יפן רוצה את מערכות ההגנה האוויריות הישראליות “קלע דוד” ו”חץ 3″

“לא היו ימים טובים לישראל…..”

דווח כי יפן מעוניינת לרכוש את מערכות ההגנה האוויריות מדגמי “קלע דוד”  ו”חץ-3″ הישראליות.

“אנחנו לא רק צופים במתרחש ברחבי העולם באזורים בהם יש איום של מל”טים, טילי שיוט וטילים בליסטיים, אנחנו גם מנסים להעריך מה יקרה בעוד 5 שנים מהיום”, אמר קצין ישראלי בכיר, דני גולד, בראיון לערוץ היפני NHK TV.

אלביט, החברה הישראלית, תסייע גם ליפן לחזק את התעשייה הצבאית הלאומית שלה – היא חתמה על מזכר הבנות אסטרטגי עם NAS ו-Itochu Aviation להעברת ידע טכנולוגי ליפן, כדי לענות על צרכיה למערכות מתקדמות ולנשקכדי להתמודד עם איומים מסין וצפון קוריאה.

 

קלע דוד

מערכת “קלע דוד” הגיעה כתוצאה משיתוף פעולה בין רפא”ל הישראלית לחברת “רייתאון” האמריקאית בשנת 2009 ונכנסה לשירות בשנת 2017. היא מסוגלת להתמודד עם טילים בליסטיים המשוגרים ממרחק של 40-300 ק”מ.

החימוש העיקרי של המערכת הוא טילי סטנר – Stunner שפותחו במשותף על ידי רפא”ל הישראלית ורייתיון האמריקאית.

בדיקות הניסוי החלו ב-2012 ונכנסו לשירות ב-2017, והבדיקות הסתיימו לבסוף ב-2020 לאחר ביצוע השינויים הדרושים האחרונים.

 

הטיל הדו-שלבי נועד ליירט טילים בליסטיים קצרי טווח עם טווח של 40 עד 300 ק”מ, כולל טוצ’קה, איסקנדר, פתח-110, טילי שיוט, מל”טים ומטוסי קרב. טווח הטיל הוא בין 70-250 ק”מ.

קרדיט: סוריה טי וי

 

מערכת ההגנה האווירית הישראלית “חץ”

“חץ” היא מערכת הגנה אווירית ישראלית ארוכת טווח, בדומה למערכות ה-THAAD והפטריוט האמריקאיות, המערכת מתמחה בעיקר ביירוט טילים בליסטיים, והיא אינה מיועדת ליירט כל מטרה אווירית אחרת, בין אם טילי שיוט ובין אם בכלי טיס.

החזקת טילים בליסטיים על ידי חלק ממדינות ערב (מצרים, עיראק, סוריה) ואיראן היא אחד המניעים החשובים ביותר שגרמו לישראל לתכנן את מערכת ההגנה האווירית “חץ” ארוכת הטווח כדי להתמודד עם הטילים הבליסטיים לטווח קצר ובינוני שמדינות אלו מחזיקות. גם מלחמת המפרץ השנייה הייתה מניע גדול מאחורי תכנון מערכת זו, במיוחד לאחר כשלונה המהדהד של מערכת הפטריוט ביירוט טילי סקאד עיראקים (אל-חוסיין).

קרדיט: תעשיה אווירית

 

גרסת “חץ 3”

בסביבות אוגוסט 2008, ארה”ב וממשלת ישראל החלו לפתח גרסה חדשה יותר של המערכת, הידועה בשם “חץ 3”, עם שיעור סיכול של בין 90 ל-99%. גרסה זו תוכננה ליירט טילים בליסטיים לטווח קצר ובינוני מחוץ לאטמוספירה, שכן כמה דיווחים מצביעים על כך שיש לה טווח של עד 200 ק”מ וגובה של 100 ק”מ. טיל החץ 3 מהיר וקטן יותר מטיל החץ 2, ומשקלו נמוך יותר, מכיוון שהוא שוקל כמעט חצי.

צפוי שסוללת החץ 3 תוכל ליירט יותר מחמישה טילים בליסטיים תוך 30 שניות. הטיל מצויד במנוע בעל תכונת דחף וקטורית המאפשר לו לשנות את כיוון המנוע כדי לאפשר תמרון של הטיל. תכונה זו מאפשרת לטיל ליירט את המטרה hit-to-kill  וכן מאפשרת למערכת ליירט לוויינים.

קרדיט: תעשיה אווירית לישראל

 

רכיבי מערכת

• מכ”ם אורן ירוק: זהו מכ”ם בעל מטריצת סריקה אלקטרונית פעילה הפועל בטווח אורך הגל L-Band. יש לו טווח גילוי של 500 ק”מ ויכול לעקוב אחר 30 מטרות בו זמנית הנעות במהירות של 3000 מ”ש. המכ”ם מחפש , מנטר, עוקב ומכוון טילים בו-זמנית. הוא מכיל מערכות נגד שיבוש יעילות ביותר.

• מכ”ם סופר אורן ירוק – Super Green Pine: זאת הגרסה העדכנית ביותר של קודמתה, עם טווח של 800-900 ק”מ. החל משנת 2008 החליף את המכ”ם “אורן ירוק”. מכ”ם זה מתקדם יותר מקודמו ומסוגל להתגבר על ניסיונות שיבוש רציניות ביותר.

• מערכת פיקוד, בקרה, ניהול קרבות ותקשורת מדגם Golden Citron. מערכת זו יכולה לשלוט ב-14 יירוטים בו זמנית, והישראלים הצליחו, בשיתוף פעולה אמריקאי, לסנתז את המערכת גם עם מכ”מים ומערכות פטריוט.

• כל סוללה מכילה 4-8 משגרי טילים, וכל משגר מכיל 6 צינורות שיגור. הם נטענים מחדש תוך שעה. כ-100 אנשים עובדים על מעקב וניהול הסוללה, ולא ניתן להעבירה לשום מקום אלא אם כן היא עברה תהליכי קיפול והכנה מתאימים. 

קרדיט: אלחנאדק

 

עלות מערכת החץ

עולות שאלות לגבי עלות מערכת ההגנה האווירית “חץ”, שכן חלק מההערכות מצביעות על כך שעלות טיל אחד של מערכת זו עומדת על כ-3 מיליון דולר, בעוד שעלות המכ”ם “אורן ירוק” היא כ-83 מיליון דולר.

המערכת המשולבת זקוקה גם למרכז בקרה שנותן פקודות לשיגור טילים, לפי ההערכות עלות הסוללה כולה נעה בטווח של 170 מיליון דולר.

קרדיט: ערביכ דפנס    קרדיט לתמונה: באדיבות תעשייה אווירית