לה מונד: האימפריה הכלכלית של הצבא המצרי בסכנה
דיווח של העיתון הצרפתי “Le Monde” הצביע על כך שממשלת מצרים מתכננת לצאת לתהליך הפרטה שאפתני של חלק מהחברות, אך האחראים על הצבא, שיש לו מונופול על רוב החברות הללו, “עדיין מהססים”.
וואטניה, המפעילה יותר מ-250 תחנות דלק, וחברת סאפי לבקבוקי מים מינרליים, הם בין החברות המיועדות להפרטה ראשונות שהממשלה מתכוונת לבצע.
ממשלת מצרים הציעה למכירה נכסים רבים בבעלות המדינה, שכן ההלוואה בסך 3 מיליארד דולר שקיבלה קהיר מקרן המטבע הבינלאומית בסוף 2022 לוותה בתנאים, כולל הפרטת חברות ציבוריות רבות ושמירה על שער חליפין גמיש כך שהלירה המצרית תשקף את ערכה האמיתי.
בהתייחסו לכך אמר יזיד סייג, מנהל התוכנית “יחסים אזרחיים-צבאיים במדינות ערב” במרכז קרנגי בביירות, בראיון לעיתון הצרפתי, “הם הבטיחו את זה לפני שנים, אבל תמיד דוחים”, והם ידחו שוב.”
“יתכן שלפקידים יש אינטרס לשמור אפילו על עסק עם רווחים נמוכים כדי להנות מהטבות ושוחד”, הוסיף.
דו”ח “לה מונד” סבור כי התיאבון של הממסד הצבאי במצרים גדל משמעותית תחת נשיאותו של עבד אל-פתאח א-סיסי.
ראוי לציין כי הצבא המצרי הפך לעמוד השדרה של המדינה מאז 1952, אך השפעתו על המדיניות הכלכלית, הקצאת התקציב והחוזים הציבוריים הלכה וגברה בשנים האחרונות, כאשר הצבא הרחיב את האימפריה שלו למגזרים נוספים, מלבד אלו שאליהם המצרים רגילים, כמו ניהול תעלת סואץ, תחום הדלק, התחבורה והתקשורת.
“כוח עבודה זול”
הצבא התערב לאחרונה בצורה יוצאת דופן בכל פעילות כלכלית רווחית, מחוות דגים ועד תעשיית התרופות וכלי התקשורת, “תוך סיכון שהוא יערער את היציבות של מגזרים שלמים במשק”, כדברי העיתון.
72 חברות שהן תחת פיקוח של משרדי הייצור והביטחון הצבאי, נמצאות במצב של חוסר ודאות פיננסית מוחלטת, ללא מעקב אחר חשבונות או ביצועיהן.
הדו”ח גם אומר שחברות אלו אינן משלמות מסים, בעוד המתגייסים לצבא מצרים העובדים בקווי הייצור משמשים כוח עבודה זול.
בנוסף, לפי אותו דו”ח, לצבא יש מונופול על חוזים ציבוריים ומשתמש באדמות מדינה כפי שהוא מוצא לנכון.
“הבנקים לא יכולים לסרב להם בכלום, ויזמים פרטיים, שנאלצים לסבול את התחרות הבלתי הוגנת של הצבא, לא יכולים לצאת נגדם”, אומר לה מונד.
המשקיעים הזרים בורחים
הצבא הפך לשחקן מפחיד עבור משקיעים זרים, אומר טימותי קלדס, סגן מנהל מדיניות המזרח התיכון במכון תחריר. “זה הופך את הכלכלה לפחות אטרקטיבית בתחומים רבים”, הוא מציין.
לדבריו, קרן המטבע הבינלאומית והתורמים הגדולים למצרים, כמו איחוד האמירויות הערביות וסעודיה, העלימו עין מתופעה זו, אך כעת הטון שלהם השתנה, עם קריסת הכלכלה המצרית בעקבות המלחמה הרוסית באוקראינה.
צמצום טביעת הרגל של המדינה והצבא במשק הפך כעת לדרישת חובה שהוטלה על ידי קרן המטבע הבינלאומית, שהעניקה הלוואה שלישית למצרים בדצמבר 2022.
“ערביי המפרץ פועלים מאחורי הקלעים כדי להבטיח שלא ייעשו עוד ויתורים לקהיר”, לפי לה מונד.
עד כה, הממסד הצבאי התנגד לכל הלחץ שהפעיל סיסי, שכן מאז 2018, הנשיא המצרי דחק בצבא לצאת מחלק מנכסיו.
חברת הנפט אבו דאבי בבעלות המדינה של איחוד האמירויות ניסתה לרכוש 50% ממניות Total Energy Egypt, אך נכשלה.
סייג הסביר בהקשר זה: “לחברות צבאיות יכולות להיות חשבונאות פיננסית גרועה מאוד, וזה מקשה עד בלתי אפשרי לבצע ספירות מלאי ומחקרי היתכנות לשוק, שהם תנאי מוקדם להשקעות פרטיות ולרכישת מניות”.
משקיעים זרים נרתעים מהשקעה אם אין להם שליטה מלאה על ניהול החברה שהם רוצים לקנות, או אפילו הצבעה מכרעת בדירקטוריון, “בעוד שאי אפשר לכפות כל דעה על גנרלים”, אומר א. משקיע זר שזהותו לא נחשפה על ידי העיתון הצרפתי.
ריאד מרחיקה את עצמה
בזמן שהמשקיעים במפרץ חיכו לסימני רצון טוב מקהיר, סעודיה לא הסתירה את רוגזה על התערבות הצבא בכל מגזרי ההשקעות.
בינואר האחרון, ריאד החרימה ועידה שארגן נשיא האמירויות, מוחמד בן זאיד אל-נהיאן, בנוכחותו של סיסי.
באותה תקופה פרשנים סעודים מיהרו למתוח ביקורת על קהיר ברשתות החברתיות, כמו טורקי אל-חמד, שגינה את “ההגמוניה הגוברת של הצבא על המדינה, במיוחד על הכלכלה” וראה בה גורם לאבטלה ולמשברים כלכליים.
שְׁקִיפוּת?
בתרגיל נדיר של שקיפות, על פי תיאור “לה מונד”, האלוף וליד חוסיין אבו אל-מגד, מנהל פרוייקטי שירות לאומי בצבא מצרים וראש הסוכנות הכוללת חברות תחת מטריית משרד הביטחון , חשף באמצע פברואר את גובה המסים והעמלות ששילמו חברות אלו למדינה בשנת 2022.
למרות הביקורות האמורות, הצבא לא מפסיק להשקיע, החל מהשקעות בתחם מלונות יוקרה בים האדום, רישיון ייצור חיסונים ורכישת זיכיון בלעדי ל-3,600 קילומטרים של כבישים.
קרדיט: אלחורה קרדיט לתמונה: https://fj-p.net/