איראן: על פרויקט אחד וגיאופוליטיקה. חלק ג’

אז על איזה פרויקט מדובר?
למעשה מדובר בפרויקט האזרחי הגדול בעיראק, ואחד מהגדולים מסוגו בעולם, שעלותו נאמדת נכון לעכשיו בכ- 30 מיליארד דולר, להקמת מסדרון תחבורה וסחר שאורכו כ- 1,220 ק”מ, שיגיע מנמל פאו בעיראק, עד לטורקיה, ושיכלול מסילות רכבת חשמלית, כבישים מהירים, שיחוברו דרך טורקיה אל רשת הכבישים ולרשת מסילות הברזל האירופית.

בשנים האחרונות, עיראק וטורקיה סיכמו על עבודה משותפת על הפרויקט, שרי התחבורה של שתי המדינות נפגשו לפגישות עבודה וטקסים מצולמים, ניירות נחתמו, ידיים נלחצו, ועכשיו נראה שסוף סוף כפי הנראה שייתכן שישנה אפשרות שיכול להיות שנוסף לעבודת ההקמה של נמל פאו הגדול, העבודה על מסדרון התחבורה, תחל בפועל, לפחות בצד העיראקי. (בצד הטורקי עוד לא ראיתי הכנות לתחילת עבודה לחיבור רשת הכבישים והרכבות הטורקית, אל הפרויקט העיראקי).

 

יש דיבורים על שנוסף למסילות ברזל וכבישים, ייתכן שבעתיד, תכלול רצועת מסדרון התחבורה הסחר, גם צנרת הולכת גז, ואולי צנרת הולכת נפט.
אציין שלפי משרד התחבורה העיראקי, כבר נרכשו “מכליות גדולות” להובלת נפט לטובת הפרויקט החדש, ושחברת הרכבות העיראקית מובילה נפט בין נקודות שונות בעיראק, אבל בשלב זה לא מצאתי במידע רשמי הגלוי ברשת, עדות לתכנון צנרת הולכת גז ו/או נפט במסדרון הפרויקט, או עדות לתכנון מסוף LPG / נפט בנמל פאו הגדול.

בפרויקט מעורבת חברות בינלאומיות רבות, ובין היתר נחתמו חוזים עם חברת Alstom הצרפתית, PEG ו TECHNITAL S.p.A האיטלקיות, Daewoo ו Hyundai הדרום קוריאניות, נוסף לעוד חברות זרות, כולל חברת Yapı Merkezi וחברות טורקיות נוספות, וכמובן שנחתמו חוזים עם חברות עיראקיות.

חלק מהחברות הזרות המעורבות בפרויקט החדש, עובדות בעיראק כבר שנים רבות, כולל בתחומי התחבורה, ועם חלקן סוכם על השתתפותן גם בפרויקטים חדשים אחרים, כגון פרויקט המטרו המגבה של בגדד – Baghdad Elevated Train (BET) (14 תחנות לאורך 20 ק”מ) שנדחה ונדחה כבר שנים, שסוכם עקרונית עם Alstom ו Hyundai בשנת 2020 ועדיין לא החל (כמו לא מעט פרויקטים אחרים בעיראק המושחתת).

 

פרויקט מסדרון התחבורה עיראק – טורקיה
זה המקום לציין שמדברים על פרויקט זה כבר שנים ארוכות, ובפברואר 2018 התקיימה בכווית ועידת משקיעים (ובמקרה של עיראק – היו גם תורמים פוטנציאלים) והוצג בפניהם פרויקט הענק שדורש השקעה של כ 30 מיליארד דולר, אבל לאחרונה פורסמו חדשות, שמעידות על תזוזה ומשדרות אופטימיות להתקדמות אפשרית בפרויקט, וכאן אנחנו מגיעים לחדשות וההתפחויות האחרונות של הפרויקט המדובר.

אבל בשכונה המזרח תיכונית שום דבר לא פשוט, וכדי להרים פרויקט שיחבר את המזרח למערב דרך עיראק אל טורקיה, מסתבר שיש צורך להגיע להסכמות גם עם גורם ששתי הממשלות מתייחסות אליו לפעמים כמו אל עצם בגרון – ממשלת החבל האוטונומי הכורדי בעיראק = כורדיסטן העיראקית, אזכיר שהטורקים פלשו לכורדיסטן ותוקפים את הכורדים באופן קבוע, והאיראנים בינתיים אלי עוד לא פלשו לכורדיסטן, אבל גם הם תוקפים את הכורדים מסיבות שונות ומשנות לא פחות מאשר הטורקים.

 

מסילת הרכבת החדשה תחבר את דרום עיראק וצפון עיראק, ותעבור את הגבול אל טורקיה, במקום שעדיין לא הגדר ע”י הטורקים, התחנה הדרומית הראשונה תהייה בנמל פאו, ומסילת הרכבת החדשה תתחבר
לצומת שועאיבה (الشعيبة = Shouaiba) צומת הרכבות שליד בצרה, המחברת גם את נמל אום קאסר, אל רשת מסילת הברזל של חברת הרכבות העיראקית = IRR (الشركة العامة لسكك الحديد العراقية = Iraqi Republic Railways) ותמשיך מבצרה אל בגדד, ותגיע אל כירכוכ (كركوك = Kirkuk) וארביל (أربيل = Erbil) שב כורדיסטן העיראקית, ומשם אל מוסול (الموصل = Mosul) וממנה אל דוהוק (دهوك = Duhok) שוב בכורדיסטן העיראקית, ומשם כפי הנראה אל גבול עיראק – טורקיה, אציין שעדיין אין פרטים מאומתים למיקום מעבר הגבול החדש או פרטים על חיבור מסדרון התחבורה החדש אל רשת הכבישים והרכבות הטורקית.

לאחר שבסוף ספטמבר האחרון, חברת PEG (Progetti Europa & Global S.p.a) – חברה איטלקית (שיש לה שני סניפים באמירויות, בדובאי ובאבו דאבי) ושפועלת בפרויקטים רבים בעיראק, בעיקר לתשתיות תעשיית הנפט, האנרגיה, והמים, הציגה בפני מועצת השרים בעיראקית, את תוצאות מחקרי ההיתכנות הראשנים לשלבי פרויקט הרכבת שתחבר בין דרום לצפון עיראק, ובכך תיצור חיבור בין נמל פאו שבמפרץ הפרסי לטורקיה, ולאחר שבאוקטובר האחרון, השלימה PEG את המחקר והסקר לתכנון מסדרון התחבורה בין נמל פאו לטורקיה, היה על הממשלה העיראקית לקבל החלטות אם לצאת לדרך לביצוע, ולתקצב את המשך הפרויקט. אציין ש PEG אמורה להגיש את הדוח הטכני ותוצאות מחקר ההיתכנות המלא עד סוף השנה.

 

בסוף ינואר יצא שר התחבורה העיראקי בהצהרה שהוקצב הסכום הנדרש להמשך העבודה על הפרויקט, ויהיה אפשר לצאת לדרך לאחר שהפרלמנט יאשר את התקציב, הצהרה שבעקבותיה התפרסמו שלל פרסומים על הפרויקט, שבחלק לא קטן מהם, אין כל מידע על הפרויקט עצמו, אבל היה לכותב מה לומר על הפרויקט.

יש ברשתות כבר מי שקושרים את ההכרזה של שר התחבורה העיראקי על הקצאת התקציב והמשך עבודות פרויקט מסדרון התחבורה, לכך שאיראן הפסיקה לחלוטין את הזרמת הגז לעיראק, ובכך גרמה לבעיה רצינית לחברת החשמל העיראקית לצמצם את ייצור ואספקת החשמל, ולמצוקה גדולה יותר לעיראקים. אבל אם נתעלם לרגע מהפיקנטיות שבאמירות כאלה, נוכל להבין שאין קשר בין הדברים, אלא הודעה שבאה בהמשך לרצף אירועים שהיו לאחרונה, הקשורים לפרויקט, ואוסיף שצפוי במהלך השנה עוד אירוע עתידי חשוב בפרויקט, כשיתפרסם מכרז ראשון לסלילת מסילת הרכבת החשמלית החדשה.

 

תרשו לי להוסיף שהצלחת נמל פאו הגדול והצלחת מסדרון התחבורה המתוכנן, תהייה תלויה לא רק אם עיראק תצליח להתגבר על מכשולים מבית ומחוץ כדי לנסות להרים את הפרויקט הענק, וליצור את השת”פ העיראקי-כורדי-טורקי שיאפשר את הפעלת הפרויקט, אלא יותר בהצלחת ממשלת עיראק להתנער מהדימוי שדבק בעיראק, כארץ שסועת מלחמות עם ביטחון מעורער, חוסר יציבות ושחיתות שלטונית עמוקה.

אם איכשהו תצליח עיראק לשנות את תדמיתה, אז ורק אז, ייתכן שיהיה לה הסיכוי לגייס את אמון הקהילה העסקית האזורית והעולמית, ולמשוך מספיק משקיעים שישקיעו בפרויקט המדובר ובפרויקטי תשתית אחרים, ולאפשר בכך את השלמת נמל פאו הגדול, ואת הקמת מסדרון התחבורה של התעלה היבשה, ובכך לאפשר לעיראק להתחרות בנתיבי הספנות העמוסים של הסחר העולמי.

עוד אוסיף שביצוע הפרויקט יכלול גם הקמת תחנות כוח חדשות בעיראק, שגם כך סובלת בעיות בייצור ואספקת חשמל, ולא רק כי המשטר האיראני הפסיק את אספקת גז טבעי לעיראק, בה הגז משמש בעיקר להפקת חשמל, ולא רק מחבלות במערכת הולכת החשמל בידי ארגון דאעש, אלא גם ממחסור ביחידות הפקת חשמל, והיות ובפרויקט החדש, מדובר ברכבות חשמליות, יהיה צורך באספקה אמינה של חשמל למסילת הרכבת, וגם לשם בניית תחנות כוח חדשות, לעיראק יש צורך בגיוס כספים ובמשקיעים זרים.

 

הפרויקט והגיאופוליטיקה אזורית והעולמית
במידה ויושלם הפרויקט, עיראק תהפוך לנתיב תחבורה חשוב במפת הסחר העולמי, וטורקיה תהפוך לצומת מרכזי בשינוע הסחורה בין מזרח למערב, וההשפעות של תחילת פעילות במסדרון התחבורה החדש, תורגשנה לא רק באיראן ובהפעלת המסדרון הדרומי-צפוני, אלא גם בנמלים במדינות אחרות, וכן גם בתעלת סואץ.

מטבע הדברים, נמלי טורקיה ייהנו מגידול תעבורה משמעותי בשינוע סחורה, בזכות סחורות שיגיעו מאסיה, דרך המפרץ הפרסי לנמל פאו בדרום עיראק, ומשם ישונעו במסדרון התחבורה החדש – התעלה היבשתית, יחצו את עיראק אל טורקיה.

כמובן שהתנועה מתוכננת להיות דו כיוונית, וסחורה מאסיה לאירופה ומדינות הים התיכון, כמו גם סחורה מאירופה אל אסיה, תעשה דרכה במסדרון התעלה היבשתית.

אחד הנמלים שיחווה השפעה ישירה משמעותית, יהיה נמל ג’בל עלי (جبل علي = Jebel Ali) בדובאי, הנמל מהגדולים בעולם, העסוק במזרח התיכון ואחד הנמלים העסוקים בעולם כולו, המשמש כאחד מנמלי הקישור החשובים של דרך המשי החדשה, המקשרת בין סין, הודו ואסיה בכלל, אל אפריקה, אל הים התיכון ואל אירופה.

 

סביר להניח שגם נמל מובראק אל-כביר החדש בכווית, שנבנה מול נמל פאו הגדול, יושפע מהפעלת נמל פאו, וכפי שכבר הזכרתי, גם הנמל הכוויתי מהווה חלק מדרך המשי החדשה.

כאמור, כמובן שההשפעה על תעלת סואץ ועל ההכנסות של מצרים מתעבורת הסחורות שעוברת דרך תעלת סואץ צפויה לקטון משמעותית, בעקבות הסתת משלוחים מתעלת סואץ אל התעלה היבשה, ואם עיראק תחליט להניח גם צנרת הולכת נפט, לצד צנרת הולכת הגז הטבעי במסגרת פרויקט המדובר, אז הכנסת מצרים מהתעלה יפחתו באופן משמעותי אף יותר, לאחר הסתת חלק מהנפט והגז המיוצאים ממדינות המפרץ לאירופה, יעבור בצנרת היבשתית במקום במכליות דרך תעלת סואץ וצנרת הולכת הנפט שלאורכה.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון   קרדיט לתמונה: אלנג’אח