ה"נורמליזציה" בין טורקיה לבשאר אל-אסד בעיניים איראניות

טהראן לא הגיבה לפגישה של שר ההגנה הטורקי חולוסי עקר עם עמיתו הסורי בנוכחות שר ההגנה הרוסי במוסקבה ביום רביעי שעבר, שכן המשטר האיראני נמנע מלהביע את עמדתו בעניין הפגישה חסרת התקדים, בין אם תמך או התנגד לכך, בעוד שכמה כלי תקשורת איראניים תהו מדוע איראן לא השתתפה בפגישה זו.

עם הרגיעה בחזיתות הצבאיות בסוריה, משטר טהראן מגלה שהוא הופך בהדרגה לצד בעל ההשפעה הפחותה ביותר בהתפתחויות הפוליטיות בסוריה.

חוסר שביעות רצון

בהתבסס על מעקב אחר הדיונים בתקשורת האיראנית, בעקבות הפגישה במוסקבה, אומרת המומחית והחוקרת לענייני איראן, דיאה קדור, "ישנו מצב של חוסר שביעות רצון שבשתיקה בטהרן מהפגישה, במיוחד בעצם ההיעדרות מהישיבה המשותפת".

כדור הוסיף לרשת החדשות אוריינט נט כי יש מחלוקת בתוך הזרמים הפוליטיים האיראניים לגבי ההתפתחויות האחרונות. הזרם בעל הקו הנוקשה המזוהה עם הנשיא איברהים ראיסי והממשלה ממתין כעת לפני שהוא שופט את ישיבת מוסקבה, בעוד התנועה הרפורמית לא הסתירה את חששה שההתקרבות תוביל לצמצום השפעתה של איראן בסוריה, בהתחשב בכך שהמשטר האיראני סבור שעשה רבות להגנת משטר אסד.

בתקשורת האיראנית נפוצה השאלה לגבי הסיבה להיעדרותה של טהראן מהפגישה במוסקבה, במיוחד מאז שהמשטר האיראני הביע את נכונותו יותר מפעם אחת לתווך בין טורקיה למשטר אסד, ויכול להיות שמדובר במצב של חרדה איראנית.

נראה כי הצהרותיו של נציג מפלגת השלטון "צדק ופיתוח" בטורקיה, אורחן מירוגלו, שבהן דיבר לפני יומיים על מעורבותה העתידית של איראן בשיחות הטורקיות עם המשטר, מטרתן להפחית את חששותיה של טהראן. ולהימנע מכל הפרעה בשלב הנוכחי.

אירן יכולה להדביק 

עם זאת, החוקר המתמחה בענייני איראן, מוסטפא אל-נואימי, אמר לאוריינט נט כי סביר להניח שהמשטר האיראני יפריע לשיחות, גם אם ישתתף בהן.

לדבריו, "לטהראן יש כלים מדיניים וצבאיים המאפשרים לה לעכב כל התקדמות בנתיב הנורמליזציה בין טורקיה למשטר הסורי, במקרה שההתקרבות הזו תהיה על חשבון האינטרסים וההשפעה שלה".

כאן מתייחס אל-נואימי לפעולות ההתמקמות מחדש שביצעו מיליציות איראניות בסמוך לקווי המגע בצפון סוריה, ואומר: "איראן מנסה לכפות את נוכחותה בזירה הצבאית הסורית".

מנגד, קווי המגע תיעדו במהלך הימים האחרונים יותר מחדירה אחת של כוחות המשטר והכוחות הסוריים הדמוקרטיים לאזורי האופוזיציה בצפון חלב, מה שגרם למקורות לאשר את עידודה של איראן לפעולות אלו, במיוחד באמצעות המיליציות האיראניות המוצבות בשתי העיירות נובל ואל-זהראא השיעיות.

כמו כן, קדמו לפגישת מוסקבה ידיעות חדשותיות שדיברו על לחץ איראני על המשטר לחלץ ערבויות נוספות לאינטרסים שלו, אם הם רוצים המשך אספקת הנפט וחומרים אחרים לסוריה.

בין הדברים שדרשה טהראן, לפי העיתון הסעודי, אשרק אל-אווסט, הוא "התייחסות לקהילה האיראנית כסורים, בבתי חולים, במוסדות מדעיים ומלכותיים וכן הלאה. אם האיראנים יבצעו פשע כלשהו, ​​הם יישפטו לפני מערכת המשפט האיראנית, לא מערכת המשפט בסוריה".

נורמליזציה משרתת את האסטרטגיה של טהראן

מנגד, מקורות סבורים כי נורמליזציה של היחסים בין טורקיה למשטר אסד אינה מתנגשת עם האינטרס והמטרות של המשטר האיראני הגדול, כלומר ייצוב ושיקום שלטונו של אסד.

בהקשר זה אמר האנליסט הפוליטי פוואז אל-מופלה לאוריינט נט, "איראן לא תפריע לשום מגע עם המשטר, במיוחד לטורקיה, שהיא היום המדינה האחרונה שתומכת באופוזיציה הסורית". 

הוא סבור כי "טהרן מפגינה גמישות רבה בהקשר הזה, כי היא יודעת שהשפעתה בסוריה גדולה מאי פעם, במיוחד בהיבט הכלכלי".

עד שהנורמליזציה בין טורקיה למשטר הסורי תעבור לשלבים מתקדמים יותר, בטהרן בוחנים את הצעדים שיבטיחו את האינטרסים שלה, שעל משטר אסד לקחת בחשבון ללא עוררין.  

תמונה אקספרסיבית

קרדיט: אוריינט ניוז