סיכום לא ספורטיבי למונדיאל לא ספורטיבי

הסיפור של המונדיאל בקטר – הסיפור של העולם המתרגש ומתעלם

כולם מדברים על המשחק שבו זכתה ארגנטינה בתואר אלופת העולם בכדורגל, ובכל העולם מדברים על הגלימה שאמיר קטר הלביש את מסי, בטקס הענקת הגביע, בסיום משחק גמר גביע העולם בכדורגל.

אני מניח שיעלו עכשיו שלל סיכומים ופרשנויות על ‘המונדיאל’, ואמנם המונדיאל בקטר היה עם הפתעות ותהפוכות רבות, אבל תרשו לי לדבר על משה אחר, ולא על שמכבי ארגנטינה ניצחה אתמול את הפועל צרפת.

במאמר זה, אנסה להאיר כמה פינות אפלת מהמונדיאל בקטר, ולשאול למה בעצם אמיר קטר החליט להלביש את מסי בגלימה המסורתית? (על הגלימה: בשת (بشت = Bisht) תוכלו לקרוא בערוץ של עידית בר) איך זה משתלב בדברים נוספים שראינו בקטר בזמן המשחקים? איך זה משתלב במאבקי כח אזוריים, ואיך זה משתלב בדרכה של קטר מזה שנים?

 

נתחיל בהתחלה
יש רבים שאומרים שקטר קנתה את אירח המשחקים בכסף, וכדי שתוצאת ההגרלה בה זכתה קטר לארח את המונדיאל, תהייה התוצאה הנכונה, הצבעת עסקני פיפ”א נקנתה בכסף, וההגרלה הייתה מושחתת.

מבלי להיכנס להאם זה נכון או לא, אזכיר שרבים בעולם יודעים כמה משתלם (מאוד משתלם…) לעסקנים, פוליטיקאים, מנהלי אוניברסיטאות, חברי סגל אקדמי, וראשי מדינות, ליישר קו עם קטר, ולחתום עם קטר על עסקאות להקמת פקולטות ללימודי מזרח תיכון / לימודי אסלאם, למכור לקטר קבוצות כדורגל, חברת מסחריות, מבנים מסחריים, ומה שלא תרצו, ובעיקר זה ידע לעסקנים, הפוליטיקאים ושאר הצדיקים המערביים שמוכרים את עצמם לקטרים כבר שנים רבות (משתלם כבר אמרנו?)

אירוח משחקי גביע העולם בכדורגל, נוצל מהרגע הראשון ועד לשנייה האחרונה, להאדרת שמה של קטר, ועשתה הכל כדי לשדר לעלם כולו, ובמיוחד לעולם הערבי, שהיא במרכז הגאווה הערבית של המונדיאל הראשון במדינה ערבית, ועל הדרך נוצל המונדיאל גם כדי לעשות נפשות לאסלאם.

 

מונדיאל של דעווה
מהרגע הראשון הקטרים עשו הכל כדי לשדר לעולם כמה זה יופי טופי בקטר ובאסלאם, וכמה כיף לתיירי כדורגל להתאסלם בקטר, ולהראות לעולם עד כמה האסלאם זה דבר יפה, בשלל אירועים ותערוכות, השלטים , הספרונים והאפליקציות, שיועדו לתיירי הכדורגל הלא מוסלמים. אז העלם התרגש מהכנסת האורחים היפה של קטר והאסלאם ושהיו תיירים שהתאסלמו.

אבל מסתבר שפעילות קטר לאסלום אינסטנט של תיירי הכדורגל הנוצרים, עורר וויכוח בעולם המוסלמי, והיו רבים שלא ממש התחברו לדרך של קטר לעשות דעווה (הפצת האסלאם) בקרב אוהדי הכדורגל, וטענו כלפי קטר שהיא הפכה את האסלאם ותהליך ההתאסלמות לדבר זול והמוני, שלא הוסיף כבוד לאסלאם, והיו גם בעולם האסלאם מי ששאלו איך המוסלמים היו מגיבים אילו במונדיאל הקודם היו מנסים להמיר את דתם של אוהדים מוסלמים לנצרות…

 

העולם בחר להתעלם מכך שקטר היא הפטרון של האחרים המוסלמים בעולם, ונתנה מקלט לאנשי התנועה שברחו מארצותיהם, שם הפכו למבוקשים לאחר שתנועת האחים המוסלמים הוצאה מחוץ לחוק.

והעולם גם התעלם מכך שקטר בחרה לארח בזמן המשחקים את ד”ר זאכר נאיכ (ذاكر نايك = Zaker Naik) מטיף האסלאמי הקיצוני המבוקש בהודו, בגין תמיכה בטרור, ולפי חוקים נגד טרור או נגד הטפה לשנאה, פעילותו אסורה בהודו, בנגלדש, בריטניה, קנדה ומלזיה. (אציין שנאיק מרצה מבוקש בארצות האסלאם, מכנה את עצמו: גאות האסלאם = Pride Of Islam, טוען שאינו שייך לאף זרם באסלאם, ועדיין נחשב בעיני רבים כסלפי בעל דעות שנויות במחלוקת).

העולם התעלם אף יותר, מכך שקטר הזמינה גם את עומר עבד אל-כאפי (عمر عبد الكافي = Omar Abd al-Kafi) המטיף המצרי שמוכר היטב למיליונים רבים בעולם הערבי והמוסלמי, כולל בקהילות המוסלמיות במדינות המערביות, פשוט היות שבניגוד לזאכר נאיק, סביר שאינו מוכר ללא מוסלמים, למרות שנהג להגיע לרבת ממדינות אירופה על מנת להפיץ את האסלאם.

גם אל-כאפי בא אל קטר לעבוד, ולדוגמה הוא הרצה בפני באי מוזיאון לאומנת האסלאם בדוחה, ונשא את דרשת יום השישי במסגד בקריית החינוך של דוחה, וכמובן הוא גם נפגש עם האורח השני – זאכר נאיק, שהגיע לעבוד ממש לפני פתיחת המונדיאל.

 

מונדיאל של אוהדים וקרחות ביציעים
העולם הערבי התרגש מזה שיש מונדיאל ערבי, תיירים ערבים הגיעו לא רק ממדינות המפרץ ומרוקו,
ויש גם את אלפי הצופים הערבים (כולל פלסטינים, כולל מעזה) שהקטרים “הגרילו” עבורם נסיעה אירוח מלא בקטר, ויש את אלפי המתנדבים הערבים, שבאו מכל מדינות ערב כדי להיות “סדרנים” בזמן המשחקים, שגם הם זכו לאירוח מלא, אבל כמתנדבים לא זכו לתשלום על עבודת הסדרנות.

והעולם התעלם מכך שלמרות שקטר הצליחה לבנות 45 אלף חדרי מלון, היה צורך לגרש אלפי עובדים זרים מדירות המגורים שלהם כדי לשכן בהן תיירי כדורגל, ולבנות לאוהדים “כפר מונדיאל” של מבנים זמניים שהמיזוג בהם הרעיש יופי אבל עבד פחות יופי, שלא לדבר על תת תנאים סניטריים ואחרים, והעלם גם התעלם מכך שצופים רבים מאוד, לנו במלונות הנמצאים באמירויות וטסו לראות משחק בקטר וטסו חזרה לישון במלון.

ובנימה חיובית אומר שהעולם התעלם מהצעתה של איראן לארח תיירי כדורגל בשטחה (וגם חתמה לשם כך הסכם עם קטר) והתיירים לא הגיעו בהמוניהם לאיראן, אבל בכל זאת נעשה שימוש בשירות המעבורות מאיראן לקטר, כשלפני פתיחת המשחקים, מכוניות של משלחת השיטור הטורקית שנשלחה לסייע לקטרים באבטחת המשחקים, חצו את איראן בנסיעה, ועלו על מעבורות כדי להגיע לקטר, ובזמן המשחקים האיראנים השתמשו בקו המעבורות לשנע אוהדים מטעם המשטר.

העולם התעלם מכך “שבמונדיאל הטוב ביותר” במשחקים רבים היו קרחות ביציעים, שגם עבודה מקצועית של צלמים ועורכי השידור, לא יכלה למנוע את העבדה שכפי הנראה האוהדים לא מילאו את היציעים.

והעולם גם התעלם מכל הצופים בשכר, שקטר הביאה מבנגלדש, פקיסטן ולא יודע מאיפה עוד, ולהם צורפו גם צופים מהעובדים הזרים שכבר היו בקטר, וכל האוהדים בשכר שנשכרו במיוחד למלא את היציעים הריקים של “המונדיאל הטוב ביותר”, גם הם לא הצליחו ליצור תמונה של יציעים מלאים.

אבל העולם לא יכול היה להתעלם מכך שאוהדי כדורגל רבים, בחרו שלא להגיע לקטר ולא לקחת חלק בחווית כדורגל של המונדיאל הערבי הראשון, והחרימו את המשחקים בקטר, בגלל השחיתות שהקנתה את האירוח למדינה מפרת זכויות אדם, שמהגרי העבודה שבנו את מתקני הספורט והאירוח, הוגדרו ע”י גורמים שונים כעבדים מודרניים, ושהיחס של הקטרים לאותם עובדים זרים, גרם למותם של אלפים, והיחס של קטר לקהילת הלהט”ב, וסיבות נוספות.

 

מונדיאל של הכל חוץ מספורט
אז העולם התרגש מהמונדיאל שלדברי ג’ובאני וינצ’נצו אינפנטינו (Giovanni Vincenzo Infantino) (“ג’אני”) נשיא פיפ”א, היה הטוב ביותר, למרות אלפי הקורבנות שנהרגו על מקדש מתקני הכדורגל בעשור של בנייה, חלק מהעולם אולי פחות התרגשו מכך שבעקבת הביקורת בעולם המערבי כלפי יחסה של קטר לעובדים הזרים ולקהילת הלהט”ב, והפרת זכויות אדם, איבנטינו בא בטענות כלפי “הביקורת הצבועה של אירופה, שצריכה להתנצל על מה שעשו ב 3,000 שנה שעברו וב 3,000 הבאות” ועוד קשקושים האשמת האירופים בסבלם של מהגרים הבאים לאירופה, וזה בניגוד לקטר, שמאפשרת למהגרי עבודה להשתלב בעבודה, וכמובן שיבח את קטר בארגון הטוב של אליפות העולם.

העולם התעלם גם מכל הפרת ההסכמות וההבטחות של קטר, כגון מכירת / שתיית אלכוהול במגרשים, שביום שלפני תחילת המשחקים, הקטרים הודיעו שלמרות מה שפורסם, זה פשוט לא יקרה.

והעולם גם התעלם מרדיפת כל סממן לקהילת הלהט”ב, ואנשים לא הורשו להיכנס למגרש אם לבשו חולצה שעליה מודפסת קשת בענן, שלא לדבר על אלה שנעצרו בגלל חולצות עם “מסרי להט”ב”.

 

והעולם גם התעלם “שבמונדיאל הטוב בעולם” שלמרות שהוכרז מפורשות שלא תתאפשר עירוב פוליטיקה בספורט, והנפת דגלים שאינם דגלי המדינות המשתתפות, סיסמאות פוליטיות וכד’, הונפו דגלי ארגון אש”פ – דגלי פלסטין, לדוכנים וחנויות המזכרות חולקו חינם “מזכרות מונדיאל” של דגלי פלסטין, צעיפי פלסטין וכד’, ושפעילים רבים של “ארגון נוער” חילקו לתיירי המונדיאל את “מזכרות פלסטין” בכניסה לאצטדיונים, וכל זה תוך כדי פסטיבל שנאה והסתה פרוע נגד מדינת ישראל, שכלל בין היתר גם הפרעה בוטה לעבודת כתבים ישראלים שניסו לכסות אירוע ספורט, ובחלק מהמקרים גם “סדרנים” לבושי אפודים רשמיים, היו בין המפריעים לכתבים, ובמקום לשמור על הסדר, השתתפו באופן פעיל בשלילת חופש העיתונות, ותקיפה גזענית של כתבים ישראלים.

אציין שבמדינה כמו קטר, סביר מאוד להניח שכל פסטיבל השנאה, התקיים אם לא ביוזמת והכוונת המשטר, אז בידיעת ובעידוד המשטר. (אולי זה המקום להזכיר שבקטר מלמדים את הילדים שינאה לישראל בבתי הספר…!).

 

העולם גם התעלם שבמקביל לפסטיבל השנאה נגד ישראל, התנהל מסע רדיפה והשתקה של כל מי שנראה תמך בגלוי במחאה באיראן, ונאסרה כניסת צופים למגרשים, אם העזו ללבוש חולצה עם “המסר האסור” של תמיכה במחאת העם האיראני, או חלילה להחזיק ברשותם דגל איראן שאינו הדגל הרשמי של הרפובליקה האסלאמית של המולות, או ברוב חוצפתם הייתה להם תמונה של מאסה אמיני או קורבנות אחרים שנרצחו ע”י בריוני משטר המולות.

העולם גם התעלם שלא רק נאסרה כניסתם של מתנגדי משטר המולות למגרשים, אלא רבים גם נעצרו, כולל באלימות, רק כי סומנו כמתנגדי המשטר האיראני!

העולם גם התעלם מכך שלאחר שהמשטר האיראני נוכח לדעת שבמשחק הראשון של נבחרת איראן, רוב הקהל הלבוש בצבעי איראן, ושעודד את נבחרת איראן, היה קהל של מתנגדי משטר, במשחק השני ושאר משחקי הנבחרת האיראנית, התמלאו היציעים באוהדים שרבים מהם זוהו כאנשי משטר, כולל אנשי משמרת המהפכה (וזה בנוסף לבנגלדשים שנשכרו להפוך לאוהדים איראן, שהובאו באוטובוסים למגרש).

 

תמונה של כבוד
לסיום אחזור לגלימה שהניח אמיר קטר על כתפיו של מסי, בתרבויות האזור, נהוג שאם מישהו מניח עליך גלימת בשת, הוא רוצה לכבד אותך. יש להניח שאת השייח’ תמים בן חמד אל-ת’אני, גם אם באמת ובתמים רצה לכבד את מסי, לא באמת עניין מה מסי יחשוב, או מה הוא יודע על הבשת שלפתע מצא עצמו לובש, ובטח שלא אם עצם המעשה עורר סערה גדולה בעולם.

תמונת הסיום של משחקי גביע העולם בכדורגל היא תמונתו של מסי לובש את הגלימה הערבית-מפרצית המסורתית, תמונת הניצחון של נבחרת ארגנטינה כשמסי מניף את גביע העולם לבוש ביש, היא תמונת הניצחון של השייח’ תמים.

 

סביר להניח שלא הכבוד של מסי עמד לנגד עיניו, אלא כבודו שלו, העולם אלי יזכור שהוא הניח את הגלימה על מסי, אבל העולם הערבי המוסלמי יזכור ש אמיר קטר, השייח’ תמים, הניח על כתפי מסי את אחד הסמלים של התרבות הערבית, בשידור חי לעיני מיליארדי צופים בכל העולם… ובכך הנציח את תמונת הסיום שהעולם יזכור מהמונדיאל הראשון שהיה במדינה ערבית, במדינה מוסלמית.

מבחינת השייח’ תמים, הוא הוכיח לעולם הערבי והמוסלמי, זה שחלקו דחה אותו ואת דרכו אך לא מזמן, שהוא ודרכו הצליחו להביא את העולם לשחק כדורגל במדינה ערבית, ולשנות את דרכי העולם כדי להתאים עצמם למדינה הערבית המארחת ולכבד את דרכי האסלאם הנהוגות בה, בין אם בכך שבמקום לשחק בקיץ, בתום עונת משחקי הכדורגל, לראשונה התקיימו המשחקים בחורף, באמצע עונת הכדורגל, ובין אם למרות דיבורים יפים והבטחות חסרות כיסוי, לא נמכר אלכוהול לאוהדים במגרשים או בשום מקום פרט למקומות ייעודיים, ובין אם שחברי קהילת הלהט”ב לא ממש היו אורחים רצויים בקטר.

 

לא רק את כל זה הוכיח השייח’ תמים לעלם המוסלמי, אלא גם שהוא ודרכו יכולים “למכור” את האסלאם לעולם, גם אם יש וויכוח בעולם המוסלמי על “פסטיבל ההמרה לאסלאם” שהיה בקטר במקביל לכדורגל. ונוסף לכל זה, קבוצות ערביות הפתיעו לטובה במשחקים, והעולם המוסלמי כולו שמח עם ערב הסעודית שניצחה בקטר את ארגנטינה (ועכשיו הליצנים כבר מתבדחים ואומרים שלמרות שסעודיה לא עלתה שלב, היא ניצחה את אלופת העולם…) וכמובן העלם המוסלמי כולו שמח יחד עם נבחרת מרוקו כשהעפילה לראשונה בתולדותיה עד לחצי הגמר.

מבחינת העולם הערבי והמוסלמי, המונדיאל בקטר, היה המונדיאל שלהם, והביא ולו לרגע קט, לאחדות בעולם הערבי והמוסלמי, וזה כבר ניצחון של אמיר קטר על המקטרגים על דרכו, כפטרון ומספק המקלט של האחים המוסלמים, וכיד שמאחורי רשת אל-ג’זירה, שני הגורמים המתסיסים של החברה הערבית במדינות האזור.

 

ולמען הקוריוז, אספר לכם שישנם כבר סקרים שיודעים להראות על ירידה של עשרות אחוזים בפשיעה ובאירועי אלימות בעולם הערבי בתקופת המונדיאל.

אז לאחר כל אלה, תמונת הסיום שתיזכר בכל העולם, בה אמיר קטר עטף את כתפיו של מסי בגלימה ערבית מסורתית, היא גם ההוכחה לעולם האסלאם, שהשייח’ תמים ודרכו, הצליחו להביא להישגים שבשיאם הוא הצליח לעטוף את העולם בתרבות האסלאם.

מבחינת השייח’ תמים, במעשה זה, בשידור ישיר לעולם כלו, הוא זכה לתמונה שמוכיחה שהא הצליח להשיב את כבודו של האסלאם, ובכך בעיניים מוסלמיות, הוא זכה לכבוד נוסף לכבוד לו זכה על שאר ההישגים שהוזכרו.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון   קרדיט לתמונות: דוחא