עיצרו את הטירוף. דעה
התלבטתי רבות אם להעלות את הדברים על הכתב ואם לפרסמם, הרי אני תמיד מבקש מקוראי והמגיבים שלא להכניס פוליטיקה לשיח בקבוצת הדיון של הערוץ, אבל כשאני רואה את מה שקורה בחודשים האחרונים בארצנו הקטנה והיפה, בנווה המדבר שלנו, בשכונה המזרח תיכונית בה אנו חיים, איני יכול יותר שלא לנצל במה זו, ולבקש מכולנו, מכל אחד ואת מכם, מכל חלקי החברה הישראלית, מכל הצבעים והמינים, מכל המוצאים והדתות – אנא עיצרו לרגע, ושאלו עצמכם: מה אנחנו עושים?
כמו כולם, אני רואה ושומע את המתרחש בכנסת, ואיך “נבחרי הציבור” ואורחיהם מדברים ומתנהגים, ואני מתמלא בושה שכך נראים ונשמעים מי שכולנו, בחרנו כנציגינו להיות חברי כנסת, ואוכל את עצמי שאותם נבחרי ציבור, מימין, מרכז ומשמאל אותם חברי הכנסת שכולנו בחרנו, מלבים שנאה במקום לקרב לבבות, לא מוכנים לנהל שיחה ודיון, ומנסים לכפות על כולנו את דעותיהם, ומתבצרים בעמדותיהם.
כמו כולם, אני קורא, שומע ורואה מה יש לערוצי התקשורת לומר, וליבי נחמץ כשכל מה שיש בתקשורת, זה המשך ההסתה לשנאת האחר, נדמה כי כל כלי התקשורת ורוב העיתונאים, הפכו לשופרות תעמולה לגועליטיקאים משמאל ומימין, לשלל “אזרחים מודאגים, שחייבים להעביר לציבור את “המסר הנכון” בעד הנגד ונגד הבעד, ולבעלי האג’נדות מכל הסוגים, שבינם לבין דאגת אמת למדינה, אין דבר וחצי דבר.
כמו כולם אני רואה ושומע את המתרחש ברחובות, ואני לא יודע אם לבכות או לצעוק, הרחובות מתמלאים במוחים ומפגינים, שלכולם יש מה לומר, אבל אני נחרד מהדרך בה הם בוחרים לומר את דברם.
רוצים למחות ולהפגין? טוב מאוד צאו להפגין והביעו את מחאתכם, הרי אנו חיים במדינה דמוקרטית, תמחו ותפגינו, אך עשו זאת כחוק, ואבל את תעברו על החוק כשאתם מפגינים ומוחים, אל תתקפו שוטרים או עובר אורח שהעז להגיד שהוא לא תומך בהפגנה שלכם, או כי נראה לכם שהוא חלילה משתייך למחנה “האחר”…
לצערי הרב, מה שמאפיין כיום את “השיח” הפוליטי והציבורי, ובמקרים רבים גם את השיח הפרטי, כולל ברמה האישית בינינו, בין אנשים שעובדים או מבלים יחד, או בכל מקום אחר, זה שכל אחד מאיתנו, כולנו, בעם הזה, אינו פתוח לדעות אחרות, ואינו מוכן להקשיב למי שלא חושב כמוהו.
לאסוננו, זה הפך סימן ההיכר של “השיח” בחברה הישראלית על כל חלקיה וגווניה.
הפכנו ל”אנחנו והם” רק ששכחנו שאותם “ההם” שאנחנו לא מוכנים לשמוע, זה את/ה ואני וכולנו, הרי ההם האלה הם אנחנו!
הפכנו להיות דורסניים ואטומים לדעות האחר, לצרכיו ורגשותיו, והנוהג כיום זה “לנאום” או יתר נכון לצעוק סיסמאות נבובות, במקום לנהל שיחה, להקשיב לאחר, ולהיות קשובים לצרכיו, רצונותיו וערים לרגשותיו.
לצערי, הפוליטיקה הפכה לגועליטיקה, חסרת סבלנות וסובלנות.
אין שיח, יש רק שנאה וחוסר מוכנות להקשיב האחד לשני, בטח שלא לנהל דיון רציני ומעמיק. זה כבר מכרסם ומערער את החברה הישראלית, ובסוף זה עלול לקרוע את העם ולהרוס את המדינה.
כל אותם אנשים קטנים ונפוחים מחשיבות עצמית, שדוחפים את כולנו לצאת לרחוב ולהפגין כי / בגלל / נגד / בעד מה שלא יהיה, ולעזאזל החוק, המדינה אזרחיה, הורסים לנו את המדינה! ובינתיים אויבי ישראל חוגגים שיש מי שבמעשיהם עלולים לגרום לחורבן בית שלישי!
הפוליטיקאים – ראשי המפלגות, חברי הכנסת, ראשי רשויות מקומיות, מכל המפלגות ומכל גווני הקשת הפוליטית, וכל מי שנושא משרה ציבורית, במקום להיות מנהיגים, להרגיע, לפשר, לדבר ולפעול יחד לטובת המדינה והעם, עסוקים להסית ולפלג, לדרבן את הציבור לעבור על חוקי המדינה, רק כי לדעתם, “בשלה השעה” לעבור על חוק זה או אחר!
אתם חייבים להוביל בדוגמה אישית, בדבריכם ובהתנהגותכם, את החברה הישראלית חזרה לשפיות, חזרה למצב בו נוכל לדבר אחד עם השני, לנהל דיון ענייני, לכבד את האחר גם אם הוא מחזיק בדעה שונה, להחזיר את המדינה למצב בו נוכל כולנו יחד לחיות אחד עם השני!
קרדיט: בעל ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון קרדיט לתמונה: @acklotz