המערב פועל בחזית הימית כדי להפעיל לחץ על איראן- חלק ב’

עימותים בים כדי להפעיל לחץ על איראן

אל-דהב סבור כי “יירוט הנשק אינו קשור למלחמת תימן בפרט, אלא לסכסוך הרך עם החברות הקבועות במועצת הביטחון, המעורבות עם איראן בכמה נושאים, ובראשם הסכם הגרעין, והן גם המאיימות על האינטרסים של המערב במפרץ ובים סוף”.

הוא מאמין כי “העימותים בים נועדו להפעיל לחץ על איראן, וליצור הצדקה לאותן מדינות לחזק את נוכחותן הצבאית באזור. בשנת 2021 החלה בריטניה להעביר את הבסיס הצבאי שלה מקנדה לאזור דוקם בעומאן, תוך טענה כי יש איום על האינטרסים הבריטיים והמערביים בכלל, מה שדורש היערכות צבאית מחודשת.

אל-דהב הסביר כי “יש קונפליקטים ימיים באשר לנוכחות הצבאית בין אותן מדינות וישראל מחד ואיראן מאידך, במה שמכונה מלחמת הצללים הימית, ויש תקיפות הדדיות על ספינות מסחר במבצעים שונים במהלך החודשים האחרונים”.

לאור החשיבות האסטרטגית של ים סוף ומיצר באב אל-מנדב בשייט הבינלאומי, ארצות הברית, בריטניה וצרפת לקחו את סוגיית הברחות הנשק לחות’ים בתימן כהצדקה להגברת נוכחותם הצבאית בשנים האחרונות.

העיתונאי התימני אבו בכר אל-פקח, אמר לעיתון ,אל-ערבי אל-ג’דיד”: “עבור האמריקאים והאירופאים, נראה שהחשיבות של יירוט משלוחי הנשק האיראניים לא נובעת מהסכנה שהם יגיעו לחות’ים ולחייהם של תימנים ויציבות תימן ונושאים חיצוניים נוספים, אלא יותר בהקשר של הגעה להסדר מסודר של המערב עם איראן.

עם התגברות החרמת הנשק המוברחת ודישדוש במאמצי המשא ומתן עם סעודיה, איימו החות’ים במהלך החודשים האחרונים ב”קרב ימי”. בנובמבר האחרון אמר ראש המודיעין הצבאי החות’י, עבדאללה יחיא אל-חכים, “העימות הימי חמור יותר מכל עימות אחר, הדורש עבודה זהירה וטובה עם מאמצים גדולים יותר, ושהים מלא במדינות תוקפניות והאמצעים הצבאיים שלהם”.

עדנאן האשם, חוקר לענייני המפרץ האיראני סבור כי “ברור שארה”ב ובריטניה משתמשות במלחמה בתימן ואספקת הנשק לחות’ים כדי ללחוץ על איראן בנושא הגרעין. ” הוא הוסיף בראיון ל”אלערבי אלג’דיד” כי “לגבי תימן, המשך הפעולות בים בקצב הזה ועם כוח המשימה המשותף 153 בים סוף ובים הערבי יצליח להגביל , ולו רק חלקית , את הגעת הנשק האיכותי לחות’ים”.

עם זאת, הוא הוסיף, “אבל, במקביל, התקפות הצי האיראני, מגבירות את המתיחות בין המערב לאיראן, מה שגורם, בטווח הקצר והבינוני, לאיום אזורי עם סיכונים הולכים וגוברים”.

קרדיט: אלערבי אלג’דיד   קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות