“פוריין פוליסי”: המצב בסוריה צפוי להחמיר ב-2023
המגזין Foreign Policy פרסם מאמר של צ’ארלס ליסטר, מנהל תוכניות סוריה ולוחמה בטרור וקיצוניות במכון המזרח התיכון, בו אמר כי המצב הנוכחי במדינה אינו בר-קיימא לחלוטין וישתנה בהכרח.
כותב המאמר ציין כי המשבר בסוריה עדיין רחוק מאוד מסיום, למרות רמת האלימות הנמוכה יחסית.
הוא הדגיש כי סוריה עדיין נמצאת במצב של הרס וחברה מפוצלת, ומשטרו של בשאר אל-אסד הוא עדיין דחוי בינלאומית, למרות שהמשבר הסורי נכנס לשנתו השלוש-עשרה במרץ הקרוב.
המאמר הצביע על כך שהפליטים הסורים מסרבים לחזור לאור הישרדותו של אסד, וכי גל ההגירה הבלתי חוקית של סוריה לאירופה גדל ב-100 אחוז ב-2022, וסביר להניח שזה יהיה סימן רע למה שיקרה ב-שנת 2023.
לדעתו האפשרות להתפתחויות גדולות מערערות יציבות בסוריה השנה היא גבוהה, במקביל לבחירות המתקרבות בטורקיה, הסכסוכים הרוסיים באוקראינה, משבר האנרגיה האיראני ופעולות האיבה האזוריות המתמשכות הקשורות לאיראן.
הוא הדגיש כי 2023 תהיה שנה של חוסר יציבות, ושהדינמיקה המשפיעה ביותר קשורה לכלכלה, במיוחד למצב בתוך השטחים שבשליטת המשטר.
הוא ציין כי הכלכלה הסורית נמצאת בדרך לקריסה מתמשכת מאז 2019, בשל ההשפעות ההרסניות של משבר הנזילות בלבנון, בשל מגיפת הקורונה והשפעות הפלישה הרוסית לאוקראינה, ולאחרונה בשל ההידרדרות הכלכלית החדה באיראן, לדברי המחבר.
קרדיט: האו”ם
לסטר הסביר שעם כניסת שנת 2023; הקריסה הכלכלית של סוריה יצאה במהירות משליטת המשטר. יותר ממחצית מהתשתיות הבסיסיות במדינה נותרו הרוסות, 90 אחוז מהסורים חיים כיום מתחת לקו העוני, ו-70 אחוז תלויים בסיוע חוץ.
לפני שנה; דולר אמריקאי אחד היה שווה ל-3,600 לירות סוריות, אך כעת הוא שווה ל-6,850, והתקציב הלאומי לשנה זו הפך לנמוך ביותר בסוריה אי פעם, בעוד המשטר הטיל קיצוצים נוספים על סובסידיות בסיסיות בשווי ריאלי של 40 אחוז בניסיון להפחית את הלחץ על הגירעון הלאומי.
כותב המאמר ציין כי תנאי החיים גרועים יותר באזורים שבשליטת אסד, שבהם יש חשמל במשך שעתיים או שלוש ביום בבירה דמשק נחשבת ליום “טוב”, בעוד שאנשים רבים שורפים זבל כדי לספק חום בבתים.
לאור האינפלציה, השכר החודשי הממוצע בדמשק הגיע ל-100,000 לירות סוריות (כ-15 דולר), אך יוקר המחיה למשפחה בת חמש נפשות מוערך כעת בין 2.8 מיליון לירות סוריות (כ-427 דולר) ל-4 מיליון לירות סוריות (כ-611 דולרים). ), עלייה של 5,800 אחוז מאז 2015.
יוקר המחיה ברחבי סוריה זינק לאחר החלטתה של איראן להכפיל את מחיר הנפט שהיא מספקת לסוריה (ל-70 דולר לחבית), ולדרוש תשלום מראש במקום לתת באשראי כפי שעשתה לאורך המשבר.
כתוצאה ממדיניות זו, משלוחי הדלק לסוריה ירדו ב-52 אחוזים בין אוקטובר לנובמבר 2022, ובשלושת החודשים שלאחר מכן סיפקה איראן לסוריה פחות משלוחי דלק מאשר באוקטובר 2022 בלבד.
הטלת תנאי תשלום במזומן על ידי איראן לאספקת דלק גרמה להשפעה קטסטרופלית על אזורי המשטר בסוריה. בתוך שלושה חודשים עלתה עלות מוצרי המזון הבסיסיים ב-30 אחוזים ועלות הדלק ב-44 אחוזים. ואלמלא הגניבה של רוסיה של תבואה אוקראינית בקנה מידה נרחב בשנת 2022, גם סוריה הייתה בעיצומו של משבר של מחסור חמור בחיטה.
מקורות בתוך אזורים שבשליטת המשטר חשפו למגזין את הסחיטה ה”שיטתית” הנרחבת של חברות קטנות, בינוניות ואף גדולות יותר על ידי שירותי הביטחון של המשטר, המונעות מתאוות בצע ושחיתות.
בעוד הקריסה הכלכלית דוחפת את הסורים לקצה, המשטר עצמו עשיר יותר ממה שהיה אי פעם; המשטר הנמצא תחת סנקציות בינלאומיות ממשיך לקבל עשרות מיליוני דולרים מכספי האו”ם.
מחקר שנערך לאחרונה הראה שלפחות 140 מיליון דולר מכספי הרכש של האו”ם חולקו בשנים 2019 ו-2020 לגופים בבעלות המשטר וקשורה לדמויות כמו מאהר אל-אסד, ניזאר אל-אסד, סאמר פוז ופאדי סאקר, שלכולם יש נמצאים תחת סנקציות בגין מעורבותם והקשר שלהם לפשעי מלחמה.
המשטר פנה לסמים כמקור להכנסה יוצאת דופן, כאשר האליטה המזוהה עם אסד מבודדת יותר ויותר מהכלכלה העולמית, והפכה למדינה נרקוטית ברמה עולמית.
בשנת 2021; הרשויות ברחבי המזרח התיכון ועד סודן, מלזיה וניגריה תפסו לפחות 5.7 מיליארד דולר של הסם אמפטמין שיוצר בסוריה המכונה קפטגון; התפיסות מייצגות רק 5-10 אחוזים מכלל סחר הסמים הסורי, על פי גורמי מודיעין אזוריים, מה שאומר ששווי הסחר ב-2021 היה לפחות 57 מיליארד דולר, כמעט פי תשעה מתקציב סוריה וגבוה בהרבה מההכנסות המשולבות של הקרטלים המקסיקניים. כמובן, המצב הוא שאף סנט מהכסף הזה לא מגיע לעם הסורי; זה רק ממלא את הכיסים של האליטה העשירה הפרו-אסדית.
האליטה של ”דיוויזיה 4″ של המשטר הסורי מתגלה במהירות כישות בעלת כוח עצום ובלתי מעורער, בשל תפקידה החלוצי בסחר עצום זה של קפטגון; בשבועות האחרונים החלה הדיוויזיה בפיקודו של מאהר, אחיו של בשאר אל-אסד, להרחיב משמעותית את השפעתה באזורי המשטר, באמצעות השתלטות אפקטיבית על כל נתיבי התחבורה המקשרים את לבנון וירדן לסוריה, בנוסף על כל הכבישים המרכזיים במערב ודרום סוריה, בעוד שמבצע גיוס המונים מתנהל להפעלת המחסומים שחוצים את רשת הכבישים העצומה הזו, מה שמאבטח את נתיבי מעבר סמים אך גם יוצר מונופול וירטואלי על השוחד השגרתי הנדרש כדי לנסוע ברחבי המדינה .
מכיוון שהקריסה הכלכלית של סוריה לא מראה סימני האטה, החודשים הקרובים מלאים באלמנטים דליקים ומסוכנים עבור המשטר. אין לו קלפים לשחק איתם כדי לשפר את המצב, וגם איראן ורוסיה אינן בעמדה להציל אותו, מה שמסביר חלקית את רצונה של רוסיה לבדוק את האפשרות להתחבר מחדש עם טורקיה, שכן השגת התקשרות כזו תשנה את המשחק בהורדת טבעת הבידוד על אסד.
קרדיט למפה: אלג’זירה