תמונת מצב על המתרחש בתימן – חלק א’

מילה על הסכמים להפסקת אש
השכונה המזרח תיכונית מלאת תהפוכות, ומאבקי כוח בין כל הגורמים בשכונה, בים אם מדובר במדינות השכנה או גורמים מחוץ לשכונה שמנסים להיות בעלי השפעה על מוקדי כוח מקומיים.

תימן היא אחת הדוגמאות למאבקי הכוח והתנהלות מדינות השכונה וגורמי השפעה אזוריים וגלובליים.
לא רק שתימן נמצאת מאז ומעולם במאבק מתמיד בין גורמים מקומיים משבטי תימן הרבים, מדינות שכנות כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, המנסות להשפיע על המתרחש בתימן ועל המאבק הפנימי המקומי.

כמובן שגם איראן של המהפכה האסלאמית, המנסה להפוך למעצמה אזורית, מעורבת עד צוואר במלחמה בתימן, תוך שהיא מנסה לייצר להשפעתה על המתרחש בתימן, גם השפעה גלובלית, כדוגמת האיום על חופש השייט במיצרי באב אל-מנדב, שבפתח הים האדום.

גם מקומה של ארה”ב לא נפקד מהזירה התימנית, וכך גם האיחוד האירופי שמנסה “לפייס בין הצדדים” וכך גם שליחי או”ם שונים, ומנסים ליזום שיחות להפסקת אש, לשלח סיוע הומניטרי לתימנים האומללים שהפכו לעקורים – פליטים בארצם, או סתם סבלים מרעב ומחלות משנות המלחמה שמחריבות את תימן.

ביום שלישי השבוע, טס רשאד מוחמד עלי אל-עלימי (رشاد محمد العليمي = Rashad Muhammad Ali al-Alimi) יו”ר מועצת ההנהגה הנשיאותית, לביקור רשמי בבריסל, לשיחות עם מלך בלגיה, ועם שארל מישל, נשיא המועצה האירופית, וכמובן אי אפשר שלא להיפגש עם ז’וזף בורל, הנציג העליון לענייני חוץ ומדיניות ביטחון של האיחוד האירופי, ועם עוד רשמיים בבלגיה ובאיחוד האירופי, ועם כולם ידן בין התיר “על ההתפתחויות בתימן ועל התמיכה הנדרשת להשגת השלום”. (עם הבלגים השיחות יסובו גם על “היחסים בין שתי המדינות וחיזוק השת”פ ביניהן בנושאים אזוריים ובינ”ל בעלי עניין משותף.”)

יחד עם אל-עלימי נסע במשלחת התימנית המכובדת, גם אחמד עוואד בן מובארכ (أحمد عوض بن مبارك = Ahmad Awad bin Mubarak) שר החוץ התימני, שהשתתף במושב המיוחד לדיאלוג בנושא תימן, שהתקיים בוועדה המדינית והביטחונית של האיחוד האירופי, ובנאומו אמר שהתוכנית להבאת שלום לתימן צריכה להתמקד בפתרון שורשי הסכסוך והגורמים לו, ובראשם סיום ההפיכה (החות’ית) על בסיס הטענה (של החות’ים) בדבר הזכות האלוהית לשלוט (בתימן) וטיפול בהשפעותיה הפוליטיות, הכלכליות, החברתיות וההומניטריות הקטסטרופליות, בהתבסס על שלוש ההתייחסויות: יוזמת המפרץ והמנגנון הביצועי שלה, תוצאות ועידת הדיאלוג הלאומי המקיף והחלטת מועצת הביטחון 2216.

תרשו לי להזכיר שמדובר בהחלטת מועצת הביטחון של האו”ם, משנת 2015, שלצד הטלת סנקציות “על יחידים שמערערים את יציבות תימן”, גם קורא לכל הצדדים ולחותי’ם במיוחד, “להפסיק את האלימות ולהימנע מפעולות חד-צדדיות נוספות שאיימו על המעבר הפוליטי” ובנוסף נאמר בהחלטה שהמעצה דורשת ש “החות’ים ייסוגו מכל האזורים שנתפסו במהלך הסכסוך האחרון, לוותר על נשק שנתפס ממוסדות צבא וביטחון, לחדול מכל הפעולות הנופלות באופן בלעדי בסמכותה של ממשלת תימן הלגיטימית וליישם באופן מלא את החלטות המועצה הקודמות”.

אז עכשיו שאתם זוכרים את לשון החלטת מועצת הביטחון המדוברת, אתם גם מבינים שמאפריל 2015 החלטה 2216 של מועצת הביטחון של האו”ם נשארה בגדר עוד החלטה חסרת משמעות שאף אחד לא ממלא את הנאמר בה או נוהג לפי הנאמר, ואם החות’ים לא מילאו דבר וחצי דבר ממה שנדרשו אז, או בכל החלטה אחרת  או בכל מסמך שעליו חתמו בעצמם, למה שפתאום יהפכו עורם וישתנו, ויהפכו לרודפי שלום שמוותרים על זכותם האלוהית לשלוט בתימן?

בשאר נאומו, דיבר שר החוץ הנמרץ, על המאמצים לקידום השלום, והיה מלא טענות כרימון כלפי החות’ים על הטרגדיה שכפו על העם התימני, וכן דיבר על האינטרסים הביטחוניים המשותפים של תימן ואירופה בים האדום, על האיום שהחות’ים מהווים לשלום ולביטחון העולמי, בכך שהם מאיימים לפגוע בנמלים, מתקני נפט, ומכליות בנתיבי השייט ואספקת האנרגיה הגלובלית, וכן הזכיר את התפקיד האיראני בערעור השלום ופגיעה בביטחון העולמי, בכך שהאיראנים מבריחים אמל”ח רב לחות’ים, כלל טילים ומל”טים המשמשים את החות’ים לפגוע במתקני נפט בתימן (וכן גם בערב הסעודית ובאמירויות)

אישית אני מאחל לאל-עלימי, יו”ר מועצת ההנהגה הנשיאותית, ולבן מובארכ, שר החוץ, בהצלחה ומקווה שבקרוב נתבשר על השגת הסכם שלום אמיתי שסוף סוף יפסיק את מלחמת האחים בתימן, אבל אהיה איתכם גלוי לב, ואומר שאם לא ישתנה משהו מהותי ויסודי בשאיפות של החות’ים, ובהלכי הרוח ותהליכי החשיבה, של מנהיגי החות’ים ושל מנהיגי כל השבטים המעורבים בלחימה, אשאר מאד ספקן לסיכויי ההצלחה שלהם, או של כל אחד אחר, להשיג שלום אמת בתימן, ושכל הצדדים המעורבים בלחימה, באמת יניחו את נשקם ויפסיקו להרוג אחד את השני ולהרוס את תימן.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון