכיון: “כתנאי לתחילת מו”מ ביקשה ממשלת ישראל רשימת שמות של שבויי מלחמה ולאחר מגעים מקדמיים הוחלט בישיבת ממשלה ב-3 בפברואר 1974 להודיע ​​לקיסינג’ר שהממשלה תסכים להציג בפניו רעיונות לגבי קו הפרדה חדש רק לאחר קבלת רשימה של שבויי מלחמה, ולאפשר ביקורים של הצלב האדום”.

לאחר שהיה נתון ללחצים, הסכים חאפז אל-אסד לרשימת השבויים.

הוא ציין כי “כתוצאה מהלחץ שאליו היה נתון חאפז אל-אסד, הוא הסכים למסור את רשימת השמות לקיסינג’ר”.

קבלת הרשימה, לטענת המקור, הובילה “להקלה רבה, וממשלת ישראל החליטה שחילופי שבויי מלחמה יהיו הסעיף הראשון בכל הסכם”.

 

פרוטוקול ישיבות ממשלת ישראל הביא למחלוקת על הנסיגה מרמת הגולן מעבר לקו הסגול, שהוא קו ההפרדה בין הכוחות לאחר המלחמה (1967).

“הממשלה דנה בחשיבות הביטחונית של הנסיגה מהמובלעת הסורית, ובדאגה לביטחון היישובים המקומיים ברמת הגולן”.

מהמסמכים עולה כי שר הביטחון של ישראל דאז, משה דיין, הביע את “דאגתו מחידוש המלחמה אם ישראל תמשיך לדבוק בקו הנוכחי”.

בנוגע לעמדתה של גולדה מאיר נכתב בארכיון: “ראש הממשלה התנגדה בתחילה לכל נסיגה, אך בסופו של דבר היא נאלצה להסכים לוותר על העיר קונייטרה (בדרום סוריה)”.

מהארכיון צוין כי “ההסכם, שאושר פה אחד בממשלה ואושר לאחר מכן בכנסת, נחתם ב-31 במאי 1974 בז’נבה”.

 

 “הפסקת האש נכנסה לתוקף באותו יום, והשבויים הפצועים הוחזרו לישראל למחרת”.

החשיפה הישראלית של מסמכים אלו מגיעה ימים לאחר שמצרים חשפה מסמכים נדירים ממלחמת אוקטובר 1973, בה נלחמה נגד ישראל.

בפברואר האחרון פרסם משרד ההגנה המצרי את המסמכים באתר האינטרנט שלו תחת הכותרת “מסמכים של מלחמת אוקטובר 1973, סודות המלחמה”.

קרדיט: בלדי ניוז    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות