כיצד להתגונן מהכטב”מים?

הקדמה
בכתבה קודמת שפורסמה בעיתון האינטרנטי הבטחוני נציב נט תיארנו את המסוכנות של הכטב”מ הטקטי הוא בעת הזו האמל”ח היעיל ביותר ולכן גם המסוכן ביותר בעולם.

קוראים התעניינו באמצעי ההתגוננות, אמצעים שיקטינו את רמת המסוכנות מהכטב”מ התוקף.

להלן רקע כללי לפתרונות המיגון:

חייבים לפתח אמצעי מגן, בעולם מפתחים היום אמצעי מגן, ועדיין אין, וסביר שגם בעתיד הקרוב לא יהיה פיתרון מושלם לצרה הזו, גם לא קרוב למושלם.

שילוב של מס’ פתרונות יוכל לצמצם במידה מסוימת את הפגיעה הצפויה מהכטב”ים התוקפים אך לא למנוע אותה לחלוטין.

בקרוב צפוי שיתפתח מירוץ טכנולוגי בין הכטב”מים התוקפים שמשפרים במהירות חסרת תקדים את יכולותיהם, לאמצעי המיגון שמפותחים כעת ועדיין הם מצויים בפיגור ניכר.

בעת הזאת העליונות של הכטב”מים התוקפים על אמצעי המיגון נגדם היא מוחלטת.

 

להלן מס’ פתרונות התגוננות

1, התרעה והזעקה.

הפיתרון החשוב ביותר והיעיל ביותר לתושבים ולחיילים הוא המרחב המוגן.

התושבים והצבא חייבים לקבל מבעוד זמן התרעה על מתקפת כטב”מים.

האתגר הטכנולוגי כאן מורכב כי הכטב”מ הטקטי טס בגובה נמוך שמקשה על המכ”מ לאתר אותו.

בנוסף, הכטב”מ הטקטי מורכב מחומרים קלים ו/או מורכבים, חומרים שהמכ”מ מתקשה לקבל מהם החזר. כך שוב המכ”מ מתקשה לאתר את החימוש התוקף.

דרך הזיהוי הטובה יותר היא באמצעות מכ”מ אקוסטי, מבצעים טריאנגולציה של גלי קול וכך מזהים את הכטב”מ ואת כיוון הטיסה שלו.

הסבר: לכל כטב”מ יש מנוע ומדחף שיוצרים את הכוח שמאפשר את הטיסה.

אם המנוע הוא בוכנתי(בנזין) אז הרעש גדול יותר, אם המנוע הוא חשמלי אזי עדיין נותרו רעשי המדחף(פרופלור) ואז טווח הגילוי קטן יותר.

מסקנה: חייבים להקים ובעדיפות לאומית עליונה מערך התרעה אקוסטי בגבולות וגם בקרבת הישובים, מערך שיתריע על מתקפת הכטב”מים ועל כיוון התנועה של הכטב”מים.

בעיה: צריך לדעת שהכטב”מ אינו טיל או פגז שמשוגר לכיוון אחד וליעד אחד.

הכטב”מ משוטט באיזור נרחב ולכן ההתרעה חייבת להנתן לאזור נרחב.

 

2, יירוט

יירוט באמצעות טילים כפי שמתבצע בעת הזו אינו יעיל נגד כטב”מים שטסים נמוך ובנוסף היירוט יקר מאוד. את הטילים נגד טילים עדיף לשמר ולהפעיל נגד רקטות וטילים.

 1, תותחי נ”מ מהירי יירי ומוכווני מכ”מ ומחשב הם האמצעי היעיל ביותר כדי ליירט כטב”מים.

    החיסרון הוא טווח היירוט היעיל הקטן של תותח הנ”מ.(פגז משוגר באמצעות הדף ולכן הטווח מוגבל).

    כך חייבים להצטייד בתותחים רבים וכאן העלות תהיה גבוהה מאוד וכך גם העומס הלוגיסטי(כ”א, פגזים ועוד).

תותחים להם טווח גדול(4 ק”מ) ופגזים שמתפוצצים לאלפי רסיסים בנתיב הטיסה של הכטב”מ(גפרד הגרמני) הם היעילים ביותר.

 2, הגנה פסיבית.

 העיקרון הוא ליזום את פיצוץ ראש הקרב של הכטב”מ עוד בטרם זה פגע ביעד.

     יעדים מוקפים בסורגים, גדרות, שקי חול וכד’ יקטינו משמעותית את הנזק.

     החיסרון: כך לא ניתן להגן על כל המבנים וכלי הרכב, אבל חייבים להגן על אתרים חיוניים ואזורים שקרובים לגבול.

 3, לוחמה אלקטרונית

 חייבים לפתח אמצעים שיוכלו לנטרל את הקשר בין הכטב”מ למפעיליו.

     להערכתי האמצעי הזה מוגבל ביכולותיו ובייחוד בטיפול בלהקות של כטב”מים אבל חייבים לנסות.

 4, הגנת תותחים שמפיקים קרן הלייזר.

   זה הגביע הקדוש, כל העולם מאיץ בשנתיים האחרונות את הפיתוח.

   מדוע? כי כאן הטווח של היירוט גדול פי כמה מזה של תותחי הנ”מ וכך מעט תותחים יכולים להגן על שטח נרחב. עלות היירוט זניחה,               דולרים   בודדים.

     החיסרונות: עדיין יש מעט מאוד תותחי לייזר מבצעיים וגם הם עדיין בהספק חלש שמקטין משמעותית את טווח היירוט היעיל שלהם       ומקשה  על יירוט הכטב”מים בשניות בודדות.

 

לסיכום: צריך לקדם במהירות את כל הפתרונות של ההתרעה והיירוט ובמקביל ,מאחר וכעת הכטב”מים מנצחים.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.       קרדיט לתמונות: ערוץ הטלגרם שירה יוצרת תמונות בינה מלאכותית