חשש מפשיטת רגל של מצרים על רקע התעקשות קרן המטבע ליישם את תנאיה
האתר World Socialist פרסם מאמר מאת ז’אן שאול, בו אישר כי החוב החיצוני של מצרים עלה ל-163 מיליארד דולר, שווה ערך ל-93% מהתמ”ג של המדינה, לאחר הלוואה נוספת בסך 13 מיליארד דולר מסעודיה ואיחוד האמירויות, וכן הנפקה חדשה של אג”ח ממשלתיות. בריבית גבוהה יותר לכיסוי הוצאות ממשלתיות רגילות.
קרן המטבע הבינלאומית דרשה ממצרים ליישם חלק מבקשותיה, כדי להבטיח שהקרן לא תפסיק לשלם את ההלואה השניה של שלושה מיליארד דולר.
הקרן אמרה מוקדם יותר כי על ממשלת מצרים להציג גמישות אמיתית במחיר הלירה המצרית וליישם מדיניות הפרטה אמיתית.
המאמר ציין כי הגידול בחוב החיצוני הגיע על רקע עליית ערך הדולר ומטבעות מרכזיים אחרים מול הלירה המצרית., כאשר הבנקים המרכזיים הגדולים העלו את הריבית.
“עם עליית החוב של מצרים, ההוצאות הממשלתיות הלכו לטובת כיסוי חובות במקום למטרות בריאות, חינוך ורווחה סוציאלית”, הוסיף.
הוא ציין שיותר משליש מ-106 מיליון תושבי מצרים כבר חיים בעוני, בעוד ש-30% נוספים נעים סביב קו העוני.
כלכלת מצרים נפגעה קשות ממגיפת הקורונה, אשר עצרה את תעשיית התיירות, המכניסה כ-12% מהתמ”ג, 15% מהמט”ח ו-10% מהעבודות, והובילה להחזרת עובדי המפרץ ואובדן ההעברות שלהם במטבע זר .
המצב הקשה הוחמר בעקבות פרוץ המלחמה הרוסית-אוקראינית, שהביאה לעלייה בעלות היבוא החקלאי, בעיקר חיטה, תירס ושמני בישול, שהגיעו ברובם מרוסיה ואוקראינה.
זה, לפי הכתבה, הוביל ליציאה של 20 מיליארד דולר מהון ספקולטיבי – יותר ממחצית מהכסף החם שהושקע במדינה – במרדף אחר ריבית גבוהה יותר.
בדצמבר האחרון הסכימה קרן המטבע הבינלאומית להעניק למצרים הלוואה של 3 מיליארד דולר, הלוואה רביעית מאז שהנשיא א-סיסי הפיל את ממשלתו הנבחרת של מוחמד מורסי הקשור לאחים המוסלמים ,בהפיכה צבאית ב-2013, מה שהפך את מצרים ללווה השנייה בגודלה של כסף זר של קרן המטבע הבינלאומית אחרי ארגנטינה.
אבל סכום זה לא מתקרב לסגירת פער מימון המוערך בין 17 ל-70 מיליארד דולר.
ההלוואה גם הותנתה בכך שמצרים תסכים לפחת את המטבע שלה, שהיה עד כה צמוד לדולר, ותותיר את הלירה לחסדיהם של ספקולנטים במטבעות בינלאומיים, וכן הפרטת נכסי המדינה וקיצוץ בהוצאות הציבוריות, לרבות קיצוץ סובסידיות על מוצרי בית בסיסיים.
קרן המטבע הבינלאומית היתנתה את התשלום בעריכת בדיקה .
הלירה המצרית פוחתה בחצי בשנה האחרונה, כאשר שער החליפין של השוק השחור שרבים תלויים בו צונח. מה שעדיין לא מספיק טוב עבור קרן המטבע הבינלאומית, למרות שהפיחות גרם לאינפלציה להמריא ל-34% במרץ, ואת האינפלצייה במחירי המזון ל-62%, בהשוואה ל-26% באפריל 2022, לפי הבנק העולמי.
זרימת מטבע חוץ למדינה הופסק כמעט לגמרי למרות שהבנק המרכזי העלה את הריבית ל-19%.
המאמר ציין כי המחסור במטבע זר פירושו הצטברות סחורות בנמלי מצרים ובספינות הממתינות לפרוק את מטענן.
יבואנים, שאינם יכולים להשיג מטבע חוץ בשל הקצאות נמוכות ליבואנים שאינם קשורים לשלטון המרכזי, מחסור בדולרים ודלדול יתרות הבנק המרכזי, אינם יכולים לשחרר את סחורתם מהמכס.
הממשלה התחייבה להשלים יציאה מעד 79 מגזרים עסקיים ויציאה חלקית מ-45 מגזרים נוספים בתוך שלוש שנים תוך הגדלת ההשקעות הפרטיות מ-30 ל-65 אחוזים.
מצרים עשתה זאת כדי להבטיח הלוואות של 14 מיליארד דולר נוספים ממקורות בינלאומיים אחרים. היא הודיעה שוב כי היא מתכננת להפריט 32 חברות ממשלתיות, כולל חברות בבעלות הצבא, עד 2024.
הצבא מחזיק או שולט בעד 40% מהכלכלה מחוץ לתקציב המדינה הרשמי.
הבטחות של משטר סיסי מופרות שוב ושוב. לפני מספר שבועות, מצרים השעתה את מכירת נתח המניות בטלקום מצרים שבשליטת המדינה, תוך שהיא מציינת “שזה בגלל תנאי שוק”, תוך שהיא בטוחה שהיא לא תצליח לגייס את היעד שלה בסך 2.5 מיליארד דולר.
איחוד האמירויות, קטאר וסעודיה התחייבו כל אחת להלוות לפחות 22 מיליארד דולר כדי לתמוך בסיסי, בעיקר באמצעות השקעות, עסקאות מעטות נחתמו עקב חוסר הרצון של קהיר למכור יותר ממניות מיעוט או לחשוף את הערכת השווי האמיתית של הנכסים.
מצרים קיבלה כ-92 מיליארד דולר ממדינות המפרץ בעשור האחרון, אך נפח ההלוואות ירד בחדות בשנים האחרונות, שכן סעודיה ציינה כי לא תעניק סיוע ללא תנאי, כי היא מחפשת להרוויח ולהגביר את השפעתה.
ההרס הכלכלי של מצרים מקרין לכל רחבי אפריקה, וגורר אזהרות של אנליסטים וצוותי חשיבה לגבי הפוטנציאל לתסיסה חברתית וסכסוכים אזרחיים בתוך מצרים.
קרדיט: ערבי 21 קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות