האיום הגדול מכולם-הכטב”מים הקטנים.

רקע כללי:

אם אנחנו בוחנים את יכולת ההיזק, ההרג וגרימת הנפגעים של אמצעי הלחימה הנוכחיים ומי שצפויים להשפיע על הביטחון בשנים הקרובות אזי המסקנה ברורה.

אין אמצעי לחימה הרסני יותר מהכטב”מים הזעירים.

הכטב”מים הזעירים הם אמל”ח שהשפעתו תהיה דומה להתחלת השימוש ברובה ובאקדח שהחליפו את החרבות, הכידונים והקשתות והחיצים.

 

פתרונות יירוט:

כתבה זו היא תגובה המתייחסת לכתבה שפורסמה בעיתון הבטחוני האינטרנטי נציב נט : “ישראל בבעיה דומה: רוסיה בוחנת שימוש ברשתות עצביות כדי לזהות כטב”מים קטנים”

 

כתבה זו עוסקת ברשתות הנתונים העצביות (נוירונים) שמפותחות כעת כדי להתמודד עם האמל”ח הקטלני הזה.

 

הסבר

הכטב”מים הזעירים בתצורתם כאמל”ח מייצרים כבר היום ויותר מכך בעתיד הקרוב את הסיכון הביטחוני החמור ביותר.

הצגת הבעיה: הכטב”מים הנ”ל מאופיינים בתכונות הבאות:

הם מדויקים מאוד, זעירים, שקטים, טסים נמוך וזולים מאוד לייצור ולרכש ולכן:

1, הכטב”מים מיוצרים במהירות ובכמויות אדירות, (להערכתי עשרות אלפים לחודש) חלקם כבר מיוצרים במדפסות תלת מימד.

2, הכטב”מים הזעירים יכולים לתקוף גם בנחילים ובלהקות.

  א, הכטב”מים כנחיל תוקפים יעדים רבים במקביל או לחליפין תוקפים כנחיל יעד אחד כאשר לכל כטב”מ מוגדרת על היעד מטרה אחרת.

  ב, לעיתים הנחילים משוגרים ממקום אחד כנחיל ומתפצלים בקרבת היעדים, לחליפין הכטב”מים משוגרים ממקומות רבים ומתאחדים לנחיל בקרבת היעד.

  ג, הכטב”מים תוקפים את היעדים מכל כיוון, זה לא טיל או פגז או פצצה שמשוגרים ישירות לכיוון היעד.

     הכטב”מים טסים ליעד במסלול מפותל שתוכנן מראש ולכן הם יכולים לתקוף את היעד מכל כיוון גם מהעורף ומהצדדים.

3, הכטב”מים מיוצרים מחומרים קלים, לעיתים פלסטיק וגם קרטון, חומרים שמקשים על המכ”מים לאתר אותם מבעוד מועד.

 

4, הכטב”מים תוקפים את היעדים בתצורות הבאות:

   א, כנושאי ראשי קרב כשהם בתצורה של כטב”מים משוטטים וכשמתאפשר הם גם מתאבדים על היעדים.

   ב, כנושאי חימוש אותו הם מטילים או משגרים על היעדים ואחר כך הכטב”מים חוזרים למפעילים לשימוש חוזר.

5, הכטב”מים בחלקם משגרים את תמונת היעדים למפעילים שמכוונים אותם מרחוק וקובעים איזה מטרה הכטב”מים יתקפו.

6, אצל חלק מהכטב”מים, המטרה שיש לתקוף אותה מוגדרת מראש לפני שכטב”מים שוגרו ליעדם ואז לא ניתן לשבש את התקשורת שלהם עם גורמי ההפעלה.

    הכטב”מים רובוטים מעופפים מוכווני יעד ומטרה.

7, הכטב”מים טסים נמוך ולכן שוב קשה למכ”מים לאתר אותם מבעוד מועד

    לכן בפעמים רבות כשהכטב”מים תוקפים ההגנה על היעדים לקויה וגם אין התרעה שתאפשר לתושבים או לחיילים להיכנס למרחבים מוגנים.

קרדיט: רשתות חברתיות

 

פתרונות יירוט אפשריים:

1, אלקטרואופטיקה ניידת או נייחת שתאתר כל תנועה במרחב ותנתח במהירות האם זה כטב”מ או נניח ציפור ואם זה כטב”מ האם הוא כטב”מ עויין.

    מערכות יירוט אקטיביות של טילים נגד טנקים מפעילות אלקטרואופטיקה לאיתור איומים ואחר כך מכ”מים.

    כאן נדרשות מערכות שמגינות על אזור נרחב ולא רק על טנק אחד.

2, שימוש ברשתות מסועפות של מיקרופונים רגישים שיפוזרו במרחב, רשתות שיוכלו לזהות את הכטב”מים המתקרבים ואת כיוון הטיסה המדויק שלהם.

    רשתות המיקרופונים יהיו מחוברים למחשבים שיתריעו מבעוד מועד לתושבים ולאנשי כוחות הביטחון על הסכנה המתקרבת.

 

בנוסף, המחשבים ינחו את מערכות היירוט בעיקר את תותחי נ”מ ובעתיד תותחי הלייזר כדי ליירט את האיום.

טילים נגד טילים לא תמיד יעילים ביירוט מטרות רבות, זעירות ומנמיכות טוס.

צריך לדעת כי במרחב רעשים רבים שיש להם מאפיינים שונים ולכן צריך לזהות מהר את הרעשים הקלים של מדחפי הכטב”מים ואת כוון התנועה שלהם במרחב.

צריך גם להיערך לעידן הכטב”מים הזעירים הסילוניים, גם להם יש רעש אופייני אך מהירותם גבוה לפחות פי 3 מזו של כטב”מים הבוכנתיים ולכן חייבים לאתר אותם במהירות.

 

לסיכום:

צריך לשלב את כל המערכות כי האיום הזה של הכטב”מים הזעירים כבר כאן.

בנוסף, לא הרחבתי כאן את נושא המיגון הפסיבי.

חייבים לדעת שלא נצליח להתמודד עם איום הכטב”מים ללא רשתות, בדיוק כפי שלא ניתן להתמודד עם יתושים וזבובים ללא רשתות.

הפעם רשתות שלא מאפשרות לכטב”מים הזעירים לחדור למתקנים מבעד לפתחים.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.     קרדיט לתמונות: איראן אינטרנשיונל