מסמכים: כך מתערבת איראן בענייניה הפנימיים של לבנון. חלק ב’
המסמכים מדברים גם על שיבוש ובקרה של המערכות הראשיות וזרימת העבודה הפנימית של משרד החוץ, וקבלת שרת הארכיון הראשי של המשרד בקיבולת של 50 טרה-בייט המכיל מערכות גיבוי, מאגרי מידע ושרתים.
עוד מדברים על גישה לאיסוף המסמכים עבור 75 השרתים והמערכות שמפעיל משרד החוץ, לרבות מערכת החדשות והדיווחים, מערכת הויזות, מערכת התורים והפניות, מערכת כוח האדם, מערכת הזכויות, מערכת הרישומים , וכו.
שגרירויות המשטר פועלות תחת פיקודו של משרד המודיעין וכוח קודס.
שגרירויות המשטר מספקות כיסוי דיפלומטי לדיפלומטים שלו שהואשמו בטרור, כמו אסד אללה אסדי.
שגרירויות המשטר מיישמות מדיניות לקידום מלחמה וטרור.
הוא גם חושף חלק גדול מהמסמכים הללו החושפים את מדיניות ההתערבות של המשטר האיראני במדינות האזור ואת תוכניותיו לעתיד.
מסמכים אלו מגלים כי המשטר האיראני זקוק מאוד להתערבות בלתי נמנעת בענייני מדינות האזור ובהגנה על המיליציות ושכירי החרב שלו.
המשטר האיראני לא יכול להפסיק לעשות זאת מכיוון שלדברי חמינאי, אם יפסיק את המלחמה בסוריה, עיראק ולבנון, הוא יצטרך להילחם עם העם האיראני בטהרן, אספהאן וקרמנשה.
במצב שבו העם האיראני חי בעוני, אומללות, אינפלציה משתוללת, ויותר מ-80% מתושבי איראן נמצאים מתחת לקו העוני, משכורות המורים ועובדי הממשלה לא שולמו כבר חודשים והם כל הזמן מפגינים ומפגינים כדי לדרוש את זכויותיהם, ובמצב בו המשטר טוען כי הוא אינו יכול לשלם עבור זכויותיהם עקב הסנקציות, ובכל זאת המשטר ממשיך במדיניות ההתפשטות שלו ותומך בשכירי החרב שלו באזור, כולל בשאר אל-אסד וחיזבאללה, המשטר מבין שהעם לא יכול להשלים עם זה.
בדוגמה אחת שנחשפה באותם מסמכים, תוך 8 שנים בלבד מ-2011 ועד סוף 2019, נשלחו לסוריה יותר מ-11 מיליארד דולר בצורת תוכנית האביב (סיוע לסוריה). הסכום הכולל של החוב הסורי מוערך ב-50 מיליארד דולר או יותר.
מנקודת מבט זו ניתן להבין את הסיוע הנדיב של המשטר לחיזבאללה, החות’ים בתימן ושכירי החרב העיראקים שלו.
המסמכים מוכיחים את תקפותן של עמדות המוג’אהדין, שאמר מהיום הראשון כי המשטר הזה מבוסס על שני יסודות: דיכוי פנימי, פונדמנטליזם, מחאה מלחמתית ויצוא טרור לחו”ל.
המוג’אהדין-חלק חשף גם הוא בעבר גם את ההוצאות המופרזות של משטר המולות בסוריה, מסמכים שהתבררו כאמינים. באמת.
ועם ההתקוממות הארצית של העם האיראני בשנה האחרונה, ברור שהאיזון הפנימי של המשטר הופר. הבעיה הדחופה של המשטר היא הסכנה הגדולה להפלתו, ההתקוממות של העם האיראני והתנגדותו היא שקובעת את גורלה ועתידה של איראן.
מסיבה זו בדיוק, נקטו המולות בכל מיני שיטות תעמולה, הונאה תקשורתית ולוחמה פסיכולוגית כדי לעכב את האפשרות של נפילתו הבלתי נמנעת של משטרו.
קרדיט: אלג’נוביה