לקחים ראשוניים מ”מלחמת עזה הראשונה”
לקחים ראשוניים מהמלחמה:
1, צבא אינו יכול להתנהל כמשטרה.
אני מקווה שהיום, האחראים על מערכת הבטחון, אפילו שבאיחור ניכר, מבינים את העיקרון.
הסבר
משטרה היא גוף אכיפה ושמירה על הסדר, גוף אזרחי.
במהות המשטרה מנסה לעצור עבריינים שלעיתים הם גם חמושים בנק”ל.
כך תחילה המשטרה תקיף את הבית בו מסתתר העבריין, אז תנסה לשכנע את העבריין להסגיר עצמו, אחר כך תפרוץ לדירה, ובסך הכל, כהנחיה, תפעיל מינימום של אלימות ותגרום למינימום נזק ולפגיעה בלא מעורבים.
ובכן, צבא אינו יכול לפעול כך, צבא מגן על הציבור והמדינה נגד כוחות חזקים שמסכנים את הקיום.
צבא כעקרון של פעולה חייב להפעיל עוצמה הרסנית, לשבור ומהר כל התנגדות ולחסל במהירות כל איום קרוב ורחוק.
צבא, אם הוא נתקל באיום, נניח אש מבניין בו יש טרוריסטים או מידע מודיעיני על סיכון לא אמור לכרוז ולא להקיש בגג הבניין, הצבא, חייב, כדי לשמור על חיי החיילים לנצח ולהחריב את הבניין על יושביו.
צה”ל שלנו, שברבות השנים, וזאת כנראה בגלל התמכרות למשפטיזציה מטורפת ולרעיונית הזויים, הפך לסוג של משטרה נוספת.
צה”ל, לדעתי, צריך וחייב לפעול כפי שפועל צבאה של מנהיגת הדמוקרטיות היא ארה”ב, צבא שמנצל את כוח האש האדיר שלו כדי לשבור כל התנגדות.
2, צבא כעיסוק עיקרי חייב להיות מוכן למלחמה.
הסבר:
הצבא, כל צבא נדרש לאימונים בהיקף גדול, נדרש לרכש את האמל”ח והחימוש שמתאימים להפעלה בקרבות גדולים וממושכים, אמל”ח וחימוש מתאימים לכיבוש שטחים רחבים, להחרבת ערים ומתקנים חיוניים של האויב וכד’.
1. המב”מ ,וזאת שוב חייבים האחראים על הביטחון להבין ולהפנים, זו היא המלחמה שבין המלחמות וזה חייב להיות אם נדרש רק העיסוק המשני של הצבא.
2, צבא כעיסוק עיקרי חייב להיות מוכן למלחמה.
3, גודל הצבא חייב להתאים לגודל איום היחוס ולדרך הפעולה הנדרשת כדי להשיג ניצחון על איום היחוס. לא איזה גודל מוקטן שמאפשר רק להשיג הפסקת אש זמנית.
4, איזון הגודל של זרועות הצבא ביחס לסך גודל של הצבא(אוויר, ים, יבשה, מודיעין וכד’) וגודל רכיבי הכוח השונים מהם בנויים זרועות הצבא.
האיזון הוא זה המתחייב כדי להשיג הצלחה במצב של מלחמה כוללת ולא זה הנדרש לטפל במצב של מב”מ.
המסקנות של סעיפים 3 ו 4 וביחס למצב הנוכחי
היתה זו שגיאה קשה, סוג של ליקוי מאורות אצלנו כאשר החליטו לצמצם ובגדול את גודל צבא היבשה ובעיקר את ההיקף הכוחות המשוריינים והארטילריים שלנו.
הבהרות כלליות:
1, הלקחים הראשוניים אינם עוסקים בטכנולוגיה, לא באמל”ח כזה או אחר, הם עוסקים רק בגודל הכוח הנדרש ובדרך של הפעלת הכוח.
2, אני לא מאשים כאן את ראשי הממשלה, שרי הביטחון והרמטכ”לים של 40 השנים האחרונות.
אבל אין ספק, וזה היה ברור כבר לפני שנים רבות, שהם טעו ובגדול, טעו בהבנת המציאות הביטחונית וגם לא הבינו (להערכתי כתוצאה של בורות) את דרך המלחמה האוניברסלית, דרך שתואמת את הפסיכולוגיה האנושית ודרך שקיימת כבר אלפי שנים.
קרדיט: אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים. קרדיט לתמונות: דובר צה”ל
3, גודל הצבא חייב להתאים לגודל איום היחוס ולדרך הפעולה הנדרשת כדי להשיג ניצחון על איום היחוס.
לא איזה גודל מוקטן שמאפשר רק להשיג הפסקת אש זמנית.
4, איזון הגודל של זרועות הצבא ביחס לסך גודל של הצבא(אוויר, ים, יבשה, מודיעין וכד’) וגודל רכיבי הכוח השונים מהם בנויים זרועות הצבא.
האיזון הוא זה המתחייב כדי להשיג הצלחה במצב של מלחמה כוללת ולא זה הנדרש לטפל במצב של מב”מ.
המסקנות של סעיפים 3 ו 4 וביחס למצב הנוכחי.
היתה זו שגיאה קשה, סוג של ליקוי מאורות אצלנו כאשר החליטו לצמצם ובגדול את גודל צבא היבשה ובעיקר את ההיקף הכוחות המשוריינים והארטילריים שלנו.
הבהרות כלליות:
1, הלקחים הראשוניים אינם עוסקים בטכנולוגיה, לא באמל”ח כזה או אחר, הם עוסקים רק בגודל הכוח הנדרש ובדרך של הפעלת הכוח.
2, אני לא מאשים כאן את ראשי הממשלה, שרי הביטחון והרמטכ”לים של 40 השנים האחרונות.
אבל אין ספק וזה היה ברור כבר לפני שנים רבות.
הם טעו ובגדול, טעו בהבנת המציאות הביטחונית וגם לא הבינו(להערכתי כתוצאה של בורות) את דרך המלחמה האוניברסלית, דרך שתואמת את הפסיכולוגיה האנושית ודרך שקיימת כבר אלפי שנים.
קרדיט: אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים. קרדיט לתמונות: