איראן: על הקשר בין לוויין, מסגד, משטר מנותק, ועם כועס. חלק ב’

אותו פרחי, שהאיראנים לא שכחו שאמר בספטמבר 2022, שמשרד ההגנה הציב ב 51 ערים באיראן, מערכות גילוי וניטור כדי להתמודד עם “איומים ביולוגיים, רדיולוגיים וכימיים”, ושואלים אותו ברשתות החברתיות, למה מערכות גילוי החומרים הכימיים שלו, לא גילו את ההתקפות הכימיות על תלמידות בתי הספר? ויש ששואלים האם מערכות זיהו מתקפה כימית, והמשטר מסתיר את המידע? ויש כאלה שסתם לעגים, ואמרים שהמשטר בזבז את כספם של האיראנים על מערכות תוצרת פאר התעשייה האיראנית, שטובות בדיוק כמו מערכת זיהוי מרחוק של נגיף הקורונה, שהוצגה לציבור, והתגלתה במגלה מוקשים בריטי ישן…

כדי שתבינו מדוע המשטר קושר את פרסומים כמו תמונות המסגד מהחלל, בתאריכים שונים בחודש שעבאן, אציין מספר תאריכים מעוררי רגשות דתיים ולאומיים באיראן של המולות, בהם ה 3 בחודש השעבאן (היה ב 24 בפברואר) יום הולדתו של חוסיין אבן עלי, האימאם השלישי, נכדו של הנביא מוחמד, ומייסד השיעה, 4 בשעבאן (היה ב 25 בפברואר) יום וותיקי המלחמות והפצועים מלחמות איראן, שנקבע לתאריך זה עקב יום הולדתו של עבאס בן עלי, אחיו הצעיר של האימאם השלישי, שנהרג עם אחיו בקרב כרבלא, וכסמל לגדולתו ואומץ ליבו של עבאס, כי על פי המסורת השיעית והאגדות על מותו המופיעות בהחדית’ים השיעים, עבאס נודע באומץ ליבו ובאגדות על קרב כרבלא, מסופר שהיה אמיץ ונאמן לאחיו האימאם השלישי (ישנם סיפורים שונים על איך נפצע ונהרג בקרב), 5 בשעבאן (היה ב 26 בפברואר) לידתו של עלי בן חוסיין, האימאם הרביעי, 11 בשעבאן (היה ב 4 במרץ) לידתו של עלי אכבר בן חוסיין, בנו של האימאם השלישי (שגם נהרג בקרב כרבלא), וכמובן ולא פחות חשוב זה התאריך החשוב של ה 15 בשעבאן (היה ב 7 במרץ) יום הולדתו של מוחמד אל-מהדי, האימאם השיעי השנים-עשר, הידוע כאימאם הנעלם, שעל פי האמונה השיעית, הוא המשיח שיגאל את העולם באחרית הימים.

באותה הזדמנות אציין שאפשר לראות ברשתות האיראניות תחושת מיאוס ועייפות מכל הטקסים הרשמיים של ימי ציון דתיים ואזרחיים, שהמשטר מארגן לעם האיראני, ויש לא מעט אנשים שפשוט מבקשים שיניחו להם לחיות את חייהם בשקט ולהתפרנס בכבוד, ושיהיו רשאים לבחור ללא חשש מפני המשטר, בדרך בה ירצו לציין יום זה או אחר, ולהשתתף בטקס במסגד או באירוע פרטי בחיק המשפחה בביתם. וזה כולל גם מקבלי גמלאות נכות מקרב פצועי מלחמת איראן-עיראק, שרוטנים שאם המשטר לא היה מבזבז כסף על לוויינים, הם היו מקבלים את קצבותיהם בזמן, והקצבאות שלהם אולי היו שוות משהו יותר מאשר לקבור אותם עמוק בתוך העוני, ולבחור אם לשלם עבור תרופות, או לשלם עבור אוכל, כי הקצבאות שהם מקבלים מהמדינה, לא מספיקות לקיום מינימלי.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון   קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות