מכפילי הכוח הטכנולוגים והשפעתם המכרעת על מלחמת יום הכיפורים
*- מכפילי הכוח הטכנולוגים והשפעתם המכרעת על מלחמת יום הכיפורים. *- מכפיל כוח שהיה יכול להיות לנו גם לפני מלחמת יום הכיפורים.
1 הסבר כללי:
גורמים חשובים רבים משפיעים על דרך ההתנהלות של המלחמה, כל מלחמה ותוצאותיה.
להלן חלק מהם בהתייחסות למלחמת יום הכיפורים:
א, הפתעות אסטרטגיות כגון;
1, מתקפת הפתע של צבאות מצריים וסוריה שפתחה את המלחמה כאשר אנחנו לא ערוכים.
2, חציית התעלה של צה”ל בחזית הדרום ובתפר שבין הארמיות 2 ו 3 שם לא היו כוחות מצריים משמעותיים.
וכתוצאה מכך השלמת כיתור מלא של ארמיה 3 וכיתור חלקי של ארמיה 2 מה שגרם למצריים להתחנן להפסקת אש.
ב, יחסי הכוחות בזירת הקרב, הם חייבים להיות סבירים.
1, כך ברמת הגולן כ 177 טנקים שלנו מותקפים ע”י כ 1200 טנקים סורים.
ולכן למרות מלחמת הגבורה שלנו, הצלחנו להדוף אותם רק לאחר ש 2 אוגדות שריון שגויסו עלו אחרי יומיים לרמה ומעשית איזנו את יחסי הכוחות.
2, בתעלה חטיבת חי”ר אחת וחטיבת שריון אחת בלבד מותקפות ע”י 5 דוויזיות מצריות.
לצערנו עד שהתעשתנו הם כבר תקעו יתד באדמת סיני ולא הצלחנו להדוף אותם עד לסיום המלחמה.
2, מכפילי הכוח של המלחמה:
ברצוני להרחיב בנושא פחות מוכר לציבור הרחב והוא מכפילי הכוח הטכנולוגיים.
א, הגדרה
מכפיל כוח טכנולוגי הוא אמצעי שכאשר הוא מצוי ברשותך בכמות מספיק גדולה וגם כאשר הוא מופעל נכון מבחינת תורת הלחימה.
אזי אין ליריב יכולת טובה להתגונן מפניו וכך היריב סופג אבדות כבדות בנפש ובאמל”ח נניח בטנקים ובמטוסים מושמדים וכך הוא לא מצליח לנצח את המלחמה או למקסם את ההישגים שלו.
ב, מכפילי כוח מהסוג הזה ובתכנון סובייטי הופעלו נגד צה”ל במלחמת יום הכיפורים והם שגרמו לנו לאבדות כבדות בנפש ובאמל”ח חשוב לא פחות גם הקשו מאוד על הכוחות שלנו לנצח ומהר.
להלן פירוט:
ג, מערך סוללות הטילים נגד מטוסים
מערך שנבנה ע”י הסובייטים לאורך קווי הגבול ברמת הגולן ובתעלת סואץ.
היה זה מערך צפוף שמורכב מסוללות רבות שמחפות זו על זו וכשהמערך מורכב מ 3 סוגי טילים שמיועדים ליירוט של המטוסים בגבהים שונים.
ובנוסף עוד מאות תותחי נ”מ שמגינים על הסוללות מפני תקיפות מטוסים מגובה נמוך.
המערך הזה עבד יפה ועד שחלקו לא הושמד ע”י כוחות השריון, המערך הזה גרם לחיל האוויר לאבדות כבדות במטוסים ובטייסים ומעשית המערך הזה לא איפשר לחיל האוויר לסייע ביעילות לצבא היבשה ולבלום את הפלישה.
כך צבא היבשה ספג אבדות כבדות כתוצאה מניטרול ח”א שלנו והממשלה והמטכ”ל איבדו את היכולת לעצור את האויב עד לגיוס גייסות המילואים והזרמתם לחזית.
לחיל האוויר של אז לא היה מענה טכנולוגי סביר לבעיה הזו וזאת למרות שהם היו מודעים לכך כבר בסוף מלחמת ההתשה כ 4 שנים לפני פרוץ המלחמה.
ד, בעיית טילי ורקטות הנ”ט בחזית הדרום.
המצרים הצטיידו בעשרות אלפי טילי סאגר ורקטות rpg כאמצעי היחיד היעיל למסוגל לעצור את תנופת השריון הישראלי.
האמל”ח הזה שיבש את כל דרך המלחמה שלנו בחזית הדרום וגרם לצה”ל למאות אבדות, אלפי נפגעים והשמדת מאות טנקים ורק”מ אחר שלנו.
מזל שהבעיה הזו לא היתה משמעותית ברמת הגולן כי הסורים לא הספיקו לצייד את החי”ר שלהם בטילי נ”ט.
גם כאן היה לצה”ל מידע רב ומבעוד מועד אך הגורמים האחראים לא התייחסו למידע ברצינות.
3, האם בטכנולוגיה שהיתה לפני 50 שנה היה ניתן לנטרל את מכפילי הכוח של האויב?
להערכתי חלקית כן ואולי גם בשיעור שעולה על 50%.
4, הלקח לתקופה הזו ולעתיד.
חייבים וניתן לדעת מה הם מכפילי הכוח של האויב ולהכין מענה טכנולוגי יעיל שינטרל את העוקץ.
זה מענה שלא רק מצמצם את האבדות והנזק במלחמה, יש סיכוי סביר שמענה טכנולוגי יעיל גם ימנע את המלחמה.
דוגמא חיובית לכך הם המערכות האקטיביות שלנו המגינות על רק”מ מפני טילי נ”ט ומל”טים מתאבדים, מעיל רוח וחץ דרבן.
מערכות כאלה לא היו לרוסים כשניסו לכבוש את אוקראינה והתוצאות ידועות.
היום כולם מבינים את החשיבות של מיגון אקטיבי לרק”מ.
קרדיט: אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים. קרדיט לתמונות: ויקיפדיה