סם הקפטגון הוא חבל ההצלה של חיזבאללה והמשטר הסורי

ידוע כבר שנים שחיזבאללה משתמש בתעשיית הברחת הסמים כאחד ממקורות ההכנסה הגדולים ביותר שלו.

בהוראת איראן, למיליציות הלבנוניות היה תפקיד מרכזי בסחר הבלתי חוקי הזה, תוך יצירת רשת הברחות והלבנת הון המשתרעת מ- אפריקה עד אמריקה. בהתחלה זה היה חשיש, אבל כעת המיליציה הנתמכת על ידי איראן מתרחבת לייצור סם חזק וממכר יותר.

לדברי תים אל-חאג’ חזה, עיתונאי חוקר סורי שכתב דוחות תחקיר על נושאים פוליטיים רבים, “אנו יכולים לומר: הסחר בחשיש ובקפטגון הוא אחד ממקורות המימון החשובים ביותר של חיזבאללה בהנחיית איראן. ” שהפך בולט יותר בשנים האחרונות. ככל שהסכסוך נמשך בסוריה, המדינה הפכה למדינת סמים.

חאג’ חזה אמר לאתר “מדיה ליין”: “אלפי כדורים נרקוטיים מוכנים במעבדות קטנות ליד נמלי הים הסוריים, במטרה לייצא אותם למדינות אחרות בעולם”. הוא הוסיף, “הפעולות הללו מבוצעות על ידי אנשי צבא בכירים, אנשי כספים ומפקדי מיליציות בעלי ברית עם בשאר אל-אסד”.

מה שהם כן מייצרים זה ה-Captagon, שהוא שם המותג של תרכובת התרופה phenethylene hydrochloride שיוצרה לראשונה במערב גרמניה בשנות ה-60 כטיפול בהפרעות קשב, נרקולפסיה ודיכאון. בהתחשב בתכונותיו הממכרות, הוא נאסר לשימוש לאחר שני עשורים, אבל זו הייתה בוננזה למזרח התיכון, שכן רשת אזורית החלה לייצר ולהבריח מיליוני כדורים של החומר הזה, וקפטגון הפך לסם האחרון שחיזבאללה מייצר במומחיות.

“לסחר הקפטגון בסוריה שורשים נרחבים בלבנון, שם דיוויזיה 4 הסורית (בפיקודו של אחיו הצעיר של בשאר אל-אסד, מאהר) ועסקים בעלי ברית עם המשטר כרתו בריתות עמוקות עם חיזבאללה, תוך שימוש בלבנון כמסדרון מעבר מרכזי ואתר הייצור.

“מבריחי קפטגון השתמשו בנמלים לבנוניים, ניצלו משטרים מושחתים, והקימו מעבדות קטנות ניידות של קפטגון לאורך רכס הרי הקלמון שיכולות לחצות בקלות את גבול לבנון-סוריה”, אמרה רוז ל”מדיה ליין”.

על מנת לעשות זאת רכש חיזבאללה קרקעות ונדל”ן בגבול המזרחי עם סוריה, שם נמצאים רוב מפעלי הקפטגון, וחלק מהאזורים בלבנון  הוכרזו כשטחים צבאיים סגורים שאינם מאפשרים כניסה לשלטונות לבנון הרשמיים או כל מי שאינו שייך לחיזבאללה. המיליציות הלבנוניות זקוקות נואשות לכסף שמגיע מהסחר הזה מאז שהמממנת העיקרית שלהן, איראן, נפגעה קשות מהסנקציות הכלכליות של המערב.

ייבוש המשאבים הכספיים של המיליציה השיעית הגביר את הצורך שלה במטבע חוץ; לכן, כפעולת ייאוש, חיזבאללה פנה לקפטגון. למרות שהוא כבר היה מעורב בסחר חוצה גבולות של סמים לפני פרוץ מלחמת סוריה. הסכסוך נתן לחיזבאללה הזדמנות לבסס את מעמדו, שכן הגבול הפך נגיש יותר לחיזבאללה וגם נמל לטקיה בסוריה נשאר נגיש בקלות. אסור לשכוח שגם ממשלת סוריה זקוקה מאוד להכנסה ואסד מצא פתרון קל בייצור וסחר בקפטגון.

לדברי חאג’ חזה, “הסחר בקפטגון מייצר מיליוני דולרים עבור המשטר הסורי ובעלי בריתו, בתקופה שבה 90% מהאוכלוסייה הסורית חיים מתחת לקו העוני, על פי האו”ם.

אין נתונים רשמיים, אבל סחר קפטגון מוערך ב-10 מיליארד דולר לפחות, וסוריה כמדינה אחראית ל-80% מהאספקה ​​העולמית, כלומר הסחר שווה לפחות פי שלושה מכל התקציב הלאומי של המדינה.

כדורי הסם נשלחים למפרץ, בעיקר לסעודיה, שם האלכוהול מאוד יקר, ויסקי מוברח עולה בסביבות 800 דולר, מה שהופך את כדורי הקפטגון לפופולרים מאוד. בעוד שעלות הכדןר בסוריה הוא כחצי דולר, הוא נמכר במפרץ במחירים הנעים בין 10 ל-15 דולר. לא פחות מ-400 מיליון כדורים נתפסו במזרח התיכון ומחוצה לה בשנה האחרונה.

לדברי רוז, “סוריה היא המרכז הגדול ביותר למסחר בסם זה”. 

גם מדינות המפרץ וגם לבנון מנסות לעצור את המשך הצמיחה של תעשיית הקפטגון.

רוז הסבירה: “בהתייחס לאסטרטגית המאבק בקפטגון, ממשלת לבנון הטילה שורה של הגבלות על הנמלים ושדות התעופה. עם זאת, מאמצים אלה לא היו מוצלחים במיוחד. כי החומר הנרקוטי – בשל קלות ייצורו – ממשיך להגיע למקומות חדשים וישנים כאחד.

הכתבת, רוז, הוסיפה, “ארה”ב העבירה את חוק הסמכות ההגנה הלאומית, שכלל הוראה ליצירת אסטרטגיה בין סוכנוית לנטר ולשבש את הרווחים של משטר אסד מהסחר בקפטגון”.

עם זאת, היעדר מדיניות בינלאומית ברורה להתעמת עם הייצור והסחר של חומר רפואי זה, בעל השפעה נרקוטית, כבר משפיע על האוכלוסייה הסורית.

חאג’ חזה סיכם כי “אל-אסד ובני בריתו תרמו להשמדתו של דור שלם של צעירים שהתמכרו לרעל הזה וסחרו בו”.

קרדיט: נידא פוסט