כדור הארץ בבעיה: הפצצה הדמוגרפית המתקתקת של הגידול במספר הקשישים

מסין ועד הודו ומיפן ועד צרפת, מזהיר העיתון ” הגרדיאן ”  מפני החרפת משבר האוכלוסייה המבוגרת שהולכת להפוך ל”פצצת זמן”, שמשמעותה הוצאת כסף רב יותר על קבוצת גיל לא פרודוקטיבית, שתהפוך נטל על תקציבי המדינות. 

לדוגמה, מספר הוותיקים מעל גיל 70 ביפן הינו כפול ממספר החיילים בפועל בשנות העשרים לחייהם. 

למעשה, יותר ממחצית מכנופיות הפשע ה”יאקוזה” הידועות לשמצה במדינה הן מעל גיל 50, על פי דיווחים של המשטרה היפנית. 

הודו עומדת להפוך למדינה המאוכלסת ביותר בעולם, עם יותר מ-200 מיליון אזרחים שצפויים להיוולד בשני העשורים הקרובים. 

עם זאת, הזדקנות האוכלוסייה הפכה לנטל ואתגר עבור המדינה, המנסה למצוא פתרון לדילמה זו. 

במדינת החוף קראלה, רק 5.1 אחוזים מהאוכלוסייה היו מעל שישים בשנת 1961. אך צפוי שחלקם באוכלוסיה יגיע ל-20 אחוז בשנה הבאה, מה שירוקן את תקציב המדינה. 

ירידה בפוריות וירידה בשיעור התמותה מאיצים את הזדקנות האוכלוסייה באופן כללי. 

סין הודיעה בשבוע שעבר שאוכלוסייתה יורדת לראשונה מאז שנות ה-60, לאחר שמספר גדל והולך של צעירים וסטודנטים ממעמד הפועלים תרמו לצמיחה הכלכלית המרשימה של העשורים האחרונים. 

לאחר שנים שבהן כפתה הממשלה מדיניות של ילד אחד, בשל דאגתה מעודף אוכלוסין, הצמיחה הואטה ומספר הקשישים גדל, אז נסוגה הממשלה מגישתה הקודמת ועודדה “עוד אחים”. 

ובעוד שמדינות גדולות באסיה, אירופה ואמריקה הלטינית יסבלו מהצורך לתמיכה מוגברת באזרחים מבוגרים, נתוני האומות המאוחדות מראים שעד אמצע המאה, יהיו אלה מדינות אפריקה שעדיין ייהנו מדיבידנד דמוגרפי של בני נוער. 

מול משבר המחסור במשאבים כספיים לטיפול בקשישים, מעט מאוד מדינות החלו לבצע את השינויים החברתיים, הפוליטיים והחומריים הנדרשים.

מדינת קראלה מתכננת להעניק לעצמה סמכויות חדשות שיאפשרו לה לתפוס רכוש שהשאירו הורים לילדיהם אם הדור המבוגר לא יטופל, בעוד שממשלות בכמה מדינות אחרות מנסות לחוקק חקיקה להארכת גיל העבודה כדי להשאיר את הקשישים במסגרת “כוח אדם תורם למדינה” לתקופה ארוכה יותר. 

בצרפת, העובדים השתתפו בשבוע שעבר בשביתות ובמחאות נגד תכניות הממשלה להאריך את גיל הפרישה בשנתיים, ולהעלותו ל-64 שנים. 

למרות הכעס של חלק מהצרפתים, גיל 64 נמוך מהגיל שכבר נקבע בבריטניה ובארצות הברית כגיל הפרישה החדש. 

מומחים סבורים כי השינויים המוגבלים בגיל הפרישה לא עמדו בקצב העלייה המהירה הזו בתוחלת החיים.

באופן כמעט אוניברסלי, כאשר לנשים יש גישה להשכלה ולהזדמנויות כלכליות, הן בוחרות להביא פחות ילדים לעולם.

שרה הרפר, פרופסורית לגרונטולוגיה (מדע הזיקנה) באוניברסיטת אוקספורד, אומרת, “אנחנו חיים בחברה שבה אנחנו אומרים לצעירים, ‘תלמדו עד אמצע שנות ה-20 שלכם’, ואז העלנו את הרעיון של פרישה מוקדמת באמצע שנות ה-50 שלך, למרות שהם עשויים לחיות עד גיל 90. זה אומר שרק שליש מחייהם חיו כאנשים פעילים ותורמים לתהליך הפיתוח.

“זה כמובן לא הגיוני בעולם המודרני”, הוסיפה, “כולנו נצטרך לעבוד יותר זמן”. 

כדי להתמודד עם בעיית השינויים הדמוגרפיים, אחד הפתרונות הוא עידוד הגירה של עובדים מאזורים עניים למדינות עשירות, למרות חששותיהן של חלק מהמדינות. למשל, לבריטניה יש רשימה אדומה של מדינות שמהן אסור לגייס עובדי בריאות, כי משיכתם לבריטניה הורסת את מערכות הבריאות המקומיות.

אבל כמה מומחים מאמינים שניתן להתמודד עם בעיה זו על ידי מתן הכשרה מספקת לעובדים הללו, בהתחשב בכך שהגירה עשויה להיות דרך הרבה יותר טובה להתמודד עם אתגרי הזדקנות האוכלוסייה באזורים מסוימים, מאשר גידול אוכלוסין חסר מעצורים המהווה איום על כדור הארץ כולו, וכולם רואים איך הוא (לא) מתמודד עם אסונות אקלימיים. 

“אנחנו נמצאים בשלב מעבר במאה ה-21 ועלינו להסתגל לשינוי הגיל המבני הזה במקום להילחם בו”, אומרת הרפר.