על צדקה, רמדאן, קיבוץ נדבות וילדים תימנים. חלק ב’

ילדים רבים אחרים פשוט נמכרים ע”י בני משפחותיהם לכנופיות פשע שעוסקות בסחר בבני אדם, סחר בילדים, או “סתם” סחר בילדים לצורך קיבוץ נדבות ועבודות סבלות מזדמנות בשווקים ומחסני סחורה, בערב הסעודית או מדינות אחרות באזור.

התופעה של הברחת ילדים מתימן מוכרת כבר מאמצע שנות ה 90 של המאה העשרים, וכבר שנים שהיא מתרחבת לקראת חודש רמדאן, היות והמצוקה הכלכלית שדוחפת את המשפחות לשלוח את ילדיהם “לעבודה מכניסה במדינה השכנה עשירה” מתגברת עם עליית מחירי המזון ודברי המתיקה, שמאפיינת את התקופה של לפני חודש רמדאן.

התופעה החלה להתרחב לאחר מלחמת המפרץ השנייה בשנת 2003, והתרחבה משמעותית בשנת 2008, מתופעה שמוכרת בעיקר במחוזות הגובלים בערב הסעודית, התפשטה הברחת הילדים לרבים ממחוזות תימן, וראשי כנופיות המבריחים וסוחרי העבדים / קבצנים, צברו כוח עושר רב, ומעבר להברחת גבול פשוטה, “העסק התרחב” גם לניצול ילדים נכים, שמוכנסים לממלכה הסעודית באמתלה של טיפול רפואי, ובסופו של דבר הילדים מוצאים עצמם מקבצי נדבות ברחוב, כי הרי אין דבר יותר פותח את כיסי עוברי האורח הנדיבים, ממראה של ילד מסכן חולה או נכה. מסיבה זו גם יש ילדים אומללים שהחלאות שמנצלים אותם, מטילים בהם מומים, כדי להגדיל את ההכנסה מקיבוץ הנדבות.
(גם בארץ מוכרת תופעה של הטלת מום בילדים, כגון שבירת עצמות, ומניעת יישור העצמות לאיחוי תקין, בכך ליצור נכות ניכרת לעין)

בשביל שתבינו עד כמה התופעה הפכה לעניין שגרתי ואפילו “נורמלי” אספר לכם על מקרה מקיץ 2011, שנה בה חודש רמדאן התחיל ב 31 ביולי ונמשך עד 29 באוגוסט, שקבוצת מורים בבית ספר יסודי בתימן, לימדה את התלמידים הצעירים את רזי מלאכת קיבוץ הנדבות בממלכה הסעודית, ובהם שינון “החדית’ים הנכונים” שיפתחו את ליבם וכיסם של הסעודים, או לגשת בצמתים למכוניות בהן יושבות גם נשים, כי הן יותר רחמניות נדיבות כשרואות ילד קטן מבקש נדבה, או סתם לבחור מכוניות יקרות, א למכור מים בצמתים, מתוך הבנה שרבים מהקונים הנדיבים לא יבקשו עודף או יתנו כסף מבלי לקחת את הבקבוק.

לאחר שהילדים למדו את התיאוריה, עם סיום שנת הלימודים ותחילת חופשת הקיץ, שנפלה כאמור על תקופת חודש רמדאן, תיאמו המורים עם כנופיית מבריחים לקחת את הילדים לחופשת קיץ משתלמת של קיבוץ נדבות במדינה השכנה, וחלקם הוברחו לערים קרובות יחסית לגבול כמו ג’יזאן, או אבהא (עליהן דיברתי בעבר) וחלקם הגיעו גם עד לריאד ולמכה.
תפיסת קבוצות גדולות של ילדים בחופשת הקבצנות המאורגנת יחד עם מוריהם, עשתה רעש בעיתונות המקומית ועוררה עניין, והייתה חלק מתחילת העלאת הנושא למודעות ציבורית בממלכה, דבר שהוביל לכך שסעודים רבים הפסיקו לתת נדבה לקבצנים ברחוב, לאחר שהבינו שהילדים הקבצנים ברחובות הערים הם חלק מפעילות כנופיות מאורגנות שמנצלות את הילדים לעשות רווחים מהנדיבות הסעודית.

זה לא שהרשויות הסעודיות והתימניות לא ניסו לעשת משהו למיגור התופעה, ואציין שביוני 2006 אפילו הייתה פגישה מרובת משתתפים של 25 פקידים ממשרדי הביטחון, הפנים והרווחה של שתי המדינות, וכן נציגים מארגונים אזרחיים, כולל נציגי משרדי יוניצף בתימן, יוניצף סעודיה, ויוניצף MENA – המשרד האזורי של המזרח התיכון וצפון אפריקה, וכולם דיברו יפה והסכימו שצריך לעשות מעשים, אבל מאז (לפחות מ 2008) בתימן עסוקים בלהרוג אחד את השני ולהרוס את המדינה, וכפי שאתם יודעים, בתימן אין באמת עם מי לדבר על נושאים שקשורים לזכויות אדם, לא כל שכן לזכויות ילדים ומניעת ניצולם.

בפגישה דובר על כ 24 אלף ילדים שמקבצים נדבות בסעודיה, רובם מתימן (ומעוד 17 מדינות…!) רק שמאז לא רק שלא נעשה דבר למיגור התופעה, כפי שכבר הבנתם, התופעה צמחה לממדים מפלצתיים.

מילה על הילדים – קורבנות התופעה
רבים מהילדים המוברחים מתימן, עוברים התעללות בדרך, חלקם נאנסים וחלקם אף מתים בדרך, מצמא או פציעה לא מטופלת, וחלקם נרצחים – מוכים למוות בידי המבריחים. אוסיף שיש לא מעט מקרים בהם מנוצלים הילדים שמוברחים לממלכה הסעודית, כסבלים ולשאת על גבם חבילות שונות של כל מה שכנופית המבריחים רוצות להכניס לשטח סעודיה, ובמקרים רבים מדובר בסמים. (אשאיר לכם לנחש באיזה סמים מדובר ומה מקורם, ואפילו לא ארמוז איזו מדינה דואגת להציף בסמים את ערב הסעודית ומדינות אחרות באזור…)

יש לציין שההתעללות לא מסתיימת לאחר שעברו את הגבול, ושהותם הלא חוקית בסעודיה אינה סוגה בשושנים, תנאי המגורים אינם של מלון חמישה כוכבים, יש מי שמשכנים אותם במבנים רעועים בפאתי העיר או בשכונות הפחות טובות, או בחוות בקרבת העיר, ויש מי ששפר עליהם מזלם וסידרו להם מקומות לינה במסגדים (כמובן תמרת תשלום ו/או עבודות קטנות)

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון   קרדיט לאיור: קריקטור אליום